בעלי העניין מגיבים לשוק שורי: מימושים של 3 מיליארד שקל מתחילת השנה

בעלי העניין בחברות הציבוריות לא אדישים לשוק השורי - וממשיכים במגמת המימושים. האחרונה לעשות זאת היתה החברה לישראל של עידן עופר, שהחליטה לנצל עלייה של 70% במניית החברה־הבת בזן בשלוש השנים האחרונות ומכרה אתמול 4% מהון המניות שלה בתמורה ל־200 מיליון שקל.

לצדה מימשו בעלי עניין בכ־25 חברות ציבוריות אחזקות בהיקף מצטבר של 2.1 מיליארד שקל מתחילת השנה. זאת מבלי להביא בחשבון את הצעות המכר של קרנות ההשקעות הפרטיות במסגרת שלוש הנפקות ראשונות לציבור (IPO) מתוך שמונה הנפקות ראשוניות מתחילת 2017. הצעות מכר אלה - של טלרד, נובולוג ואירונאוטיקס, שפרסמה את תוצאות השלב המוסדי בהנפקה - הסתכמו ב־750 מיליון שקל.

מרבית המימושים נעשו בקרב חברות הנסחרות במדד ת"א־90 ובמדד 60־SME, שרשמו מתחילת השנה עלייה של 14.56% ושל 2.05% בהתאמה. האחרון, שנקרא בעבר מדד ת"א יתר־50, סיכם עלייה של 33% במהלך שלוש השנים האחרונות.

המגמה, שנתמכת בסביבת הריבית הנמוכה ובעליות רצופות בשווקים בשמונה השנים האחרונות, נצפתה בשיא עוצמתה ב־2016. המימושים של בעלי עניין הסתכמו באותה שנה בכ־6 מיליארד שקל. המימושים היו תולדה של רפורמת המדדים בבורסת תל אביב, שיצאה לדרך בחודש פברואר, ושל הצורך להגדיל את אחזקות הציבור בעקבותיה. כמו כן, על רקע הרפורמה נאלצו שלוש חברות ענק - בזק, פז ועזריאלי - למכור את מניותיהן לציבור בהיקף הנושק ל־3 מיליארד שקל. לפיכך, היקף המימושים בשנת 2016 היה חריג וגבוה ב־80% מאלה שנרשמו בשנת 2015 ועמדו על 3.3 מיליארד שקל.

מרבית החברות כבר ביצעו את ההתאמות שדורשים הרפורמה מבחינת אחזקות הציבור וחוק הריכוזיות, אולם המימושים לא נעצרים. החל מקיבוצים כמו גניגר ורביבים, שניצלו זינוקים של עשרות עד מאות אחוזים למימוש אחזקות דרך קרנות הון ישראליות וזרות, וכלה בבעלי שליטה דומיננטיים בחברות אחזקה. כל אלה יכולים לשמש איתות למשקיעים על רמת המחירים הנוכחית בשוק המקומי ואולי על העתיד לבוא. כפי שגורסת התפיסה בשוק — בעלי עניין לרוב יממשו מניות במחירי שיא וירכשו במחירי שפל. לתפיסה זו אינדיקציות רבות בשוק וכבר בשלב זה מסתמנת המחצית הראשונה של שנת 2017 כאחת התקופות הפעילות בבורסה המקומית. לראיה, גם השוק המשני פורח והיקף גיוסי ההון של החברות ממשקיעים עומד כבר בשלב זה על 4 מיליארד שקל מתחילת השנה, גבוה ב־20% מהיקף הגיוסים בשוק המשני בתקופה המקבילה גם בשנה החולפת וגם בזו שקדמה לה.

התפישה שלפיה שוק המניות המקומי יקר ומחירי המניות בשיאן אינה מנותקת מהמציאות, אם כי עדיין שנויה במחלוקת. בשלב זה לתחושות אלה אין עדות של ממש במכפילים הממוצעים במדדים המרכזיים של הבורסה. ובכל זאת, אי אפשר לנתק את השוק המקומי מהסביבה הגלובלית, ובפרט מהמגמות בשוק האמריקאי. בארה"ב, ברקע לעליות במדדים האמריקאיים, כבר החלה לחלחל התפיסה כי שוק המניות יקר. את העליות מוביל מדד הנאסד"ק, שעלה מתחילת השנה ב־14.3%. בשבוע שעבר פרסמה חברת שירותי הפיננסים בלומברג סקר של מריל לינץ', חטיבת ניהול ההון של בנק אוף אמריקה, הקובע כי שוק המניות בארה"ב הוא היקר בעולם; זאת לפחות לטענת 45% ממנהלי ההשקעות שהשתתפו בסקר החודשי, שכולל 200 משתתפים.

בלדה לקיבוץ עוזב

הקיבוצים רצו מזומנים והמוסדיים הסתערו

עם בעלי העניין המממשים נמנים גם מספר קיבוצים וישובים, המשמשים בעלי שליטה בחברות, מרביתן מתחום התעשייה. כך, קיבוץ יזרעאל מכר בתחילת יוני 5% מהון המניות של מיטרוניקס, המשווקת רובוטים לניקוי בריכות שחייה, בתגובה לעלייה של 114% במנייתה בשלוש השנים שקדמו למהלך. בתמורה לעסקאות שביצעה מיטרוניקס הוזרמו לקופת הקיבוץ 74 מיליון שקל.

אייל טרייבר מנכ"ל מיטרוניקס צילום: תומי הרפז

קיבוץ גניגר, בעל השליטה ביצרנית יריעות הפלסטיק גניגר, מכר בפברואר האחרון 4.6% מהון המניות של החברה בתמורה לקצת יותר מ־20 מיליון שקל. זאת לאחר עליה של 290% בשלוש השנים שקדמו למכירה.

באותו חודש, בדרום הארץ, מכר קיבוץ רביבים מניות רבל ב־17 מיליון שקל. למהלך הצטרפו בעלי מניות מרכזיים נוספים בחברה, בהם היו"ר שמואל וולודינגר, שמכר מאחזקותיו ב־4 מיליון שקל, וחברת ירדוורת, שמכרה אחזקות ב־25 מיליון שקל. מרבית אחזקות החברה, המייצרת מערכות ורכיבי פלסטיק לתעשיית הרכב, נרכשו על ידי בית ההשקעות ילין לפידות, שהפך לבעל עניין ברבל.

חברת מחלבות יטבתה, שבשליטה משותפת של קיבוץ יטבתה ושל שטראוס, מכרה לאחר עשור של אחזקה 6.3% מהון המניות של יצרנית חומרי הגלם גן שמואל, בתמורה ל־32 מיליון שקל. ביטבתה ניצלו עלייה מינורית יחסית של 16% בשלוש שנים. על פי הערכות, מאז כניסתה לשליטה בחברה גרפה יטבתה דיבידנדים בהיקף של 16 מיליון שקל.

איתות מהקרנות

DBSI ממשיכה במימושים, באטרי נפרדת מאיי.די.איי

כשבעלי העניין הן קרנות שנכנסות להשקעה בחברות, המהלכים שלהם בשוק אף יותר מעניינים. DBSI של ברק דותן ויוסי בן שלום מכרה מתחילת השנה מניות של חברות שבהן היא בעלת עניין בהיקף של 175 מיליון שקל. מרבית הסכום מיוחס למכירת מניותיה של חברת כוח האדם דנאל, בהמשך למכירות קודמות בשנים 2016-2015. בשתי עסקאות שבוצעו במהלך ינואר־פברואר מכרה חברת ההשקעות יותר מ־21% מהון המניות של דנאל, וכל העסקאות הללו - כולל אלה שנעשו בשנים 2016-2015 - הניבו לה רווח הנאמד ב־300 מיליון שקל. עם הרוכשים נמנים בתי ההשקעות אלטשולר שחם וילין לפידות. זאת ועוד, לפני שבועיים ניצלה החברה את הראלי במניית שגריר מאז הנפקתה ומכרה 7% מהון המניות שלה תמורת 10 מיליון שקל. שלושה חודשים קודם לכן יהודית רקאנטי, בעלת עניין נוספת בשגריר באמצעות קרן גנדיר, מכרה את מלוא אחזקותיה בחברה ב־6.2 מיליון שקל.

יהודית רקנאטי

בקרב הקרנות הזרות בלטו פידליטי, שמכרה קרוב למחצית מאחזקותיה ברמי לוי מתחילת השנה בכמה עסקאות בתמורה ל־78 מיליון שקל, ונותרה עם אחזקה של 4.9%; קרן באטרי האמריקאית כמעט חיסלה במאי האחרון את אחזקותיה (נותרה עם 0.03%) במניית איי.די.איי ביטוח, שנמכרו ב־103 מיליון שקל. זאת ברקע לעלייה של 105% במניה בשלוש השנים שקדמו למכירת האחזקות.

בכפוף לרגולציה

בינו סגר תקופה בפז ופטרוכימיים מכרה מניות בזן

היקף המימושים הגבוה ביותר בחברה אחת היה של צדיק בינו, שהיה בעל עניין בפז עד מרץ האחרון. בינו מכר אז אחזקות ב־426 מיליון שקל כחלק מהצורך לעמוד בדרישות חוק הריכוזיות להפרדה בין אחזקות פיננסיות לריאליות. הדרישות הפכו אותו לאחד המממשים הגדולים של 2016, לאחר שמכר אחזקות ב־930 מיליון שקל - קרוב לשישית מסך המימושים של בעלי עניין באותה שנה. בינו נדרש למכור את אחזקותיו בפז עד סוף 2019, והמכירה עכשיו מצטרפת למגמה הכללית של מימושים בשוק.

בעלי השליטה בפטרוכימיים, שבשלב זה פעילותה מסתכמת באחזקת מניות בזן, מימשו מניות ב־172 מיליון שקל בפברואר האחרון, ואחזקתם ירדה מ־20% ל־16%. המימוש התבצע כחלק מהסדר לפריסת חובותיה של פטרוכימיים לבנק הפועלים ולקרן בראשית, שלהם היא הייתה חייבת קרוב ל־470 מיליון שקל. פטרוכימיים לא היתה היחידה לממש את מניות בזן, ואתמול נודע על המימושים שביצעה החברה לישראל של עידן עופר במניותיה.

עידן עופר צילום: בלומברג

היו גם מחסלים

האחים נאוי הגדילו את אחזקות הציבור, חיים דנון נפרד מקרסו

בדומה לשנה החולפת, גם במהלך 2017 בעלי עניין מכרו מניות כדי לעמוד ברפורמת המדדים ולהגדיל את אחזקות הציבור. כך, אייל ואברהם רביד שמכרו בתחילת ינואר מניות ויקטורי בתמורה כוללת של 30 מיליון שקל. המתחרה שלהם רמי לוי הקדים אותם ומימש אחזקות ברשת שלו בדצמבר 2016.

בפברואר נכנסה הרפורמה לתוקף, ולפיכך הפצות המניות הנוכחיות נועדו להגדיל את אחזקות הציבור בחברות ובכך להגדיל את משקלן במדדים ולהזרים ביקושים. רק בשבוע שעבר מכרו בעלי השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאי נאוי חלק מאחזקותיהם. האחים שאול ודוד נאוי מכרו מניות ב־67.8 מיליון שקל כדי להגדיל את אחזקות הציבור במניה, הנסחרת במדד ת"א־90.

בנוסף בחרו כמה בעלי מניות לחסל את אחזקתם אחת ולתמיד. בדוגמה מובהקת לכך חיים דנון, שהיה המשקיע הגדול ביותר בקרסו מוטורס, מכר 12.3% מהון המניות של החברה. בתום שש שנות השקעה מכר דנון את כל אחזקותיו בתמורה כוללת של 320 מיליון שקל, תוך שהוא מנצל ראלי של 145% בשלוש השנים שקדמו להחלטה.

גם חברת ח.מר, שבשליטת פימי וחיים מר, החליטה למחוק את אחזקתה בחברת הלווינים חלל תקשורת. זאת לאחר שמכרה 3.2% מהון המניות של החברה שבשליטת אלוביץ' בתמורה ל־17 מיליון שקל בתחילת חודש יוני. גם אלוביץ' עצמו מכר חלק קטן מאחזקותיו בתמורה ל־44 מיליון שקל, שנדרשו לו לטובת תשלומי חובות בחברה־האם יורוקום. 

אייל רביד צילום: צפריר אביוב