קריאה אחרונה לזוכים: איך למנוע את מחיקת החובות בהוצאה לפועל

ב־12 במאי הוציאה רשות האכיפה והגבייה הוראת שעה שמחוללת סערה בתחום הגבייה. לפי ההוראה, תיקי הוצאה לפועל שנפתחו לפני 31 בדצמבר 2002 ולא בוצעה בהם פעילות עד 31 בדצמבר 2005 יימחקו. המשמעות היא שרשות האכיפה והגבייה תראה בתיק זה כאילו הסתיימו ובוטלו בו כל ההליכים ולכן הוא סגור. ברשות נתנו ארכה של חודש מפרסום ההוראה, עד 12 ביוני, ובו יוכלו זוכים בתיקי הוצאה לפועל לבצע פעולה ש"תחיה" את התיקים. תיקים שלא יחודשו יימחקו בתום שלושה חודשים, כלומר ב־12 באוגוסט. ההוראה לא תחול על תיקי מזונות, תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון.

במערכת ההוצאה לפועל יש 3.5 מיליון תיקים, מתוכם 916 אלף תיקים (המהווים כ־26%) שבהם לא נעשתה כל פעילות מצד הזוכה במשך כשלוש שנים. ברשות האכיפה צופים שכ־700 אלף תיקים (שבהם 800 אלף חייבים) יימחקו עד אוגוסט, וכך יוסרו מהמערכת תיקים ישנים שהזוכים לא ביצעו בהם פעילות להשבת הכספים.

אריה כהן, ראש אגף בכיר לאכיפה וגבייה ברשות האכיפה והגבייה, אומר כי "זהו מהלך שההוצאה לפועל מחכה לו כבר שנים". לטענתו, "זוכים שלא ביצעו כל פעילות כדי לגבות חוב בתיק שפתחו, כנראה ויתרו על החוב ואין סיבה שיחזיקו את התיק אצלנו. ההוצאה לפועל אינה ארכיון לשמירת תיקים". באגף המחשוב של רשות האכיפה והגבייה מתכננים להתחיל במחיקת התיקים בשלבים, וצופים כי בפעולה זו יימחקו כ־15 מיליארד שקל.

למה נרדמו התיקים

על השאלה מדוע תיקים אלה אינם פעילים חלוקות הדעות. ברשות האכיפה והגבייה טוענים כי הסיבה לכך נעוצה בעיקר בניסיון לצבור ריבית גבוהה יותר על החוב. סיבה נוספת היא שהזוכים ויתרו על החוב ואין להם מספיק סיבות להפעיל את התיק. כמו כן, לטענת הרשות, אין זה הוגן "להרדים" תיקים למשך תקופה ארוכה מדי ואז להופיע מול החייב.

אולם עורכי דין העוסקים בתחום מציגים תמונה שונה. "אף אחד לא מחפש חוב על הנייר או חוב פוטנציאלי, ואין לי ספק שמרבית הזוכים יעדיפו לגבות את קרן החוב מאשר להשתמש בהוצאה לפועל כקופת חיסכון", מסביר עו"ד מרדכי וחדי ממשרד וחדי־דינס, מומחה בדיני הוצאה לפועל.

"מדובר בהחלטה שערורייתית, שמנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בכלל ולסעיף 3 שבו בפרט, הקובע שאין לפגוע בקניינו של אדם. גם מהבחינה החינוכית, מהו המסר שמנחילה הרשות, שההשתמטות משתלמת ויש לשקול אולי לבחון לשוב ולהשתמש באמצעי גבייה חוץ־מערכתיים שיובילו לאנרכיה ולפשיטת רגל של שלטון החוק?" אומר עו"ד סורין גנות, יו"ר ועדת ההוצאה לפועל הארצית בלשכת עורכי הדין ונציגה בוועדת חוקה, חוק ומשפט.

לדבריו, "ההחלטה גם מנוגדת לסעיף 21 לחוק ההתיישנות, הקובע כי פסק דין מתיישן רק לאחר 25 שנה, בעוד שלפי המסלול החדש - התקופה קוצרה לשמונה שנים בלבד".

עו"ד גנות מוסיף: "נשגב מבינתי איזו תועלת יכולה לנבוע ממהלך קיצוני שכזה, שבא ביוזמת הרשות לגבייה ואכיפה, אלא אם כן הכוונה היא לייפות נתונים סטטיסטיים על אודות סגירת תיקים פיקטיבית, שכל קשר בינה לבין גבייה בפועל הוא מקרי בהחלט. למותר לציין ששיקולים מעין אלה הם זרים ופסולים ויש להוקיעם".

הסיבות המעשיות שמובילות, לדברי עורכי דין העוסקים בתחום,

ל"תנומה" ארוכה של תיקים קשורות על פי רוב בקושי לאתר את החייב. "לעתים חייב נמצא בכלא, בחו"ל או לא מאותר במשך שנים רבות", מסביר גנות. "צריך להבין שאותם אנשים שחייבים להם כסף, לא מוותרים עליו, אלא פשוט נותנים לתיק תקופת מנוחה עד שהחייב יעשה משהו שיעזור להם לחשוף אותו מחדש, כמו למשל קניית דירה", מסביר וחדי.

עו"ד אבי זילברפלד, מומחה בתחום תביעות בנקאיות והוצאה לפועל, מספק סיבה נוספת - חוסר כדאיות כספית. לדבריו, "לעתים העלות שכרוכה בפעולות הגבייה לא כדאית ביחס לגובה החוב".

כך תחיו את התיק

"כדי להחיות את התיק מומלץ לנקוט פעולה סתמית כלשהי (שאינה כרוכה בתשלום אגרה), כגון עיקול לבנק ישראל או עיקול רכב לפי תעודת זהות, ואז מירוץ הגניזה יידחה לארבע שנים נוספות", ממליץ גנות.

עו"ד וחדי ממליץ להגיש בקשה לחקירת יכולת. במצב זה מזמנים את החייב לחקירה בפני ראש ההוצאה לפועל, והוא בודק את יכולת הפירעון שלו באמצעות בדיקת הכנסות מול הוצאות ולפי זה קובע כמה יהיה עליו לשלם בכל חודש. "הליך שכזה תלוי ביומן הדיונים ויכול לקחת חודשיים. אולם עצם הגשת הבקשה מספיקה כדי להחיות את התיק. אין צורך להראות גם תוצאות".

בעקבות ההוראה החדשה, גם אם תיק יימחק, המחלוקת בתיק לא תימחק. המשמעות היא שניתן יהיה להחיות את התיק ולגבות את החוב, אולם הדבר יהיה כרוך בביצוע מחדש של כל הפעולות ותשלום עליהן, כולל עלות פתיחת תיק העומדת על 1% מגובה קרן פסק הדין (לרבות הצמדה, ריבית הוצאות משפט, שכר טרחה בבית משפט ובהוצאה לפועל), ולא פחות מ־87 שקל בצירוף אגרת פרוטוקול בגובה 22 שקל.

איך לגבות את החוב

הדרך לגביית חובות בארץ ארוכה ורצופת תלאות. אדם שחייבים לו כסף ומתקשה לגבות את החוב צריך להגיש תביעה לבית משפט ולהוצאה לפועל; לבצע מסירה של כתב התביעה; לנהל דיונים ובסופו של ההליך לקבל סעד מבית המשפט. הסעד המתקבל הוא פסק הדין, אשר מבוצע בלשכת ההוצאה לפועל.

מהרגע שמתקבל פסק הדין, על הזוכה לנקוט שורה של צעדים כדי לממש את הזכות שלו ולגבות את החוב.

מדובר בתהליך לא פשוט וגם לא זול: השלבים עד הגעה לפסק הדין כרוכים בעלויות רבות: אגרות (אגרה של 2.5% מסכום התביעה); הוצאות מסירות של כתב התביעה (עד כמה מאות שקלים); הוצאות נלוות נוספות כגון חוות דעת וכדומה (עד כמה אלפי שקלים); שכר טרחת עורכי הדין בגין הטיפול בתיק.

"הליך הגבייה משול לריצת מרתון. הזוכה חייב להיות סבלני ולנקוט כל מיני אסטרטגיות לאורך מסלול הגבייה", אומר גנות.

הצעדים בדרך לגבייה

1. לאסוף מידע על החייב. במקרים רבים קיים קושי רב לאתר את החייב, ויש צורך לאלץ אותו לחשוף את רכושו. ניתן לעשות זאת באמצעות הגשת צווי מידע לפי מספר תעודת זהות של החייב לביטוח הלאומי, רשויות מקומיות, מרשם האוכלוסין וכדומה.

הגבלת רישיון נהיגה או דרכון ניתן לעשות רק בהתראה של חצי שנה מראש מכיוון שהדבר פוגע בחייב בצורה קשה.