איך להתגונן מגזירות המעסיק?

כאשר שוק העבודה פולט מדי יום כאלף איש ממעגל העבודה, אין פלא שרבים נאחזים במשרתם בציפורניים ומוכנים לספוג את כל הגזירות השונות שמטיל עליהם המעסיק לנוכח המצב. חלק מהמעסיקים מנסים למצוא פתרונות יצירתיים כדי לעבור את התקופה הנוכחית בשלום ולצמצם בהוצאות באופן שיפגע כמה שפחות בעובד. אולם חלק אחר מגלה פחות התחשבות וגוזר על העובדים גזירות שיש להן השלכות כבדות על שכרם וכן על כל התנאים הנלווים. "כלכליסט" ריכז באמצעות כמה מהמומחים הבכירים בדיני עבודה את כל הגזירות שהמעסיק יכול להטיל עליכם כיום, מסביר מה השלכותיהן וממליץ על מה כדאי בכל זאת לנסות ולהתעקש מול המעסיק.

1. מעבר לארבעה ימי עבודה

הגרסה המשופרת: הדרך הטובה יותר ליישם גזירה זו היא באמצעות ניצול ימי חופשה. בפועל העובד לא רואה ירידה בהכנסתו ובכל זכויותיו הנלוות, למשל הביטוח הפנסיוני, שאינו נפגע. הנזק היחיד שנגרם הוא שהעובד "אוכל" לעצמו בעל כורחו את ימי החופשה שצבר. כמו כן הדבר כפוף לכך שלעובד יש די ימי חופשה צבורים. מבחינה חוקית ימי חופשה נחשבים לזכות סוציאלית של העובד, ולכן מותר לכפות עליו לממשן רק בהסכמת שני הצדדים. מבחינת המעסיק אופציה זו אינה מאפשרת לו לחסוך בהווה, ולכן אינה משפרת את הנזילות אולם משפרת את המאזן הכספי של החברה ומאפשרת למעסיק לחסוך בכספים שיצטרך לתת לעובד בעתיד כשיפטרו או כשזה יתפטר.

העובד יכול לסרב להוראת המעסיק איור: יונתן וקסמן

עוד גרסה משופרת מאפשרת לעובדים שירדו לארבעה ימי עבודה "להשלים הכנסה" באמצעות שמירה בעסק ביום שבת. במקום לשלם לחברת השמירה, העובדים מקבלים תשלום על יום העבודה הנוסף. "מדובר בפתרון יצירתי שקיים היום בלא מעט מקומות. אי אפשר כמובן לכפות אותו על העובד. הדבר שכיח במקומות שבהם יש הסכמים קיבוציים שיכולים לקבוע מחדש את תנאי העבודה", אומר עו"ד בני כהן, מומחה ליחסי עבודה.

הגרסה הפחות טובה: הפחתת היקף המשרה מ־100% ל־80%. "במתכונת הזו השכר יורד אוטומטית ל־80% ברוטו אבל הנטו יורד פחות, בגלל מדרגות המס", אומרת עו"ד קרן אבידן, מומחית לדיני עבודה במשרד אבני, הרצוג, שועלי, אלגז את גורביץ' ושות'. "עם זאת, ככל שהשכר גבוה יותר, הפגיעה תתבטא פחות בנטו. לעומת זאת, בדרגות השכר הבינוניות תהיה פגיעה גדולה יותר בנטו בגלל הקפיצה בין מדרגות המס השונות".

המשמעויות הנלוות: נוסף על פגיעה בשכר עצמו נאלץ העובד לספוג פגיעה ישירה שמשפיעה על:

החיסכון הפנסיוני: מכיוון שההפרשות של המעסיק שלו לקרן הפנסיה מצטמצמות לפי צמצום היקף המשרה. "הדבר יכול להיות משמעותי מאוד, בייחוד אם ההפחתה אינה מוגבלת בזמן", מסבירה עו"ד אבידן.

החזר על ימי מחלה: עובד שלמשל חלה למשך שבוע יקבל החזר לפי השכר המופחת.

אובדן כושר עבודה: אחת הפגיעות הגדולות יכולה להיות אם חלילה העובד יהיה במצב של אובדן כושר עבודה. כעבור 90 יום של מחלה יקבל העובד מהמעסיק תשלום עבור 90 יום לפי השכר המופחת, ולאחר מכן גם תשלם חברת הביטוח לעובד לפי השכר המופחת. במקרה הזה, אין זה משנה אם מדובר בעובד שעבד במשך כמה שנים לפי שכר גבוה יותר - כאשר יחשבו לו את ההחזר, הוא יהיה לפי השכר המופחת, גם אם מקרה הביטוח אירע חודשים ספורים אחרי ההפחתה.

דמי אבטלה: עוד פגיעה תהיה בדמי אבטלה אם לאחר ההפחתה בשכר המעסיק בכל זאת יחליט לפטר את העובד, אז ייעשה חישוב דמי האבטלה לפי שלושת החודשים האחרונים.

תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי: בדומה לדמי לידה ולתגמול עבור שירות מילואים פעיל - גם אלו ייפגעו לפי ההפחתה. אם העובד בסופו של דבר פוטר, יחושבו כספי הפיצויים שיקבל לפי השכר המלא לפי מספר השנים שעבד במקום, ורק עבור התקופה של ההפחתה יהיה חישוב נמוך יותר.

הזכויות שלך: חשוב להבין שהמעסיק אינו יכול לכפות עליך את העניין. ההפחתה חייבת להיות בהסכמת שני הצדדים. עובד שלא יסכים לכך יוכל להגיש התפטרות שתיחשב מבחינה חוקית כאילו פוטר, כלומר אותו עובד יהיה זכאי לקבל את מלוא זכויותיו, שיחושבו לפי השכר המלא. לכן עובד ששכרו מופחת והוא סבור שבתוך תקופה קצרה הוא יפוטר בכל זאת, כדאי לו גם לשקול שלא להסכים להפחתה ולעזוב כבר עתה את המקום, כך לפחות יחושבו דמי האבטלה שלו לפי השכר הגבוה יותר. כמובן, מדובר בהחלטה לא קלה במצב הנוכחי ורוב העובדים שיעזו לעשות זאת יהיו כאלה שיודעים שיש להם הבטחה לעבוד במקום אחר.

על מה כדאי לנסות להתעקש: "במקרים שבהם ידוע מראש שמדובר בהפחתה זמנית כדאי לבקש מהמעסיק שיפנה לחברת הביטוח, הן בביטוח הפנסיוני והן בביטוח אובדן כושר עבודה, ויבקש לשלם פרמיות לפי השכר הגבוה. לא מן הנמנע שחברת הביטוח תאשר זאת. צעד זה יכול להיות משמעותי וחשוב בייחוד אם ייקלע העובד למצב של אובדן כושר עבודה", אומרת עו"ד אבידן.

2. קיצוץ בשכר

הגרסה המשופרת: במקום קיצוץ - מלווה. מדובר במעין הלוואה שהעובד נותן למעסיק, לאחר שהשניים מסכימים ביניהם על המועד שבו יקבל את כספו בחזרה. "אפשר להגיע לכל מיני סוגים של הסכמים במקרה של מלווה", אומר עו"ד שי תקן, היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. "הרעיון הוא שהעובד או הוועד מסכים לקיצוץ מסוים בשכר ודוחים את ההחזר מצדו של המעסיק למועד עתידי. תנאי ההסכם משתנים ואינם קבועים. ההסכם יכול לקבוע שהמלווה יוחזר עם סוג זה או אחר של הצמדה. בהסכם קובעים גם מועד מדויק להחזר המלווה או קביעה שהמלווה יוחזר כשהמפעל ירוויח. בהסכמים טובים יותר מוסכם שההפרשות לפנסיה יישמרו לפי השכר המלא. כמו כן בהסכם טוב דואגים שאם העובד פוטר/התפטר לפני שהסתיימה תקופת המלווה, יוחזר לו סכום ההלוואה". עוד אפשרות שתהווה תחליף לקיצוץ בשכר היא ויתור על הפרשה לקרן השתלמות.

הגרסה הפחות טובה: קיצוץ קבוע/זמני בשכר.

המשמעויות הנלוות: "הסכמה על קיצוץ בשכר באופן זמני בכל זאת עדיפה על פני הפחתה בהיקף המשרה", אומר עו"ד כהן. לדבריו: "כשעובדים במשרה חלקית, יש לכך השלכות גם על זכויות סוציאליות נוספות, למשל ימי חופשה, דמי הבראה וכו'".

הזכויות שלך: קיצוץ בשכר יכול להיעשות רק בהסכמת העובד. העובד יכול להתנגד לכך אך עליו להביא בחשבון שהוא עלול להיות מפוטר. בכל מקרה חשוב לדעת שאם אינך מתנגד לקיצוץ, אינך יכול "לשתוק" לאורך זמן ממושך אחרת ה"שתיקה" שלך תיחשב להסכמה.

על מה כדאי לנסות להתעקש: בייחוד במקומות שבהם יש ועד חזק כדאי לנסות להפוך את הקיצוץ למלווה ולשמר את תנאי הפנסיה והביטוח של העובדים לפי השכר המלא.

3. מעבר לעבודה מהבית

הגרסה המשופרת: מעבר לעבודה מהבית באותם תנאים. מעבר זה אינו אמור לייצר שינוי בתנאי העבודה ועלול לפגוע רק בהחזר על הנסיעות. המעסיק חוסך עלויות משרד, אך מצד שני לא כל עבודה יכולה להתבצע מהבית וצריך לבסס אמון בין המעביד לבין העובד שזה אכן יעבוד כנדרש גם כשהוא נמצא בבית.

הגרסה הפחות טובה: כאשר מתלווה לכך גם צמצום בהיקף המשרה.

המשמעויות הנלוות: בדיוק כמו במקרה של צמצום בהיקף המשרה. "כדאי גם לנסות לבדוק כיצד מחושבות שעות העבודה ואם מדובר גם בקיצוץ בשעות הנוספות", אומר עו"ד כהן.

הזכויות שלך: כל פגיעה בהיקף המשרה, בשכר או בתנאים הסוציאליים תיחשב להפרה חד־צדדית של החוזה ויש לך את הזכות לסרב לכך. המחיר עלול להיות כמובן אי־הסכמה של המעסיק, דבר שיגרום לפיטוריך.

על מה כדאי לנסות להתעקש: על עבודה באותם התנאים או שלפחות יישמרו תנאי הפנסיה והביטוחים לפי השכר המלא.

4. הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום

הגרסה המשופרת: כאשר העובד נמצא בארגון שחתם על הסכם קיבוצי שמוציא את העובדים לחל"ת לצורך הבראה ומתחייב אחרי תקופה מסוימת להחזיר את העובד למקום העבודה בלי שיפגע בשאר תנאיו; או כשעובד צבר די ימי חופשה שהוא יכול לנצל במשך התקופה של החל"ת.

הגרסה הפחות טובה: כאשר החל"ת נכפה על העובד לתקופה מסוימת והמעסיק אינו מתחייב לשלם באותה תקופה את ההפרשות לפנסיה.

המשמעויות הנלוות: "מדובר בגזירה קשה מאוד שלוקחת מהעובד 100% פרנסה", אומר עו"ד נחום פינברג, יו"ר הפורום לדיני עבודה בלשכת עורכי הדין.

הזכויות שלך: אינך חייב להסכים לכך, אולם ברירת המחדל תהיה פיטורים.

על מה כדאי לנסות להתעקש: "השאלה אם מדובר בתקופה ארוכה או קצרה. חייבים להגדיר במדויק את משך החל"ת". לדברי עו"ד פינברג: "בעבר היו נערכים הסכמים עם משרד התמ"ת ומגיעים להסדר שבו הביטוח הלאומי משלם מענקי אבטלה בתקופת החל"ת ורואים את העובד כזכאי לדמי אבטלה. אולם היום אין במשק הסכמים כאלה וכל מה שנשאר לעובד לעשות הוא לנסות לחפש בתקופה זו מקור להכנסה זמנית. הדבר שהכי חשוב לנסות להתעקש עליו הוא שגם בתקופת החל"ת תימשך ההפרשה לקופת הפנסיה".

5. פגיעה בתנאי הפנסיה

הגרסה המשופרת: הורדה זמנית.

הגרסה הפחות טובה: הורדה בלי התחייבות לזמן.

המשמעויות הנלוות: הפרשות נמוכות יותר ופגיעה בחיסכון הפנסיוני שלך.

הזכויות שלך: "המעסיק יכול להוריד לך את תנאי הפנסיה אם למשל הנורמה החוקית שבה הוא מחויב כלפיך היא פנסיית חובה ובמשך הזמן הוא החליט להגדיל את ההפרשות, אך עתה הוא נאלץ שוב לחזור להפרשות המקוריות המתחייבות לפי אחוזי ההפרשות בפנסיית חובה. אולם אסור למעסיק להקטין לך את ההפרשות, אם גובה ההפרשות מעוגן בהסכם חוזי קיבוצי/פרטי", אומר עו"ד תקן.

על מה כדאי לנסות להתעקש: על הגבלת ההפחתה בהפרשות בזמן מסוים.

6. פגיעה בסדרי העבודה: משמרות

הגרסה המשופרת: אין ממש.

המשמעויות הנלוות: "מעבר לעבודה במשמרות לעתים מחייב להעלות שכר בייחוד אם מדובר במשמרת בשעות הלילה או בשבתות. הבעיה היא שבדרך כלל לבקשה לעבוד במשמרות תתלווה בקשה לוויתור על חלק מהשכר", אומר עו"ד כהן.

הזכויות שלך: "מדובר בשינוי מהותי שבא בדרך כלל בעקבות צמצום במספר העובדים בעסק", אומר כהן. לדבריו: "העובד לא חייב להסכים לכך. לא לכל עובד זה מתאים".

על מה כדאי לנסות להתעקש: "כל ויתור כזה מחייב משא ומתן קיבוצי וחתימה של עובד ומעסיק על תנאי הוויתור", מדגיש עו"ד כהן.

7. פגיעה בתנאים נלווים

תשלום על חניה שהיתה עד עתה בחינם; ויתור על תנאי חדר אוכל/קיצוץ בשוברי אוכל; הקפאת שכר; הורדת שעות נוספות; צמצום בהסעות עובדים או הורדת קווי נסיעה או תשלום על אוטובוסים במקום סידור הסעות לעובדים; ויתור על משכורת 13; הקטנת תוספת השכר השנתית; פגיעה בתוספת הוותק; ויתור מלא/חלקי על בונוסים; ויתור על גמול שעות נוספות; ויתור/הפחתת סכום המתנה לחג; קיצוץ הוצאות על אירועים מיוחדים.

הגרסה המשופרת: כל הגזירות הללו הן ברירת מחדל מועדפת ובלבד שהדברים מוגדרים בהסכם ומוגדר הזמן או התנאי שבו הם יהיו בתוקף.

המשמעויות הנלוות: אין.

הזכויות שלך: אם מדובר בזכות שמעוגנת בהסכם הקיבוצי או האישי שלך, זכותך לסרב.

על מה כדאי להתעקש: "ההצעה שלי לעובד היא לומר שהוא מוכן לקבל את העובדה שהמצב הכלכלי מחייב שינויים מסוימים ושהוא מבין את הצורך בוויתורים מסוימים לתקופת ביניים, אולם יש לו תנאים לכך, שייקבעו במשא ומתן עם המעסיק. התנאי המרכזי יהיה שהשינוי לא יפגע בשכר הקובע לפנסיה, לא יפגע בזכויות סוציאליות וכמו כן, חשוב להגדיר את תקופת ההסכם לפרק זמן מסוים וידוע מראש", אומר עו"ד בני כהן.