טקסטיל: "כל הכסף היה בעסק, עכשיו הכל ירד לטמיון"

המשבר הכלכלי תפס את ריקי אשכנזי לא מוכנה. כבר לפני חצי שנה, עם פרוץ המשבר, היא נאלצה להצטמצם ולסגור קווי ייצור. אז כבר פיטרה יותר ממחצית עובדי מפעל הטקסטיל שלה, "פנינת השני", המתמחה בעיצוב רקמה והדפסים מיוחדים לבגדים. בשביל אשכנזי, מדובר בהתמוטטות מפעל חיים.

"אני

מה קרה?

"אני לא יודעת אם התעוררנו מאוחר מדי או שהמכה היתה חזקה מאוד, או שבכלל היתה במפעל אבטלה סמויה שלא זיהינו, אבל לפני כחצי שנה פשוט מצאנו את עצמנו בלי הזמנות. שורת ההכנסות התכווצה ב־80%, אולי אפילו יותר. המספר האמיתי מפחיד אותי. לפני מספר שבועות התחילה קצת לבעבע עבודה, אבל פיטרתי את רוב העובדים המקצועיים, כך שלא יכולתי להיענות להזמנות. גייסתי כמה עובדים, אבל עד שהגענו לייצור ההזדמנות שוב פסקו ונאלצתי לפטר.

"היו לי לקוחות רבים, מעצבים בעלי שם שהזמינו 600 יחידות כל שבוע. כשאני שואלת אותם מה קרה הם פשוט מספרים שאנשים קונים פחות, אם בכלל. במקביל, בגלל שגם הם במצב קשה, הם רוכשים יותר מסין, ועם מחירי הייבוא מסין אני לא יכולה להתמודד. בעבר מכרתי גם למפעלים שייצאו, אבל עכשיו גם הייצוא הזה מת.

"היום הפעילות שלי מתמקדת בלנסות לשמר את הקיים ולא לסגור את המפעל. אני צריכה 150 אלף שקל כל חודש רק על מנת לכסות את ההוצאות, בלי לדבר בכלל על רווחים. המחזור שלי היום הוא בקושי 60 אלף שקל בחודש. במצב הזה אני לא מעיזה לעשות שום צעד כספי, לא בחיים האישיים ולא במקצועיים. רק מנסה לשרוד. היו ימים שעוד יכולתי ללוות כסף, אבל היום הבנקים שכבר מסכימים לדבר איתי דורשים ביטחונות, ואיזה ביטחונות אני יכולה לתת? אפילו בית אין לי. כל הכסף שלי היה בעסק ועכשיו הכול ירד לטמיון. הקדשתי את כל חיי לעבודה. עכשיו אין לי בית ואין לי מפעל".