נמאס מהצ'קים

תשלום בצ'קים ותשלום בכרטיס אשראי דומים מבחינת הקונה, ההבדל מצוי מאחורי הקלעים של התהליך.

ניתן להסביר זאת בעזרת דוגמה פשוטה: כרטיסי רכבת. נניח שנוסע המעוניין לרכוש כרטיסים לנסיעה יכול לעשות זאת בשתי דרכים: האחת - לרכוש את הכרטיס ולהעביר אותו במסוף לפני העלייה לרכבת, השנייה - לקנות את הכרטיס, לחתום עליו, להחזירו לקופאי, שישים אותו יחד עם שאר הכרטיסים, ולאחר מכן יעביר אותם במרוכז לגורם שיוודא שניתן לשלם עליהם ויאשר את התשלום, ולבסוף כמובן - לקבל את הכרטיס ולעלות לרכבת.

חוויית הקנייה והשימוש זהה, אך בעוד שבדרך הראשונה התנהל תהליך מהיר וקצר, בדרך השנייה התהליך היה ארוך, מורכב, עבר ידיים רבות ועלותו היתה גבוהה יותר.

תהליך דומה באופן רעיוני מתרחש כאמור בכל פעם שמחליטים לשלם בצ'ק ולא בכרטיס אשראי או במזומן. תשלום בכרטיס אשראי למשל עושה את הדרך ישירות אל מערכת סליקת התשלומים המאובטחת של כל בנק בתוך שניות. האישור לגביו חוזר תוך כמה שניות, התשלום יורד, וזהו. לעומת זאת כאשר משלמים באמצעות צ'ק – חותמים, מעבירים אותו לגורם המקבל, אותו גורם מגיע לסניף הבנק שלו, מחכה בתור, מעביר את הצ'ק לפקיד, שמעביר אותו בקורא אופטי. בסוף יום העבודה אוספים (באמצעות שינוע) את הצ'קים מכל הסניפים, ומעבירים אותם למסלקה המרכזית של הבנק, שם הם ממוינים לפי השייכות הבנקאית ונסרקים. כחלק מהתהליך כל בנק מקבל את הצ'קים שלו מהבנקים האחרים. ולא דברנו על מצב שבו חלילה חזר צ'ק מסיבה כלשהי, וכל מה שכרוך בכך.

מכאן נשאלת השאלה הפשוטה – מי צריך צ'קים? הלוגיסטיקה שכרוכה בכך יקרה מאוד: שינוע הצ'קים, מיונם, בדיקות, תיקון טעויות, רמאויות, ההחזרים בכמות עצומה שמפרנסים את לשכות ההוצאה לפועל ועוד. השימוש בנייר גם פוגע באיכות הסביבה.

מי צריך צ'קים? צילום: עמית מגל

למרות זאת עדיין יש הצדקה לשימוש בצ'קים. קודם כל, הם פטורים מעמלת הגבייה של "אחיהם" כרטיסי האשראי, הם מאפשרים לבצע תשלומים באופן גמיש, בסכומים שונים ובתאריכים שונים לפי הצורך, ניתן "לגלגל" אותם ולהשתמש בהם כביטחונות, ובל נשכח שעדיין אין להם תחליף ראוי כשמדובר במתנה לחתונה או שמחה אחרת.

כדאי לדעת ששכנינו המתקדמים מעבר לים לא קופאים על השמרים ועוברים בקצב מהיר לשימוש בכסף וירטואלי. לפי פרסומים זרים, שטרות כסף ומטבעות מהווים כיום 9% בלבד מהכלכלה של מדינות גוש היורו ו-7% בארה"ב. בשבדיה, למשל, המדינה האירופית הראשונה שהכניסה שטרות כסף לשימוש, שיעור זה הגיע ל-3% בלבד. רק לאחרונה פורסם כי עד שנת 2017 צפוי אחד מכל ארבעה אנשים לעשות שימוש בטכנולוגיית הארנק הדיגיטלי באמצעות סמארטפונים לצורך תשלום, מגמה שתייתר עוד יותר את השימוש בניירות כלשהן.

בישראל תהליך זה אולי עדיין רחוק ממימוש, אך ניתן להניח שזה הכיוון שאנו צועדים לקראתו. מוטב להיערך בהתאם לכך.

הכותב משמש משנה למנכ"ל בחברת הלפרין יועצים HMS