הפיתוי האסור של השירותים הפרטיים

שירותי רפואה פרטיים בתוך כותלי בית חולים ציבורי גורמים לניצול נכסים ציבוריים לעשיית רווח עצמי ומייצרים שתי רמות רפואה: לעניים ולעשירים. התשלום עבור בחירת רופא הופך במהרה למנגנון לקניית קיצור תור לקונה השירותים הפרטיים, ומאריך את התור לחסרי האמצעים.

עם כניסתה של ח"כ יעל גרמן לתפקידה כשרת הבריאות החל מסע לחצים להסדרת הפעלת השר"פ בכלל בתי החולים הציבוריים בישראל. כדי לרכך מעט את חסרונותה ולהכשירה גם לבעלי תפיסה חברתית, מוצגים השר"פ במתכונות מרוככות יותר: עתה לא מדובר בתשלום ישיר עבור בחירת רופא, אלא בתשלום עבור בחירה בקבוצה של רופאים מומחים בכירים.

בנוסף, בהצעה המרוככת לא מדובר על תשלום ישיר של המנותח אלא במתן אפשרות לבחירת רופא בכלל בתי החולים הציבוריים במימון תוכניות הביטוחים הפרטיים (ביטוחים משלימים ומסחריים).

שרת הבריאות יעל גרמן צילום: חיים צח

התשלום לבחירת רופא יגיע לאלפי שקלים

במימון השר"פ "המרוככים" באמצעות הביטוח הפרטי, כמו גם בהצעה למימון תרופות מצילות חיים באמצעות הביטוח הפרטי, טמון פיתוי רב. הגידול בהכנסות מביטוחי בריאות פרטיים יכול להוות תחליף לצורך בהגדלת מקורות מתקציב המדינה, עשוי להקטין את הלחץ של קופות החולים לכסות את הגירעונות שלהן ולהקטין את הלחץ על הרופאים להטבות שכר במגזר הציבורי. אולם למהלך עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על תפקודה היעיל של מערכת הבריאות ועל מידת השוויוניות והסולידריות המובנות בה.

כיום מממנים הביטוחים ההפרטיים את האפשרות לבחירת הרופא רק בבתי החולים הפרטיים ובבתי החולים הציבוריים בירושלים, המהווים כ־10% מכלל מיטות האשפוז הכללי בארץ. ההיתר "המרוכך" לביצוע שר"פ בכל בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים שבבעלות שירותי בריאות כללית יגדיל בעשרות מונים את פעילות השר"פ ואת ניצול תוכניות הביטוח ההפרטיים.

כתוצאה מכך, הביטוחים הפרטיים יהיו חייבים להעלות פי ארבעה וחמישה את תשלומי הפרמיה למבוטחים כדי לכסות את ההוצאות הגואות. בנוסף, עם הרחבת ההסדר המרוכך, התשלומים בהשתתפות עצמית עבור בחירת רופא עשויה להגיע לאלפי שקלים לחולה.

6 מיליארד שקל בשנה לביטוחים פרטיים

ניתוח ענף ביטוחי הבריאות הפרטיים מלמד שהענף עבר בעשור האחרון מהפכה במספר המבוטחים ובמחזור הכספי של הביטוחים: ב־2011 עמדו הכנסות ביטוחי הבריאות הפרטיים על כ־6 מיליארד שקל, עלייה של פי ארבעה בתוך עשור.

בעשור האחרון הפכה ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם בביטוחי הבריאות הפרטיים ודורגה במקום הרביעי בעולם, אחרי ארה"ב, צרפת וקנדה. אם תאומץ ההצעה המרוככת של הפעלת השר"פ, תוחרף עוד יותר מגמה זו והיא תהווה צעד מכריע נוסף בכיוון הפרטתה של מערכת הבריאות הישראלית.

בסופו של תהליך יישומה של הצעת השר"פ המרוככים תתרחש קפיצת מדרגה בהוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתוצר, יגדל עוד יותר המימון הפרטי הרגרסיבי של המערכת – שכבר כיום הוא שובר שיאים – מבלי שנקבל כל תוספת של בריאות.

הכותב הוא פרופ' חבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון ולשעבר סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות