דיווח מקוון - רואי החשבון נגד רשות המסים

בתחילת 2010 ייכנס לתוקפו חוק הדיווח המקוון ("החשבוניות הפיקטיביות"), שיחולל מהפכה בכל שיטת הדיווח של חברות לרשויות המס.

במהלך מדורג, שסופו בתחילת 2012, יידרש כל עוסק, מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) ומוסד כספי לדווח למע"מ מדי חודש דיווח פרטני על חשבוניות המס שנתן או קיבל מעוסקים אחרים. וזאת בניגוד למצב השורר כיום, שבו נדרשים העסקים למסור סיכום חודשי כולל של כל העסקאות בלבד.

החוק נכנס לתוקף כחלק ממאבק רשות המסים בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. לטענת רשות המסים, הנזק לקופה הציבורית בגלל החשבוניות הפיקטיביות מוערך ב־6 מיליארד שקל. אלא שיישום החוק מעורר סערה בקרב החברות וסמנכ"לי הכספים שלהן וכן בקרב רואי החשבון, שטוענים כי יישומו יגרור אחריו עלויות רבות, יגרום לחשיפת הנתונים הרגישים של העסק, ויפתח פתח לשגיאות ולהסתבכויות מיותרות עם רשויות המס. "כלכליסט" מגיש את ההשגות העיקריות שמעלים רואי החשבון ואת התשובות של רשות המסים בעניין.

מה כולל החוק החדש

עלויות נוספות

השינוי: העסקים יידרשו לעלויות כספיות נוספות כדי להתאים את המערכות לשיטת הדיווח החדשה.

הביקורת: נשיא לשכת רואי החשבון יגאל גוזמן מעריך שהסכום הכולל שיצטרכו בתי העסק להשקיע במעבר יסתכם ביותר מ־3 מיליארד שקל. מדובר בעלויות על שעות נוספות במחלקת הנהלת חשבונות (בין 5 ל־10 שעות נוספות בחודש), בהחלפת תוכנות ובהתאמת תוכנות, בתיאום בין תוכנות המעבירות ממשקים, בקליטת נתונים חדשים, בהדרכה בבתי עסק, בתיאומים ובירורים עם לקוחות לקליטת נתונים ובהכנה לדיווח. לטענתו, לפי התיקונים, ייכנסו לראשונה למעגל הדיווח למע"מ גם מלכ"רים, שייאלצו להכניס מערכות חדשות שיעלו להם כמיליארד שקל.

רו"ח איציק לופטה, המייצג עסקים קטנים, מסביר שעסקים קטנים עלולים להיפגע קשות מהמהלך, מכיוון שהדיווח החדש יגרור עלייה בשכר הטרחה שגובים מהם רואי החשבון.

עו"ד מוטי איילון

התגובה: בועז סופר, סמנכ"ל רשות המסים לתכנון וכלכלה ומיוזמי החוק, מסביר: "רוב בתי העסק הגדולים והבינוניים רוכשים עדכוני תוכנה מבתי תוכנה ידועים ומוכרים לפי צורכיהם. עדכון התוכנה אינו דורש הוצאה גבוהה - בין מאות לאלפי שקלים (תלוי בגודל העסק). בתי העסק ממילא משדרגים תוכנות בכל תקופה לפי החידושים הטכנולוגיים. היחידים שיידרשו לעשות שינוי משמעותי הם המלכ"רים, ולכן הם קיבלו ארכה של חצי שנה. לדעתי, ההערכה שלפיה מדובר בהוצאה של יותר מ־3 מיליארד שקל היא מוגזמת, אבל גם אם היא נכונה, מדובר בהשקעה שהיא חד־פעמית ואילו הנזק לקופת המדינה הוא של יותר מ־6 מיליארד שקל בכל שנה. כך שהתועלת גבוהה מהעלות".

"האח הגדול"

השינוי: הדיווח המקוון דורש מהעסקים לדווח על כל החשבוניות שהם מוציאים, חושף בפני רשויות המס וביטוח לאומי את רשימת הלקוחות שלהם, ספקים, עלויות, מחזור עסקי ונתונים נוספים. החוק גם נותן סמכות בידי שר האוצר להתיר גילוי מהמאגר גם לגורמי משטרה, לזרועות ביטחון ולכל מי ששר האוצר ימצא לנכון.

הביקורת: עו"ד מוטי איילון, מנהל מחלקת מסים עקיפים בבריטמן אלמגור זהר (דלויט) ולשעבר מנהל מכס ומע"מ ברשות המסים, אומר: "אף שיש חובת סודיות על כל מאגרי המידע של הרשות, הניסיון מלמד שככל שמספר האנשים שחשופים למידע גדל, כך גדל הסיכון שמישהו יתפתה להוציא מידע ולמוסרו לאחרים. מה גם שנכון להגביל את הסמכות של שר האוצר למסור מידע מהמאגרים למשטרה ולזרועות הביטחון, שכן המטרה היא מלחמה בחשבוניות הפיקטיביות".

התגובה: סופר מסביר: "רשות המסים עובדת עם רשת אבטחת מידע מצוינת שספונה בתוך תהיל"ה - מערך האבטחה של כל שירותי הממשלה. כל הרשתות מאובטחות, ולכן אין שום יסוד להניח שאפשר לפרוץ למערכות הללו. מלבד זאת הנתונים אינם חשופים בפני כל עובדי רשות המסים, אלא רק בפני אנשים בכירים ביותר שהרשות תבחר ותכשיר אותם לטפל בנתונים. המערכת פועלת בדרך כזו שכל עוד לא היו בעיות בדיווח, אף אחד לא יכול לראות שום נתון. המערכת מאפשרת לבדוק את הנתונים שהוזנו לדו"ח רק אם נמצאו בו חריגים או שגיאות שבהם צריך לטפל, וגם אז יטפלו בהם אנשים שהוסמכו לכך. אין אכיפה ללא קבלת אינפורמציה, וזו הדרך היחידה להילחם בחשבוניות הפיקטיביות".

מספרי חשבוניות ארוכים

השינוי: מ־2010 הגשת דו"ח מפורט שכולל נתונים רבים. ב־2012, כשיושלם המהלך, יוקצו לכל העסקים במדינה מספרי חשבוניות אישיים (יוניק) שלפיהם יצטרכו העסקים לדווח.

הביקורת: עו"ד איילון טוען כי ריבוי הנתונים ופירוטם יפתח פתח לקליטה "שגויה" של אלפי חשבוניות עקב טעויות הקלדה וטעויות אנוש. לטענתו, המחשב יפלוט אלפי אי־התאמות בנתונים מדי חודש ואין די כוח אדם כדי לטפל בחריגות הללו. לדבריו, כתוצאה מכך יעוכבו החזרי הוצאות לעסקים והם יבלו שעות במשרדי מע"מ בניסיון לבטל את רוע הגזירה. כמו כן, לדבריו, המספרים שיוקצו יהיו בעלי מספר רב של ספרות, דבר שיגרום לעוד סרבול של המערכת ולכר פורה, נוסף, של טעויות.

התגובה: סופר מסביר שהמערכת מאפשרת לחברות "לאלץ" את המערכת לקבל נתונים גם אם היא מצביעה על שגיאה, וזאת כדי שלא כל שגיאה קטנה תקפיץ את המערכת. לטענתו, מהלך זה יאפשר לכל הטעויות להתגלות בחצי השנה הראשונה שבה תעבוד המערכת ולכל עסק תהיה אפשרות לתקן את התקלות בלי שהרשות תצטרך לעכב תשלומים או לנקוט אמצעים. בנוגע למספרים הסידוריים מסביר סופר: "הם נחוצים כדי שלרשות תהיה שליטה על המערכת. כיום המערכת תלויה בדיווחים של העסקים שרוצים להתקזז על המע"מ. בדרך זו הרשות תדע על העסקה גם מהקונה וגם מהמוכר ולא תהיה תלויה בהחלטה של העסק אם הוא רוצה לדווח או לא. דרך זו תאפשר לרשות לעלות ביתר קלות אם עסק מסוים מדווח על חשבוניות פיקטיביות ולטפל בו בזמן אמת".

מונופול בחתימה אלקטרונית

השינוי: בחוק נאמר שהדיווחים יוגשו באופן מקוון, כשהם חתומים בחתימה אלקטרונית מאושרת או מאובטחת. כרגע יש בישראל רק חברה אחת (COM SIGN) שמספקת את שירותי החתימה האלקטרונית לכל העסקים בעלות של 150 שקל לשנה.

הביקורת: לדברי עו"ד איילון, "המדינה יוצרת בכך מונופול בידי החברה בלי להכריז על כך רשמית ובלי לפקח על המחירים. ב־2012 יהיו יותר מ־430 אלף מדווחים, מה גם שישנן חברות שרוכשות יותר מחתימה אלקטרונית אחת, שכולם ישתמשו בשירותים של החברה הזו שהיא חברה פרטית שתרוויח מהמהלך מיליונים. יש טעם שהמדינה תפתח את השוק לעוד חברות, ואז תהיה תחרות ביניהן והמחירים יירדו". .

התגובה: לדברי סופר, "אמנם כיום יש רק גורם אחד שמשרד המשפטים מאשר לו לתת את השירות, אך ברור שעד 2012 יעלה הביקוש ויתווספו עוד גופים עסקיים שיתנו אותו".

ברשות המסים מדגישים עוד כי החוק נולד כתוצאה מדו"ח מבקר המדינה, שטען כי הטיפול של הרשות בחשבוניות הפיקטיביות הוא דל ויש לשנותו. בעקבות הדו"ח קמה ועדה בראשותו של סופר שמצאה פתרון לתופעה בדמות חוק הדיווח המקוון. הרשות מדגישה כי היא מודעת לעובדה שמדובר במערכת חדשה שלה "מחלות ילדות, וייקח זמן להטמיע אותה בקרב העסקים. בשל כך, בחודשים הראשונים של הפעלת המערכת תדאג הרשות להפעיל שיקול דעת מידתי בכל חריגה או בעיה שתתגלה".