רן קיויתי בראיון ראשון: האיש שלכם בממשלה מבקש תקופת חסד

רן קיויתי לא כועס כשהוא שומע חדשות לבקרים טענות על הזלזול של הממשלה בעסקים הקטנים. האיש שמונה לפני עשרה חודשים למנהל הראשון של הסוכנות הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים לא מתכחש לבעיות המגזר שעל האינטרסים שלו הוא אמון. "המטרה של הסוכנות היא לשנות את המצב שמכונה זלזול", הוא אומר בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד. "עד היום, אף אחד לא ייצג את העסקים הקטנים בממשלה. היו כל מיני יחידות והיתה הרשות לעסקים קטנים, שהיתה עמותה פרטית, אבל לא היה גוף אחד אחראי. זה מה שאנחנו עושים עכשיו".

המודל לחיקוי של קיויתי הוא הרשות האמריקאית הפדרלית לעסקים קטנים, ה־SBA. בשונה מהסוכנות הישראלית הצעירה, מדובר בגוף חזק, הקיים יותר מ־50 שנה וכפוף ישירות לנשיא. קיויתי מכיר בכך שגם בהשוואה ל־SBA וגם בהשוואה לדרישות בישראל, ישנן בעיות רבות הקשורות לעסקים קטנים שדורשות טיפול מיידי. "אלה נושאים שאנחנו רוצים לתת להם מענה לאחר שהסוכנות תגיע להפעלה מלאה, ואנחנו עכשיו רק בונים", הוא אומר ומזכיר שהסוכנות הוקמה לפני פחות משנה, בנובמבר 2009.

קיויתי. "המטרה של הסוכנות היא לשנות את המצב שמכונה זלזול" צילום: עמית שעל

מה אתם עושים בתהליך הבנייה?

"התחלנו להכניס את המט"ים אלינו (30 מרכזי טיפוח היזמות ברחבי הארץ שהשתייכו לרשות העסקים הקטנים, שעל חורבותיה קמה הסוכנות - מ"פ). בעוד חודש נדע איזו חברת ייעוץ זכתה במכרז לכתיבת התוכנית האסטרטגית על מצבם של העסקים הקטנים בישראל. זו עבודה גדולה שתבחן את המצב הנוכחי ואת הכלים שיש היום לטובת העסקים הקטנים, כולל בעיות האשראי ומה שקורה בעולם. אני מאמין שבתחילת אפריל הצוות יגיע למסקנות, ונתחיל ליישם אותן בהתאם".

מה שלא ייכנס היום לתקציב המדינה לא יקרה בשנתיים הקרובות.

"תקציב המדינה לשנתיים הקרובות כולל 100 מיליון שקל לסוכנות בכל שנה. גם השנה התקציב דומה, אבל רק לאחר תוספות משמעותיות. יש עוד 100 מיליון שקל ברזרבה להקמת קרנות לעסקים הקטנים. אני חושב שמשרד האוצר הפנים שהמצב הקיים היום לא טוב ושיש כשלי שוק לא מטופלים".

מהם כשלי השוק המרכזיים שאתה מזהה בתחום העסקים הקטנים?

"יש כשל שוק אחד בתחום הידע: עסקים קטנים הם חסרי שדרת ניהול וידע לגבי מה זה להיות בעל עסק, איך לנהל עסק ומה הרגלוציות עליו. כשל השוק השני הוא בתחום האשראי. זה נובע מכך שלבנק לא כדאי להתעסק עם הלוואות קטנות, כי רק תהליך הבדיקה עולה לו יותר מהרווח על ההלוואה. בנוסף, העסקים הקטנים לא יודעים איך לגשת ולבקש אשראי כמו שצריך. כשל השוק השלישי הוא שלאורך השנים לא היה אף גוף בממשלה שייצג אותם בתהליכים הרגולטוריים".

היעדר הייצוג לעסקים קטנים במסדרונות הממשלה מחזיר את קיויתי להשוואה עם ה־SBA בארה"ב. "שם יש מחלקה של אלף איש שעוברת על כל הצעת חוק פדרלית ובודקת מה רמת ההשפעה שלה על עסקים קטנים ובינוניים. ה־SBA אף יכול להצטרף לתביעה נגד הממשלה אם גוף חוץ־פרלמנטרי של עסקים קטנים עותר נגדה. אני לא אומר שזה מה שצריך להיות בישראל, אבל הכוונה היא להפוך את המסננת הזו לממוסדת בתהליך החקיקה. כרגע אני לא רואה איך אני מקבל אפילו עשרה תקנים נוספים (תחת קיויתי עובדים 20 איש כיום - מ"פ)".

ה-SBA. "יש שם מחלקה של אלף איש שעוברת על כל הצעת חוק פדרלית. אני לא רואה איך אני מקבל עוד עשרה תקנים" צילום: אי פי

"לא בטוח שבממשלה מיישמים את ההנחיות"

בעיה נוספת המונחת על שולחנו של קיויתי היא הגברת שילובם של עסקים קטנים במכרזי הרכש הממשלתיים. ארגוני העסקים הקטנים קוראים לממשלה להנהיג אפליה מתקנת במכרזים שהיקפם השנתי הוא כ־30 מיליארד שקל, ורק 5% מסכום זה הולך לעסקים קטנים. בארצות הברית שיעור השתתפותם עומד על 23%, הודות לתקנה פדרלית בעניין.

"נעשו תהליכים בממשלה לטובת אפליה מתקנת שכזו", הוא אומר. "לא מזמן החשב הכללי הוציא הנחיה למשרדי הממשלה שבכל מכרז צריך לעשות בדיקה אם הוא יכול להתאים לעסקים קטנים או לא, אבל לא בטוח שההנחיה מיושמת ולא בטוח שזה הכלי הנכון".

אם דרישותייך יתקבלו, האם זה יתרום לשרידות העסקים הקטנים?

"כן. במקרים רבים בעל העסק מגיע עם רעיון שהוא רואה לנכון, אבל יש דברים שהוא לא יודע, כגון מה הדרישות של הרגולציה. לפעמים עסקים אף נסגרים, כי הם לא יודעים מהם הכללים של הרגולציה, מפני שמלכתחילה הם לא פונים למט"י. בתחום השיווק, לדוגמה, עסקים לא יודעים מה לעשות. היום רוב העסקים הקטנים שקמים לא באמת יודעים מהם הכללים השונים מבחינה רגולטורית".

"למה העסק צריך לממן את הממשלה?"

בעיה נוספת שעליה מלינים בעלי העסקים הקטנים קשורה במוסר התשלומים של הממשלה. בעל עסק העובד מול גוף ממשלתי או רשות מקומית משלם את המע"מ חודשים לפני שהוא רואה את התשלום עבור השירות או המוצר שסיפק.

מה אתה משיב לטענות על מוסר התשלומים הלקוי של הממשלה?

"יש בסיס לטענות אלה. מע"מ על בסיס מזומן הוא נושא שחשוב לפתור אותו. בעל עסק משלם את המע"מ למדינה ב־15 בחודש, והמדינה משלמת לו את הכסף רק לאחר ארבעה חודשים במקרה הטוב. למה העסק צריך לממן את הממשלה?

"יש עוד הרבה מאוד כשלים. כבר דיברתי עם מנכ"ל משרד הפנים על כך שהרשויות המקומיות צריכות לשפר את העבודה מול העסקים הקטנים. בשורה התחתונה, הכל סיפור של כסף. בסוף נצטרך להילחם על הדברים שיש להם את ההשפעה הגדולה ביותר על העסקים הקטנים".

תדרוש מהאוצר תקציב גדול יותר?

"אני לא יודע להגיד כמה. חלק מהכסף פירושו הורדת הכנסות למדינה במיסוי ורגולציה, ואנחנו גם צריכים עוד כסף להקים קרנת אשראי חדשות. תהיה דרישה תקציבית גדולה יותר מה־100 מיליון שקל שיש לנו היום. ברור לי לגמרי שזה לא מספיק, ונצטרך להשקיע הרבה יותר כסף".

מתי ייפסקו הטענות על הזלזול?

"זה ייקח זמן ותמיד יהיה משהו לעשות. לקראת ראש השנה הבא הסוכנות כבר תעבוד כמו שצריך".

"נשקול לחייב בנקים לתת אשראי לעסקים קטנים"

בעיית הנגישות לאשראי שממנה סובלים עסקים קטנים מסתמנת כנושא הבוער ביותר על סדר יומם. גם עסקים בינוניים, שהמחזור השנתי שלהם נושק ל־100 מיליון שקל ויש להם היסטוריה מסודרת של אשראי, נתקלים בחומה בצורה בבואם לבקש הלוואה מהבנק. לפני כ־20 שנה הקימה הממשלה קרן להענקת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. בארגון להב, המייצג עצמאים ובעלי עסקים קטנים, אומרים שהקרן לא עומדת בביקושים.

נראה שמשהו בקרנות האשראי הממשלתיות לא עובד.

"הקרנות הן לא אפקטיביות, מלבד בשוליים", אומר קיויתי. "הרעיון בקרנות בערבות מדינה הוא לראות איך הבנק יטפל בעסקים שהם על גבול הכדאיות. אולי אנחנו צריכים ליישם את הרעיון של קרנות פרייבט אקוויטי שמתעסקות עם עסקים קטנים.

"יש גופים פילנטרופיים שיודעים לטפל בהלוואה של עסק חדש, לאו דווקא דרך בנק. זה סוג אוכלוסייה שאין לה היסטוריה של אשראי והבנק יכול ללמוד ממנה. מה שחסר לנו זה פרייבט אקוויטי או שיתוף פעולה עם קרנות חוץ־בנקאיות", אומר קיויתי.

הוא מוסיף כי "צריך לבדוק את היעילות של קרנות האשראי. יש מקומות בעולם שבהם הבנק מחויב בחוק לתת ייצוג הולם לאוכלוסייה שבתוכה הוא פועל. אם הסניף ממוקם באזור שבו 40% מהאוכלוסייה היא מהמגזר הערבי, אז גם 40% מהאשראי צריכים ללכת לשם. אם רוב העסקים באיזור הם קטנים, אז הוא צריך לתת הלוואות לעסקים קטנים".

תקדם זאת בישראל?

"אני עוד לא יודע. יכול להיות שבתוך שנה נבוא עם הצעת חוק כזו, אבל אנחנו הולכים לתקוף את כל נושא האשראי בצורה רצינית. אם אצטרך להביא תקציב של חצי מיליארד שקל לטובת אשראי, אדרש להסביר מדוע צריך סכום כזה".