ייעוץ פנסיוני: ארגז כלים שיאפשר לחוסכים לפרוש בשיא
שלב ההכנה לקראת הפרישה דורש מהיועץ לבחון את אפיקי החיסכון שעמדו לרשות החוסך, לתכנן את היקף תשלומי המס ולהתאים את גובה הקצבה לצרכיו של החוסך. "כלכליסט" מציג מדריך ליועץ הפנסיוני. כתבה חמישית ואחרונה בסדרה
שלב ההכנה לקראת הפרישה נחשב לאחת הנקודות המרכזיות בתהליך הייעוץ הפנסיוני, מפני שהוא מאפשר לחוסך לתכנן את ההכנסה החודשית שתהיה לו מרגע היציאה לגמלאות ולהתאים אותה לצרכיו. שלב זה הוא למעשה השלב האחרון שמסכם את הליך הייעוץ, ולכן מעורבות של היועץ הפנסיוני בכל בתהליכים השונים שנכתבו בסדרה זו, תאפשר לחוסך להגיע לשלב הפרישה במצב אופטימלי.
גיל הפרישה, על פי חוק, הוא הגיל שבו זכאי אדם לפרוש מעבודתו בשל גילו. גיל הפרישה לגברים הוא 67, ואילו נשים יוכלו לפרוש לאחר שמלאו להן 62 שנים (אם כי גיל הפרישה עולה בהדרגה ל־64). בגיל זה התפטרות העובד נחשבת לפיטורים ומזכה אותו, על פי חוק, לפיצויי פיטורים. מנגד, גיל פרישה חובה הוא הגיל שבו מקום עבודה יכול לחייב עובד לפרוש והוא עומד על 67 לגברים ולנשים.
"כיום, אנו חוסכים לאורך שני שלישים מחיינו הבוגרים על מנת להבטיח לעצמנו את יכולת הקיום הפיננסית החל מגיל הפרישה. תוחלת החיים המתארכת מחייבת אותנו לדאוג למקורות הכנסה לתקופה של 20 שנה לפחות ממועד הפרישה לגמלאות, ולכן שלב ההכנה לקראת פרישה מהווה את אחד הצמתים המשמעותיים ביותר בתהליך הייעוץ הפנסיוני", אומר דני גיגי, מנהל מחלקת הייעוץ באגף הפנסיה של בנק הפועלים.
לבחון את סעיפי המס
אז מתי מומלץ לחוסך העומד בפני פרישה להגיע ליועץ פנסיוני לשם תכנון הפרישה? עופר כהן, סמנכ"ל תחום בכירים, פרישה ותוכניות לגיל השלישי בקבוצת שקל, סבור כי מומלץ להתחיל בתהליך כחצי שנה לפחות לפני הפרישה בפועל, וזאת כדי שיהיה מספיק זמן למפות את כלל הזכויות שעומדות בפני הפורש ולהתחיל בבדיקות הרלבנטיות מול המעסיק.
"בשלב ראשון חשוב לבדוק מהן הזכויות שעומדות לרשות החוסך במסגרת מקום עבודתו, ומהן התוכניות העומדות לרשותו (קרן פנסיה ותיקה או חדשה, ביטוח מנהלים, קופות גמל, קרן השתלמות וכיו"ב). בנוסף, חשוב לקבל תמונת מצב לגבי קופות גמל עצמאיות ותוכניות פרטיות אחרות שקיימות על שם הפורש", אומר כהן. גיגי מוסיף גם כי "יש לדרג את התוכניות על פי כדאיות המשיכה מהן על רצף הזמן ממועד הפרישה ואילך. כך, למשל, כספי השתלמות, עד תקרה מסוימת, פטורים ממס רווחי הון, ולכן כדאי לפורש להשתמש בהם רק לאחר שהשתמש בנכסים הפיננסיים האחרים".
בנוסף, על היועץ הפנסיוני לבדוק מה צפוי הפורש לקבל מהמעסיק שלו בשלב הפרישה מעבר לצבור בקופות: האם הוא זכאי לפיצויים מוגדלים, מענקי פרישה ואולי גם לפנסיה מוקדמת (אם מדובר בפורש שעדיין לא נמצא בגיל הפרישה על פי חוק). "בהקשר זה חשוב לבחון את הסכם העבודה החל על הפורש (יכול להיות שמדובר בהסכם עבודה אישי או קיבוצי) ולבדוק מהם תנאי הפרישה המצוינים בו", אומר כהן.

היועץ יידרש לבדוק מהי ההתנהלות הנכונה ביותר מבחינת הפורש מבחינת היבטי המיסוי. "חשוב לבדוק מה מעמדם של כספי פיצויים ממעסיקים קודמים, ולבדוק האם שולם בגינם מס, האם הם יועדו לקצבה, או שאולי בוצע עבורם הסדר של רצף זכויות מעבידים", אומר כהן. "בפקודת מס הכנסה מוגדרים שני פטורים בהקשר של סיום עבודה ופרישה: האחד הנו פטור ממס בגין כספי הפיצויים שהנו בסך של משכורת קובעת לפיצויים (עד לתקרה של 11,650 שקל, נכון לשנת 2011) כפול מספר שנות העבודה, ואילו השני הנו פטור ממס על הפנסיה החודשית בשיעור של 35% מהקצבה (עד לתקרת קצבה של 7,990 שקל, נכון לשנת 2011). במקרים רבים פטור אחד בא על חשבון הפטור השני, ולאור זאת נדרש היועץ לבחון איזה פטור עדיף לפורש".
כאשר העובד זכאי לפיצויים שחלקם חייבים במס, ייתכן שיהיה כדאי לאותו עובד לבצע פריסת מס. "מדובר בטכניקה שבה שיעור המס בגין הפיצויים החייבים נקבע בהתאם לגובה ההכנסות בשנים הבאות", מסביר כהן. "כך, ניתן לפרוס את הפיצויים החייבים לתקופה של עד שש שנים כפונקציה של הוותק של העובד. מאחר שבדרך כלל ההכנסות לאחר גיל הפרישה נמוכות יותר מההכנסות בתקופת העבודה, הרי שחישוב המס בהתאם להכנסות בשנים הללו יביא במקרים רבים לכך ששיעור המס בגין הפיצויים החייבים יהיה נמוך יותר בהשוואה לשיעור המס ללא ביצוע פריסה".
גיגי מוסיף כי ניתן לבצע פריסת מס רטרואקטיבית וזאת בהתאם לשכרו של העובד בטרם הפרישה, ובכפוף לתקנות המס שרלבנטיות לתקופת הפרישה.
להתאים קצבה לצרכים
לאחר איסוף המידע ותכנון המס, יש לגשת לשלב תכנון ההכנסה החודשית לאחר הפרישה ולחשב את רמת ההכנסה הצפויה לאחר הפרישה. "על היועץ לבחון ביחד עם הפורש מהם הצרכים שלו ומה רמת ההכנסה הנדרשת לו במהלך השנים הבאות ולהביא בחשבון נושאים כמו עזרה לילדים, כיסוי חובות, הכנסות בני הזוג, קצבה מביטוח לאומי ופרמטרים אחרים. בהתאם לכך, ניתן לחשב את ההכנסה החודשית שתואמת את צורכי הפורש ותאפשר לו לשמור על רמת חיים נאותה. זאת, כמובן, ביחס להיקף המקורות שעומדים לרשותו", מציין כהן.
"בחלק מהמקרים ייתכן שיהיה צורך להשתמש בסכום הוני חד־פעמי העומד לרשות הפורש כמו כספי פיצויים או קרנות השתלמות ולהעביר אותו לתוכנית שתאפשר לפורש לקבל הכנסה חודשית בדרך של אנונה (קצבה חודשית קבועה) שתהווה השלמה ליתרת הכנסותיו. אפשרות נוספת שיש לבחון הנה רכישת קצבה נוספת באמצעות חברת ביטוח מתוך המקורות ההוניים (לרבות מתוך כסף חופשh). במקרים רבים השילוב בין מספר חלופות כגון שילוב בין קצבה ואנונה נותן את התוצאה האופטימלית", מסביר כהן. לדבריו, יש לתת את הדעת גם למועד מימוש הכספים ולתזרים המזומנים, האם לנצל קודם את הפיצויים ורק אחר כך את התגמולים, וכן סוגיות אחרות בהתאם למצבו של הפורש.
נושא חשוב נוסף שאליו מתייחס גיגי הוא בחירת מסלול פנסיה מתוך מגוון מסלולי קצבה המוצעים בתוכניות הביטוח והפנסיה (פנסיה לשארים, הבטחת מספר מינימלי של גמלאות למוטבים) בהתאם למצבו ורצונותיו של הפורש. כמו כן, בעקבות תיקון 3 (ינואר 2008) ניתן לבחור את התמהיל המתאים בין גובה הקצבה הרצויה לבין היוון קצבה (סכום חד־פעמי), וזאת כפוף לקצבה מזערית חודשית של כ־4,200 שקל".
לדבריו, בעת תכנון הפרישה יש לבחון גם את התמהיל הנכון והמתאים לפורש בנושא ביטוח תוחלת חיים. במועד הפרישה יכול הפורש לנייד כספים ממוצר פנסיוני אחד לאחר. פורש שמבקש קצבה שאינה מושפעת מתוחלת החיים העתידית יכול להעביר, במעמד הפרישה, את הקצבה העתידית או את חלקה לקופת ביטוח וממנה לקבל קצבה שאינה מושפעת מתוחלת החיים" אומר גיגי.
פן נוסף שיועץ פנסיוני יידרש לגביו לעיתים במועד הפרישה הוא ייעוץ פיננסי לגבי מדיניות ההשקעה של הכספיים ההוניים העומדים לרשות הפורש. "תפקידו של היועץ במקרה הזה הוא לבנות יחד עם הפורש את מסלול ההשקעה המתאים עבורו. במידה שהכספים נדרשים למימוש בטווח קצר, עדיף לכוון את ההשקעה לאפיקים סולידיים, אולם חלק אחר יכול לשמש כשהשקעה לטווח ארוך או לצורכי ירושה, ולכן ניתן להפנותו לאפיקים עם סיכון גבוה יותר", מבהיר כהן.
השורה התחתונה: שלב ההכנה לפרישה הוא קריטי מבחינת החוסך מפני שהוא יקבע את הכנסותיו העתידיות כשלא יעבוד. לכן יש לשים לב היטב לתנאי המיסוי, גובה החיסכון והיקף ההכנסה הרצויה כדי להתאימה באופן המיטבי לפורש.


