שטייניץ: "נציגי קרן המטבע הבינלאומית אמרו לי - באנו ללמוד ממדינת ישראל"
שר האוצר יובל שטייניץ בוועידה המרכזית לחיסכון פנסיוני 2009: "ההתמודדות של ישראל עם המשבר נחשבת בקהילה הבינלאומית כמוצלחת במיוחד". לדבריו "התוכנית הכלכלית אפשרה לנו למנוע גרעון במקום להציל טייקונים"
14:5701.12.09
"קרן המטבע הבינלאומית בניגוד לשנים עברו הודיעה השנה כי באה לא רק ללמד את ישראל, אלא גם ללמוד ממנה" אמר שר האוצר יובל שטייניץ בוועידה המרכזית לחיסכון פנסיוני של "כלכליסט" ומגדל. לדבריו, המסר הועבר לבכירי האוצר בפגישה שקיימו עם בכירי הקרן. "הגעתי לכנס מפגישה שהתקיימה במשרד האוצר עם בכירי קרן המטבע, וראש המשלחת אמר לנו 'אני מבקש להדגיש שהשנה לא באנו רק כדי ללמד אתכם אלא גם כדי ללמוד מכם, ממדינת ישראל, מכלכלה הישראלית ומההתמודדות המוצלחת עם המשבר הכלכלי באנו גם ללמוד על התקציב הדו שנתי'".
לדברי שטייניץ, "ההתמודדות של ישראל עם המשבר נחשבת בקהילה הבינלאומית כמוצלחת במיוחד. השאלה שהדגישו שליחי קרן המטבע היא מה עשיתם שונה ממדינות אחרות ואנחנו עשינו כמה דברים שונים, אפילו שונים בתכלית".
"יחד עם זאת גם אם זה נכון שישראל מתאוששת יחסית טוב ומהר, מבחינתי התאוששות מהמשבר לא נמדדת רק במהירות בה חוזרים לצמיחה והיצוא מתאושש והוא אכן מתאושש. השאלה הנכונה לגבי המשבר היא גם מהם המטענים או האבדות שאיתם יוצאים מהמשבר ומה המחירים שהכלכלה, החברה והחוסן הלאומי משלמים כדי לצאת מהמשבר".
לכן, אמר שטייניץ, "הדגשתי בפני קרן המטבע ששאלת המחיר לא פחות חשובה בעיני משאלת הקצב. חשוב להדגיש שישראל עדיין לא התאוששה, אנחנו בתהליך של התאוששות אבל יהיו זעזועי משנה מקומיים או בינלאומיים כמו שראינו במקרה של דובאי ונזדקק לשנת 2010 כדי להשלים את ההתאוששות שאנחנו בתוכה ולא מאחוריה".
בשאלת המחירים אמר שטייניץ, "זה לא שהכלכלה והחברה לא שילמו מחירים אבל פחותים. שיעור האבטלה ברוב אירופה המערבית ואמריקה נע בין 20-10% בישראל יש אבטלה אבל בשיעורים נמוכים יותר שאנחנו עוד צריכים להנמיך גם אותם".
"בנוסף, בשעה שבחלק גדול ממדינות המערב כולל ארה"ב נפתחו גירעונות ענק ויחס חוב תוצר הכפיל עצמו בישראל היה לנו צפי שיחס החוב תוצר יעלה ב-3%, מ-78% ל-81%, בפועל עלינו ב-0.9% בלבד. בשעה שדירוג האשראי של רוב המדינות הקטנות והבינוניות בעולם המפותח ירד לפחות אצל חברת דירוג אחת, ישראל הצליחה לשמור על הדירוג בכל החברות".
"כך שלמרות ששילמנו וברור לנו שכל היטל או מס או כל עלייה באבטלה כואבים מאוד, עדיין הפגיעה בישראל היא פחותה יחסית. אם ניקח לדוגמה את נושא האבטלה אז בניגוד למשבר הקודם של 2002-2004 הפעם נצא מהמשבר בלי אותה פגיעה קשה מאוד באוכלוסיות החלשות. ולכן אני חוזר ואומר שהדבר החשוב הוא לא כמה מהר אתה יוצא מהמשבר, זה לא מירוץ, חשוב לצאת מהר וחזר אבל הדבר החשוב הוא לצאת עם כמה שפחות נזקים וחובות ואם נמשיך בקו האחראי הזה נצא עם פגיעות פח אבל ככל הנראה ללא פגיעות שלדה ואת ההצלחה הזו יהיה אפשר לתרגם בעתיד גם לשיעורי צמיחה יותר גבוהים".
שטייניץ גם השיב לביקורת של הדובר הקודם, אהרון פוגל יו"ר מגדל, על תוכנית העלאת המסים ואמר "אני לא מסכים עם הטענות שהיה מדובר בטעות. אני חושב שפעלנו, נכון אנחנו עושים את זה הודות לתקציב הדו שנתי, עסקת החבילה שהיתה עליה ביקורת והתוכנית הכלכלית".
"אם אני מנסה לנתח מה עשינו שונה ממדינות אחרות, אז התשובה היא שברוב מדינות העולם כשניגשו למשבר והפאניקה והחרדה היו בשיאן אז נקטו באופן אינסטינקטיבי בפעולות הצלה דחופות, כמו חולה שאיבד את ההכרה ועושים לו עיסוי לב מהיר, התגובה המיידית היא טיפול הלם ואת זה ראינו ברוב מדינות המערב. הבעיה בתוכניות הללו הן בהשפעות לטווח קצר. המדיניות שלנו היתה שונה. העדפנו שיקולים של טווח ארוך ותכנון מתוך הכרה שהעתיד משפיע על ההווה בכלכלה לא פחות ממה שההווה משפיע על ההווה. ולכן בשיא המשבר היינו המדינה היחידה בעולם שהחליטה שתקציב דו שנתי הוא אחת התרופות למשבר ולכן גם העלאת המסים היתה הכרחית, כדי לצמצם את הגירעון ובמקום להציל טייקונים על חשבון משלם המסים למנוע גירעון. הצעדים הללו, כולל העלאת המסים ביחס עם ריסון תקציבי, יאפשרו לנו בעתיד להתאושש טוב יותר ממדינות אחרות וגם להוריד מסים".
"חיסכון פנסיוני הוא דבר חשוב ליחיד, לחברה ולכלכלה" אמר שטייניץ "ולמרות שישראל יצאה טוב יותר מהמשבר גם בתחום הזה החששות הכבדים שליוו אותנו לפני שנה לגבי גורל הפנסיה מחייבים אותנו לחשוב מחדש כיצד ניתן להבטיח את החיסכון הפנסיוני בצורה טובה יותר לטווח הארוך".
"נלך קדימה ולא אחורה בנושא החיסכון הפנסיוני" אמר שטייניץ "לא נחזור לתקופה שבה ממשלת ישראל היתה אחראית ישירות לחיסכון הפנסיוני של עובדי המדינה שרבים מהם גם זכו לפנסיה תקציבית, לו זה היה נמשך היינו מגיעים לפשיטת רגל. המדינה לא תנהל ישירות את הפנסיה לאזרחיה, היא עשתה את זה בעבר ולא הצטיינה בכך בלשון המעטה. גם גופים כלכליים במשק עשו את זה בעבר כמו אוניברסיטאות ובאוניברסיטה העברית אנחנו עדיין עומדים בפני בעיה קשה. אנחנו לא רוצים לנהל את הפנסיה אנחנו רוצים לפקח על הניהול והפיקוח חייב להיות משופר עם רגולציה שונה בעתיד".
"המשימה שלנו לא פשוטה בעניין הזה" אמר שטייניץ, "כי מצד אחד מדובר בחיסכון לטווח ארוך ומצד שני יש תחרות בין חברות הביטוח וקופות הגמל שהיא תחרות לטווח קצר. אף מנכ"ל בחברת ביטוח לא שואל מה יהיו התוצאות עוד 20 שנה הוא רוצה לדעת היום את התוצאות כדי אולי לקבל בונוס. וגם בלעדיו. חברות כלכליות רוצות תוצאות בטווח של חודשים או שנים לא עשרות שנים באופן טבעי ואנחנו כרגולטור צריכים לגשר על הפער הזה ולדאוג שהחיסכון לטווח ארוך ינוהל כמו חיסכון לטווח ארוך ולא כמירוץ לטווח קצר. זה מרתון, לא 'ספרינט' ולכן הרגולציה צריכה למצוא את הדרך לכפות אחריות ותכנון לטווח ארוך, למרות התפיסה קצרת הטווח של המנהלים בחברות הממונות על החיסכון".
"אנחנו לומדים את דו"ח ועדת חודק. אני מעריך שחלק מההמלצות ניישם לגבי חלק אחר יש לנו מחשבות שניות והיסוסים כי אנחנו גם לא רוצים תגובת נגד של "אובר" רגולציה. אנחנו רוצים רגולציה אחראית".
"ניצור רגולציה בחיסכון לטווח ארוך שתענה על כמה צרכים ועל פי מספר עקרונות" אמר שטייניץ, "האזרח הקטן, החוסך צריך לדעת שהוא נהנה מביטחון לטווח הארוך שההשקעות של כספו נעשות באחריות ותחת פיקוח משמעותי. אנחנו צריכים גם לדאוג שכל אזרח ידע מה יש לו מבחינת חיסכון ומה היתרונות או החסרונות. צריך לשפר את החינוך הפנסיוני של האזרח ואת השקיפות. זה לא קיים, היום מרבית האנשים לא יודעים מה יש להם ומה טוב ומה רע ומה המשמעות של דמי הניהול, את הדברים הללו ניתן להשיג בשיקול דעת וזו כוונתנו".
"נבדוק גם מה ההשפעות המקרו כלכליות על חיסכון טווח ארוך האם ובמה מושקעים כספי החוסכים. האם מושקעים בנדל"ן בחו"ל כמו שקרה בעבר או בפרויקטי תשתיות לטווח ארוך זה מחייב חשיבה מחדש והתבוננות גם במה שקורה בעולם".
בסך הכל ואחרי הכל למרות הבעיות שנוצרו לא רק המשק הישראלי אלא גם החיסכון לטווח ארוך של אזרחי מדינת ישראל נמצא יחסית במצב טוב יותר מאשר החיסכון לטווח ארוך של אזרחי העולם המפותח. נתמודד עם האתגר הזה, לא נלך אחורה אלא קדימה בשיפור המערכת, בדיוק כמו שאנחנו מתכוונים להמשיך לחזק ולהאיץ את תהליכי ההתאוששות של הכלכלה. הייצוא והצמיחה - בסוף זה רלוונטי לכל אזרח, הכלכלה ההתאוששות והחוסן הכלכלי רלוונטיים מעין כמותם לחוסן הלאומי והביטחוני של מדינת ישראל".
