בדיקת "כלכליסט": חברות הביטוח נגד ניצולי השואה

ניצולת השואה ב' נכנסה להריון כששהתה במחנות. הנאצים נתנו לה ללדת, אולם מיד לאחר מכן רצחו את תינוקה מול עיניה. מאז נוטלת ב' תרופות נגד דיכאון מדי יום. עם השנים חלה הידרדרות במצבה הקוגניטיבי, וכיום היא סובלת מאלצהיימר ונזקקת להשגחה מסביב לשעון. ב' ומשפחתה קיוו כי כספי הביטוח הסיעודי, שעליו הקפידה לשלם מדי חודש, יהיו לה לעזר, אולם חברת הביטוח השיבה את פניהם ריקם: מדובר במצב נפשי.

ב' ועוד 10 ניצולי שואה, המוגדרים כתשושי נפש, נאלצים להיאבק בימים אלה מול חברות הביטוח הראל, דקלה והכשרה ביטוח, לאחר שתביעות לקבלת ביטוח סיעודי שהגישו נדחו על ידיהן. הסיבה הרשמית לדחיית התביעות: "מצב נפשי קודם" שממנו סבלו הניצולים לפני עריכת הביטוח, או במילים אחרות - חוויות השואה הקשות שעברו.

סיפור דומה הוא סיפורו של ח', שעבר ניסויים רפואיים על ידי ד"ר מנגלה, ומאז הוא סובל מסיוטים. תביעתו נדחתה בגלל סיבה זו. א', מבוטחת אחרת, איבדה באושוויץ את שתי אחיותיה לנגד עיניה, וניסתה להתאבד בריצה לעבר הגדרות החשמליים. מאוחר יותר עלתה ארצה, והקימה משפחה. עם זאת, היא סבלה מדיכאונות ומסיוטי לילה. כעת חברת הביטוח מסרבת לשלם לה תגמולים בטענה שהיא חולת נפש ושכתוצאה מכך לקתה באלצהיימר.

מצעד החיים בירושלים צילום: חיים צח

"הניצולים סובלים ממצב שנקרא בשפה המקצועית תסמונת מחנות הריכוז", אומר עו"ד דוד פייל, מומחה לביטוח סיעודי המגבש בימים אלה תביעה בשם 11 הניצולים נגד חברות הביטוח. "במכתבי הדחייה ציינו חברות הביטוח כי התביעות לביטוח סיעודי נדחו, כביכול, בגלל מצב נפשי קודם – אבל הסיבה האמיתית היא העובדה שהמבוטחים הנם ניצולי שואה". בעמותת אביב לניצולי השואה מדגישים כי לכל ניצול יש פוטנציאל להכרה בנכות נפשית בשיעור של 25% לפחות.

30 אלף חולים

דעה על הרגולטור להתערב לטובת ניצולי השואה טוב יעשה הרגולטור אם יחייב את חברות הביטוח לקבל אנשים שסובלים מבעיות נפשיות על רקע אירועי השואה אודי פרישמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

בישראל חיים כיום כרבע מיליון ניצולי שואה. כ־30 אלף מתוכם מוגדרים כתשושי נפש, מצב שנובע לרוב בשל שיטיון. על תשושי נפש לקבל הכרה כחוליים סיעודיים כדי לזכות בכספי הביטוח, וכדי לקבל הגדרה זו, החולה עובר בדיקת תפקוד: חולה שאינו מסוגל לבצע שלוש או ארבע פעולות בסיסיות מתוך שש שהוגדרו (אכילה, רחצה, קימה ושכיבה, ניידות, לבוש ושליטה על הסוגרים), מוגדר כסיעודי. לצורך קביעה שמדובר בחולה סיעודי בשל תשישות נפש נערכים מבחנים הבודקים התמצאות בזמן ובמקום ויכולות קוגניטיביות.

כל אותם ניצולים בתביעה הקבוצתית הוכרו כתשושי נפש, ולכן בתיאוריה היו זכאים לקבל קצבת סיעוד. אולם חברות הביטוח קשרו את תשישות הנפש של הניצולים למצב הנפשי שלהם. לטענתם, סוג מסוים של דיכאון עשוי לגרום לאפתיות דומה לזו של תשושי הנפש, ולכן תשושי הנפש הם למעשה חולי נפש. טענה זאת תמוהה במיוחד לאור העובדה שכיום אין אף מחקר מדעי מוכח שקושר בין אלצהיימר לדיכאון. יותר מכך, ועדה מקצועית המייעצת למשרד אוצר בראשות פרופ' מרדכי שני ממכון גרטנר שבביה"ח תל־השומר קבעה שאין קשר בין שיטיון לשואה.

לא נדרשו להצהרה

אך האם החברות עוברות על החוק? מסתבר שלא. הניצולים בוטחו באמצעות קופות החולים, שם לא נדרשו להצהרה על מצבם הנפשי, למרות שבפוליסה מצוין כי בעיות נפשיות קודמות הנן עילה לדחייה. "מדובר בסעיף קטן שהניצולים לא היו מודעים לקיומו", מסביר עו"ד פייל. "וכך במשך שנים הם שילמו פרמיה עבור ביטוח סיעודי מבלי שקופת החולים יידעה אותם שאם יסבלו מתשישות נפש, לא יוכלו לקבל קצבת סיעוד".

לדברי עו"ד פייל תביעות מעין אלה נגמרות לרוב בפשרה בבית משפט. "החברות לא רוצות לנצח, אלא לחסוך כסף. אבל מדוע לטרטר את הניצולים? מה גם, שלא מדובר בסיכון כספי כל כך גדול, כי דור הניצולים הולך ונעלם".

מהמפקח על הביטוח נמסר: "הנושא אינו מוכר לנו", ואילו מהרשות לזכויות ניצולי שואה השייכת לאוצר לא התקבלה תגובה. מהכשרה ביטוח נמסר: "החברה נוהגת להסתמך בחוות דעת רפואיות, ולעתים אף יותר מאחת, בהגיעה לפסוק בנוגע לתשלום פרמיה. החברה תשמח לתת לכל מבוטח שירות מיטבי תוך הקפדה על סודיות מלאה".

מחברת הראל בשם דקלה נמסר: "החברה אינה דוחה תביעות בשל תשישות נפש כאשר ידוע לה שנבעה מטראומת השואה בלבד! נהפוך הוא, במקרים שאנו יודעים כי מדובר בתביעה של ניצול שואה - אנו מתחשבים בעת קבלת ההחלטה. כל הפוליסות ושאלון הבריאות של החברה אושרו ע"י המפקח על הביטוח. לפיכך, צר לנו על השימוש הציני שעושה עורך הדין שמנסה להתפרסם על גבם של ניצולי השואה שלהם אנו מאחלים בריאות ואריכות ימים".