הודו ליצואנים - למה דווקא עכשיו?

בימים של פסימיות בענף הסחר הבינלאומי, בהם התאחדויות התעשיינים בארץ ובעולם מתריעים מירידות חדות בהיקפי הייצוא, ואף נשיא התאחדות התעשיינים, מר שרגא ברוש הכריז כי "אורות אדומים מתחילים להידלק שוב ואל לנו להתעלם מהם. המשך הירידה בייצוא הינו אות אזהרה בולט למשק הישראלי" קשה

כמו כל פניה חדה במים העמוקים של השווקים הבינלאומיים, ראשון לפנות הוא החרטום – השוק הפיננסי, ואכן בשנה האחרונה ראינו כיצד השקעות ענק הוסבו לכיוון הודו ולמזרח אסיה, בעיקר בתחום היציב וארוך הטווח- הנדל"ן.

לאחר החרטום מובל גוף המשחתת הכלכלית ובבטנה הקימעונאות, המסחר השוטף בסחורות - וסחורות לצריכה מיידית בפרט ה- Fast moving consumer good.

שוק הסחורות מושפע ממרכיבים רבים וביניהם ההיצע המשתנה, עונתיות והלך הרוח הכלכלי של הסוחרים ובתי האב - האמונה בציבור כי "המחר יהיה טוב יותר" מובילה בדרך כלל לעליה חדה ברכישת סחורות למשק הבית ולצמצום החיסכון, התחושה ההפוכה של דאגה למחר ואי אמון בשווקים מובילה לצמצום המסחר ולגידול בחיסכון.

אינדקס ה- BSE FMCG בבורסת בומבאי (BSE) הוא אחד ממרכיבי מדד הסנסקס בהודו (BSE SENSEX) הכולל את 30 החברות הגדולות והפעילות בבורסה במומבאי. מרכיב ה-FMCG, הכולל 9 חברות מזון וקמעונאות מרכזיות בהודו, מציין את גידול המסחר בסחורות שונות ובעיקר סחורות בשימוש היומי והמתכלה, אך יותר מכך מייצג המדד את מצבם הנפשי והכלכלי של רוכשי הסחורות והקמעונאים ההודים (להזכירכם - 1.2 מיליארד איש).

בשנת 2010, בניגוד לשאר העולם, אנו עדים לעלייה של 12.7% במדד ה-FMCG בהודו, לעלייה של 2.3% במדד הרגישות הכלכלי (SENSEX), וכמובן לפעילות רבה והשפעה ניכרת של שווקי העולם על השוק ההודי.

אין ספק שבניתוח נתונים אלו, על כל יצואן לערוך את מאזן השיקולים, ולבחון האם מוצריו מתאימים לשוק ההודי, האם הוא בעל יכולת להתאימם לשוק זה והאם ביכולתו למצוא דרכים יצירתיות לתקוף תת יבשת המאכלסת 17% מאוכלוסיית העולם בעוד המטבע הנסחר בה הוא מהנמוכים בערכו בכדור.

בזמן בו אנו חווים באירופה ובצפון אמריקה תהפוכה ופגיעה חדה בביטחון משקי הבית והיקף הצריכה, הודו הכפילה את היקף הצריכה הפרטית ב-5 השנים האחרונות, והוכיחה שישנם מוצרים מערבים שיכולים ומצליחים בתחומה.

מוצרים רבים וחברות גדולות כקטנות נכשלו בדרך בעוד מוצרים אחרים צלחו וחדרו לשוק בהצלחה רבה, ולרוב לאחר מספר מקצים וניסיונות כושלים.

ניתן לאבחן את המוצרים שחדרו בהצלחה כמוצרים בעלי יחס מחיר עלות גבוה לעומת מוצרי "זבל" במחיר נמוך, לדוגמה טלפונים ניידים זולים (מאוד) ומפוארים למראה נכשלו באופן נחרץ, בעוד אופנועי הונדה בעלי נפח בינוני, עלות בינונית ומראה מפואר ומצועצע זכו להצלחה רבה.

פירמות אופנה במחיר בינוני ובאיכות גבוהה הוכיחו הצלחה רבה (בנטון) לעומת פירמות אופנה מערביות זולות והמוניות שנדחקו מהשוק ולא שרדו. חברות תעופה זולות מאוד נדחקו החוצה (AIR DECCAN) ונקנו על ידי חברות שהשכילו לתפור חבילות ללקוח איכותיות יותר ובמחיר משתלם (KING FISHER) ואחריהן הוקמו רבות במודל דומה (INDIGO ואחרות).

הודו מציגה בעשור האחרון כוח שוק משמעותי, גידול במסחר ובתעשייה לצד התייעלות בכל ענפי הצרכנות. הצרכן ההודי מתוחכם, בודק ובוחן כל פרמטר במוצר, תוך התייחסות לאיכות ולמחיר באופן דומה. כל יצואן וייצרן בעולם יכול למצוא את דרכו להודו, ולהכנס לשוק עם נפחים העולים על אירופה וצפון אמריקה, אך האתגר גדול ומעטים צולחים אותו.