משבר בפנסיה? הזדמנות לעתיד!
סקר מנדל וכלכליסט לקראת הוועידה המרכזית לחיסכון פנסיוני מנפץ כמה הנחות מקובלות על היחסים שלנו עם הפנסיה: אנחנו כן מתעניינים, אכפת לנו מהאופן שבו מעדכנים אותנו, ואנו לא נוהגים כמו עדר. הגופים שישכילו לנצל את המודעות החדשה של הציבור ייצאו מהמשבר הפיננסי מחוזקים
מרבית הדיונים על המשבר העולמי מתרכזים, מטבע הדברים, בהשפעות השליליות של האירועים: במיתון המאיים על כלכלות העולם, בירידות בבורסה ובהפסדים הכבדים של המשקיעים. אם תעיינו בנתוני הסקר המובאים כאן, תגלו שלמשבר יש לפחות השפעה חיובית אחת: מודעות.
אחרי אין ספור כותרות עגומות, אפילו החוסכים האדישים ביותר נאלצו לצאת מהבועה ולהסתכל סביב. בראשית 2007 ערכו עיתון "גלובס" וחברת המחקר של קסלמן וקסלמן, פרייסווטרהאוס קופרס, מחקר מקיף שבדק את עמדות הציבור בעניין הפנסיה שלו. 61% מהציבור אמרו אז כי אינם עוקבים כלל אחרי מאמרים ופרסומים על הפנסיה שלהם. 13% אמרו שהם עושים זאת לעתים רחוקות.
והנה היום, שנתיים אחר כך, עם כמה עשרות אחוזים פחות במדד ת"א־25, מתברר כי 73% מהציבור היו רוצים לדעת במידה רבה יותר על הפנסיה שלהם. 67% ידעו לומר כי כספי החיסכון הפנסיוני מושקעים בשוק ההון ובבורסה. מה יש לומר, בהחלט מהפך תפיסתי. זאת ועוד, 55% מהמשתתפים במחקר מעוניינים לקבל מידע על החיסכון הפנסיוני שלהם באמצעים כמו האינטרנט והאימייל.
ממצאי סקר החיסכון הפנסיוני של מגדל וכלכליסט איור: יונתן וקסמן
היכן שנכשלו מסעות הפרסום שליוו את פרסומן של מסקנות ועדת בכר לרפורמה בשוק ההון, ובמקום שבו נכשלו עשרות מאמרים מושחזים יותר או פחות, הצליחה המציאות. מי היה מאמין שהפנסיה תיכנס לשיחות הסלון של יום שישי ושקופת הגמל תיהפך לנושא השיחה סביב השולחן בארוחת הצהריים במשרד.
לא לוקח את הכסף ובורח
המחקר המתפרסם כאן מלמד עוד, כי לשיחות האלו יש כנראה גם ערך מוסף משלהן. בניגוד לכל מיני אמירות שנשמעות פה ושם, הציבור דווקא אינו היסטרי ואינו ממהר לקחת את הכסף ולברוח. 82% מהנשאלים אמרו כי אינם שוקלים לבצע שינוי בחיסכון הפנסיוני שלהם, למרות ההתרחשויות האחרונות. כלומר, שמונה מכל עשרה חוסכים אינם מתרגשים מהפרסומים על תשואות קופות הגמל או על אלה המדווחים על ההישגים העלובים שהניבו הפוליסות המשתתפות ברווחים (שם אירוני במיוחד בימים אלה).
הפנסיה של מי נפגעה?
נתון נוסף הזועק מתוך ממצאי המחקר מלמד עד כמה רחוק עוד צריכים ללכת כל המעורבים בתחום החיסכון הפנסיוני כדי לענות על הביקוש למידע. 24% בלבד, פחות מרבע מהציבור, מרוצה מבהירות ומפשטות המידע שהוא מקבל כיום על החיסכון שלו. את הנתון הזה צריכים להביא בחשבון בקרנות ובקופות כאשר הם מלינים בפני הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר בנוגע לדיווחים הרבעוניים שהם נדרשים להעביר. את הנתון הזה צריכים להביא בחשבון גם בסביבתו של ידין ענתבי, כאשר אלה בוחנים מתן הקלות כלשהן לחברות.
אם צריך ללמוד לקח אחד מהממצאים, מבחינתנו הוא יהיה זה של הפסקת הפטרונות. יזכרו היטב המנהלים, הפקידים וכל העוסקים בניהול ובפיקוח על הכסף של אחרים, כי לאותם "אחרים" יש שיקול דעת בריא, יש רצון לדעת וללמוד, ובניגוד לכל מיני אמירות, יש אפילו שכל ישר שמונע מהם להתנהג כמו עדר מבוהל ולרוץ ולמשוך את הכסף.
לכן, תנו לציבור עוד מידע ובזמן אמיתי. הפסיקו, למשל, עם הנוהג המגונה של חשיפת התשואות בקופות הגמל שבועיים ויותר אחרי סוף החודש; הפסיקו את מכבסת המילים המקובלת בדו"חות הרבעוניים והשנתיים, שכדי להבינם יש צורך בתואר באקטואריה.
תשובה מהירה, שפה פשוטה
מי שישכיל להפוך את המשבר הנוכחי לשינוי מקצה לקצה ביחסו ללקוחותיו, מי שישכיל לדבר בגובה העיניים ובשפה פשוטה, לספק תשובות בזמן אמיתי ובעברית קלה ומי שיפסיק להתייחס לציבור כאל רפה שכל, יוכל לצאת ביום שאחרי מחוזק יותר ולגלות שאף אחד לא נטש, לא משך ולא ברח.
ממצאי סקר החיסכון הפנסיוני של מגדל וכלכליסט
והערה אחת לסיום: כל מה שנכתב כאן נכון עד לשלב שבו נכנסים לתמונה דמי הניהול השערורייתיים הנהוגים כיום. הבגרות שמפגין הציבור אינה צריכה לספק למי שמנהל את כספו עוד סיבה לגבות יותר או לחשוב ולו לרגע שרמתם הנוכחית של דמי הניהול אינה מטרידה כל לקוח. בקרוב מאוד יגיע גם היום שהחוסכים אולי יסכימו לסלוח על תשואה שלילית בימי המשבר, אבל לא על גבייה חזירית שמממנת מנגנונים מנופחים והנהלות עתירות שומן.
