בנק ישראל רוצה להעתיק את רפורמת הניוד בסלולר לבנקים

הוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית מתכננת לקצר ולהקל את תהליך מעבר הלקוחות בין הבנקים. ל"כלכליסט" נודע כי בימים אלה עוסקת הוועדה, בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן, בבדיקת הליך ניוד החשבונות הקיים, במטרה לקדם חקיקה שתקל את המעבר בין הבנקים. מדובר בהליך שאינו נמצא בסמכות המפקח בלבד, ולכן נדרשת חקיקה לשינוי המצב הקיים. המהלך מגיע כחודשיים לאחר שבנק ישראל החליט להוזיל או לבטל חלק מהעמלות שגובים הבנקים, כחלק מיישום המלצות הוועדה. 

בוועדה מקווים כי המעבר בין הבנקים יהיה דומה לניוד בין חברות הסלולר: לקוח שירצה להעביר את חשבונו לבנק אחר יידרש לאשר בחתימתו כי הוא מעוניין לעבור, והמעבר יהיה אוטומטי.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי לצורך יישום תוכנית הוועדה יוקם גוף ייעודי שיעבוד בשיתוף כל הבנקים המקומיים, ויטפל בהעברת הוראות הקבע וחיובי האשראי של הלקוח. בשלב זה לא ברור באיזו מתכונת יוקם גוף כזה.

הבנקים לא מיישרים קו לפי העמלה הזולה ביותר

על אף התחרותיות הרבה בפעילות הקמעונאית של הבנקים, במערכת הבנקאית ניתן למצוא היום פערים גדולים בתעריפי העמלות שהבנקים גובים מלקוחותיהם או בשיעור הריבית שהבנקים מוכנים לשלם למפקידי הפיקדונות.

דודו זקן צילום: מיקי אלון

מנתונים שפרסם בנק ישראל בתחילת ינואר עולה כי למעט בנק ירושלים ויובנק, שלא נכללו בבדיקה, בנק יהב הוא הבנק הזול ביותר וגבה במחצית הראשונה של 2012 עמלה חודשית ממוצעת של 6.3 שקלים; לעומתו בנק מרכנתיל הוא היקר ביותר, עם עלות חודשית ממוצעת של 21.8 שקל.

תיאורטית, אפשר היה לצפות כי ברגע שבנק אחד יחליט על הוזלה של עמלה כלשהי, הבנקים האחרים ייאלצו להתיישר לפיו ולהוזיל את העמלה שהם גובים בהתאם.

אלא שבשונה משוק הסלולר, הסרבול הקיים היום במעבר בין הבנקים הביא למצב שבו לקוחות הבנקים אינם ממהרים לעבור לבנק מתחרה, ולכן הבנקים אינם ממהרים להציע ללקוחותיהם עמלות זולות יותר.

נכון להיום תהליך החלפת בנק כרוך בבירוקרטיה רבה, שבמסגרתה נדרש הלקוח למלא מספר טפסים ולסגור התחייבויות מול גורמים שונים. תחילה עליו להודיע לבנק שבו מתנהל חשבונו על רצונו לעזוב, והבנק נדרש לספק ללקוח פירוט מקיף על כל התחייבויותיו, תוכניות החיסכון, הפיקדונות, מסגרות האשראי, יפויי כוח ועמלות שעל הלקוח לשלם במקרה של סגירת החשבון.

כעת הלקוח צריך להודיע לכל הגופים שבהם חתם על הוראת קבע ולחברת כרטיסי האשראי על העברת ההוראות לחשבון החדש, כשחלק מהבנקים אף מסייעים ללקוחות החדשים בהליך זה.

בוועדה להגברת התחרותיות מקווים כי עם הסרת המכשול הזה ייווצר לחץ על הבנקים לבוא לקראת הלקוחות הקיימים — בין אם בתעריפי העמלות שהלקוחות נדרשים לשלם ובין אם בשיעור הריבית שמעניקים הבנקים על פיקדונות. השינוי בהליך המעבר בין בנקים עשוי גם לשמש את הלקוח בניסיונות המיקוח שלו מול הבנק הקיים. אם עד עתה הבנקים העריכו כי איומי הלקוח לעבור לבנק אחר בניסיון לשפר את תנאיו הם איומי סרק, הפשטות והקלות במעבר בין הבנקים הופכות את ה"איום" לממשי יותר.

המלצות הוועדה ייושמו בחודשים הקרובים

חלק מהנושאים שבהם טיפלה הוועדה וניתנים לשינוי בידי בנק ישראל צפויים לקבל ביטוי בהוראות המפקח על הבנקים כבר בחודשים הקרובים; ואילו יישום שינויים אחרים, הדורשים חקיקה, ובכללם מהפכת ניוד חשבונות הבנקים, ייכנס לתוקפו במועד מאוחר יותר.

בתחילת ינואר נכנס לתוקפו תיקון לכללי הבנקאות בנושא עמלות, שבמסגרתו בוטלו דמי ניהול ניירות ערך בגין מק"מ ובגין קרנות כספיות. זאת במטרה להגביר את התחרות על חיסכון משקי הבית, הגברת יכולת ההשוואה והבחירה בין אפיקי החיסכון השונים.

בבנק ישראל הסבירו את ההחלטה בעובדה שהמק"מ והקרנות הכספיות הם כלי השקעה חלופיים לפיקדון שקלי, אפיק החיסכון לטווח קצר השכיח ביותר בקרב משקי הבית. אך בעוד שהפקדת כספים בפיקדון שקלי אינה כרוכה בעלויות, קניית המק"מ וכן השקעה בקרן כספית כרוכות בעלויות שונות, ובהן עמלות קנייה ומכירה ודמי ניהול ני"ע.

הוראת בנק ישראל צפויה להסיט יותר ויותר צרכנים מתוכניות החיסכון שמציעים הבנקים למק"מ - אפיק השקעה שעד עתה לא היה אטרקטיבי עבור המשקיע הפרטי, עקב העמלות השונות אשר שחקו את התשואה שהניב המק"מ.

מעבר אגרסיבי של לקוחות הבנקים מפיקדונות בנקאיים למק"מ וקרנות כספיים יקטין את המקורות הכספיים של הבנקים ועלול לפגוע ביכולות הצמיחה שלהם. כדי למזער את הפגיעה במקורות, הבנקים ייאלצו להציע ללקוחות ריבית גבוהה יותר על הפיקדונות = מהלך דומה לזה שהוועדה להגברת התחרותיות בבנקים מקווה להשיג לאחר יישום השינוי בתהליך ניוד החשבונות.

אתר בנק ישראל ישווה בין עמלות הבנקים

הוועדה, שדיוניה נמשכו 240 יום - כפול מהזמן המקורי שהוקצב לה - הגישה ביולי האחרון את המלצות הביניים שלה, הנחלקות לשלושה תחומים עיקריים.

התחום הראשון נוגע לרפורמות מבניות, שיסייעו בהגדלת מספר השחקנים בענף. בין ההמלצות בתחום זה ניתן לציין מתן אפשרות לשימוש נרחב יותר באינטרנט, שיאפשר הקמת בנק אינטרנטי עצמאי. התחום השני הוא הסרת חסמים והגברת התחרותיות, בין השאר באמצעות הקמת אתר אינטרנט בנק ישראל להשוואה בין עמלות בנקים בפועל וריביות על פיקדונות והלוואות. התחום השלישי הוא הפיקוח על המחירים, שבחלקו כבר טיפלה הוועדה והודיעה על ביטולן של כמה עמלות והפחתת מחיריהן של עמלות אחרות בצורה משמעותית.

בבנק ישראל סירבו להגיב לידיעה.