איך מרכיבים תיק פנסיוני לפי גיל?
ההפסדים שצברו חסכונות הפנסיה במשבר הכלכלי מדגישים את חשיבות התאמת הרכב ההשקעות בתיק לגיל החוסך. "כלכליסט" בדק עם שלושה מומחי פנסיה מהי החלוקה הרצויה בכל שלב בחיים
ההפסדים הצורבים בתקופה האחרונה לכלל החוסכים לפנסיה, ולבני ה־60 בפרט, מפנים את הזרקור אל חשיבות הרכב ההשקעות של התיק הפנסיוני לפי גיל החוסך. "כלכליסט" פנה למומחים פנסיוניים כדי לבדוק מהו תמהיל ההשקעות הרצוי בהתאם לשלושה חתכי גיל שונים; מה צריך להיות מערך השיקולים הנוסף שבאמצעותו יוכל החוסך לדעת כי כספי החיסכון הפנסיוני שלו מושקעים במקומות הנכונים ובהתאם לצרכים שלו; ואם מודל החיסכון לפי גיל בכלל רלבנטי.
העיקרון הבסיסי שעומד מאחורי ההחלטה לנהל את תיק החיסכון הפנסיוני באופן שונה לכל תקופת גיל קשור לכך שבכל גיל יש מטרות ואילוצים שונים בחיסכון הפנסיוני. לפיכך, באמצעות מקסום התשואה ומינוף בגיל צעיר, וגידור הסיכון בגיל מבוגר, קיימת סבירות גבוהה להגדלת החיסכון המצטבר בגיל פרישה. ובכל זאת, גם כאשר העיקרון המנחה זהה, כל גוף בוחר לו מינונים שונים המשפיעים על תמהיל ההשקעות, אשר יכולים לבוא לידי ביטוי ברווח או בהפסד של אלפי ועשרות אלפי שקלים לאורך השנים.
מסלולי גיל - רלבנטיים בעיקר לעצמאים
אפשר לחסוך לפנסיה באמצעות שלושה סוגים מרכזיים של מוצרים: קופות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל. ברוב קרנות הפנסיה אפשר לחסוך רק באמצעות אפיק השקעות כללי ידוע ומובנה מראש. קיימות מעט מאוד קרנות פנסיה המציעות מסלולי השקעה. בחלק מביטוחי המנהלים מתחילים להכניס מסלולי חיסכון שונים. מגדל היתה הראשונה שהכניסה לשוק החיסכון הפנסיוני את מסלול ה־Life Cycle, שאמור להביא בחשבון, בתכנון ההשקעות, את גילו של המבוטח ואת מצבו האישי. אולם כיום הפעילות במסלול זה שואפת לאפס. המכשיר היחיד שמספק את המגוון הגדול והרחב ביותר של מסלולי השקעה הוא קופות הגמל.
קופת הגמל שהשיקה לפני כשנה את תוכנית מסלולי ההשקעה בהתאם לגיל החוסך היא קופת הגמל של ישיר גמל במסלולי "הטייס האוטומטי".
חשוב לציין שגם בקופות הגמל מי שבאמת יכולים להשקיע במסלולים השונים הם עצמאים. עבור שכירים קיים קושי בעקבות תיקון 3 האחרון, האוסר לנהל את כספי הפיצויים במסלול שהעובד יבחר אלא אם כן המעסיק אישר לו לעשות זאת. שכירים יכולים לנהל רק את כספי התגמולים שלהם באחד המסלולים. הסיבה לכך נעוצה בסיכון שאליו נחשף המעסיק בעקבות הפסד בקופה המסלולית. כלומר ההשקעה לפי המסלולים השונים רלבנטית בעיקר לעצמאים ולא לשכירים.
בדקנו עם שלושה מומחים מהו תמהיל ההשקעות בתיק הפנסיוני שעליו הם ממליצים לפי חתך קבוצות גיל שונות. "זה כמה שנים קיים במגדל מסלול השקעה בפוליסות משתתפות ברווחים הנקרא Life Cycle. הבחירה בו מאפשרת למבוטח לעבור במחזוריות של כמה שנים ממצב של נטילת סיכונים בגיל צעיר על ידי חשיפה גדולה לשוק המניות ועד הגנה מלאה על ההשקעה ב־100% אג"ח ופיקדונות", אומר אריק גונן, מנהל המערך המקצועי במנהלת ההסדרים הפנסיוניים מבטח סימון. "אף על פי שמחקרים מדעיים ברחבי העולם מוכיחים שהבחירה במסלול זה בגיל צעיר מבטיחה תוצאות, הבחירה בו שואפת לאפס", אומר גונן.
גונן הוא בין המסתייגים מהשיטה שלפיה התיק מנוהל לפי גיל החוסך. לדבריו, "כל עוד מדובר במבנה כללי של תיק ההשקעות ולא בהשקעה ובחירה במוצרים באופן פרטני בהתאם למח"מים שלהם (משך זמן חיים ממוצע) - אין כל ערך לניהול השקעה לפי המודל הזה". הוא מוסיף: "נתוני האוצר לעניין מדדי הסיכון (אלפא ושארפ) הם כלי ריק, שממנו אפשר ללמוד על ביצועי העבר, אולם אי אפשר לחזות לפיהם את ביצועי העתיד. הדרך היחידה לבחון ולנסות לחזות את ביצועי העתיד היא פרסום המח"מים של הקופות. גם אם האוצר יגיע למצב שיש בכוחו לפרסם את המידע, ייקח לציבור שנים ארוכות להתחנך לאורו ולהבין את היכולת להשתמש בו".
החיסכון לפי ההכנסה הרצויה בגיל פרישה
"תיק פנסיוני צריך לבנות מהסוף להתחלה", מדגיש מנכ"ל ישיר ניהול קופות גמל, גיל וייסמן. לדבריו, שלושת הפרמטרים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בבניית תיק הם ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ופתרון לחיים ארוכים. "הסכנה הכי גדולה שיכולה להיות היא שכיום אנו זקוקים לסכום גבוה פי שלושה מבעבר אשר ימתין לנו בגיל 65. אם לא יעמדו לרשותנו די משאבים, אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו הכסף ייגמר לפני החיים", אומר וייסמן.
מסלולי הטייס האוטומטי שמציעות הקופות של ישיר גמל מאפשרים מעבר ממסלול למסלול לאורך השנים בהתאם לתנאי השוק. "הדבר נובע מעצם המודעות לכך שאי אפשר לחזות את השוק בטווח של יותר מ־10 או 15 שנה. בפועל, עם חוסכים מעל גיל 60 נצמדנו ל־%0 מניות בתחילת המשבר, ועכשיו אנחנו מתחילים לחשוב על התקדמות לכיוון אחזקה במניות שלא יעברו את התקרה הקבועה בתקנון, העומדת על 15%".
לדבריו, "החוסך צריך לשאול את עצמו מהי המשכורת המינימלית שיזדקק לה מגיל פרישה כדי להתקיים. עצם ההחלטה כמובן לא תשפיע על החלטתנו כמה לחסוך, אלא תמקד אותנו בהשקעה הדרושה במסלול קצבה שיניב לנו הכנסה לכל החיים. את הרובד הנוסף של ההכנסה הדרושה לנו, מעבר להכנסה הבסיסית, יש לרכוש באמצעות מרכיבים שיאפשרו לנו לקבל את ההחלטות בגיל 65 ולא בעת ההפרשה — כלומר יאפשרו לנו לשלוט בסכומים החד־פעמיים הדרושים לנו, שמהם נוכל לייצר הכנסה חודשית (הונית) בהתאם לצרכים שקשה לנו לצפות אותם מראש".
ההבדל בין בטוח למסוכן מיטשטש
"אצל אנשים צעירים הרגישות לתנודתיות השוק פחות חזקה, כי שהקופה יחסית קטנה וזניחה לעומת החיסכון", אומר מנכ"ל רול ייעוץ פנסיוני שחר לוי. "באפיקים המסוכנים יותר , דמי הניהול בדרך כלל גבוהים יותר. צעירים פחות רגישים לעניין; אצל האוכלוסייה הבוגרת יותר - דמי ניהול גבוהים יותר על הצבירה ועל ההפקדה יכולים להיות משמעותיים יותר", מסביר לוי.
לוי סבור עם זאת שאין טעם לקבע מוצר מסוים כי קיימים גם מוצרים סולידיים, דוגמת אג"ח מסוימות, שעשויים להתנהג לעתים בצורה מסוכנת כפי שנוכחנו במשבר הנוכחי. בגיל הביניים ההמלצה היא להתנהג כמו במסלול הכללי שמציעות רוב הקופות. אולם גם כאן יכול להיות הבדל גדול בין מוצרים בטוחים או מנייתיים שונים שאותם בוחר לרכוש מנהל ההשקעות בתיק. קיים למשל הבדל ניכר בין רכישה של נכסים המושקעים במדדים מרכזיים דוגמת ת"א־25, להבדיל מהשקעה במדדי ת"א יתר".
לדברי לוי, "גם כאשר הגוף שבו אתה חוסך מתחייב לתמהיל השקעות מסוים, עדיין אינך יכול לדעת באילו מוצרים יבחר מנהל ההשקעות להשקיע בפועל. לכן חשוב מאוד לבחור בגוף פנסיוני עם רקורד של יצרן אחראי, שכן קיים הבדל משמעותי בין השקעה מנייתית אחראית יותר להשקעה מנייתית מסוכנת יותר. אפשר לבדוק מי נחשב ליצרן אחראי כאשר בודקים באמצעות מכשירים מודדי סיכון, כמו למשל סטיית תקן, שהממוצע שלו היה נמוך לעומת לקופות אחרות דומות לאורך תקופה ארוכה הכוללת בתוכה גם תקופה של תנודות חזקות בשוק".
עוד נקודה חשובה היא לדעת מתי לעבור בין המסלולים השונים. "ההמלצה היא לעבור מסלול בשיא העליות, כאשר כבר ניתנה לך תשואה עודפת ביחס לתשואה שהיית אמור לפי התחזיות לקבל באותן שנות חיסכון", אומר לוי.