מיכאל הירשברג מנסה להרגיע: "התחושה קשה, אבל מלרג היא חברה בריאה"

"מלרג היא חברה בריאה שמסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. הסיבה שבגללה הגענו למצב הנוכחי היא עיכוב בקבלת תשלומים מלקוחות, רובם גופים ממשלתיים. אני בטוח שנעמוד בכל התחייבויותינו ונגיע להסדר נושים. לא נהיה כמו חברות אחרות ששילמו רק חלק מהכסף" - כך אומר ל"כלכליסט" מיכאל הירשברג, בעל השליטה ומנכ"ל מלרג הנדסה.

רקע היסטוריה של אי־יציבות הבעלים רבו, דו"חות כספיים תוקנו חנן פייגנבאום לכתבה המלאה 

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר אתמול הקפאת הליכים למלרג עד ל־18 בנובמבר. רו"ח חן ברידצ'ב מונה לנאמן החברה, קבלנית תשתית באזורים עירוניים, שבנתה בין היתר את מחלפי גלילות, לה גווארדיה ואיילון דרום. לפני כמה ימים דיווחה החברה כי המחאותיה על סך 3 מיליון שקל חזרו.

"הבעיה של מלרג היא תזרימית. הבירוקרטיה יכולה להרוג כל חברה, עד שאתה רואה את הכסף יכולות לחלוף שנים", אמר אתמול הירשברג.

נציג החברה, עו"ד אודי גינדס, טען בבקשה לבית המשפט כי עיקר הבעיה נובעת מעיכוב תשלומים הנאמדים בכ־70 מיליון שקל על ידי גופים ממשלתיים, ובהם חברת נתיבי איילון, החברה הלאומית לדרכים (מעצ) ורכבת ישראל. "על פי הדו"חות הכספיים, לחברה הון עצמי של כ־43 מיליון שקל והיא בפירוש אינה חדלת פרעון".

הבנקים הקטינו מסגרות

לדברי עורך הדין, הבנקים חוששים שעיכוב בקבלת התשלומים יקשה על החברה לשלם את תשלומי האג"ח במועדם וייצור עילה להעמדת האג"ח לפרעון מיידי. כתוצאה מכך מצמצמים הבנקים את מסגרות האשראי לחברה ונמנעים ממתן ערבויות לפרויקטים ארוכי טווח.

עם זאת, המנכ"ל הירשברג הודה אתמול כי יחסה של המערכת הבנקאית נובע גם מסיבות נוספות - למשל העובדה שהחברה נאלצה להציג מחדש את דו"חותיה הכספיים ל־2006 ו־2007, תוך הקטנת ההון העצמי (ראו הרחבה במסגרת): "זה גרם לזעזוע. המערכת הבנקאית נהפכה לנוקשה הרבה יותר במתן אשראי לחברה", אמר.

הירשברג פוסל את האפשרות שלמאבק המשפטי המתמשך עם שותפו לשעבר, יוסף מלמד, יש קשר למצב שאליו הגיעה מלרג: "כרגע אנו נמצאים בשלבים אחרונים של הבוררות עם מלמד, אך הנושא קשור ליחסים בינינו ולא השפיע על פעילותה של מלרג. מה שהשפיע על החברה הוא הקשחת העמדות של הבנקים שאיבדו חלק מהאמון בדו"חותינו, והקשיים בגביית כספים מלקוחות".

התחייבויות מלרג מסתכמות לטענתה ב־168.4 מיליון שקל, מתוכן 97 מיליון שקל לבעלי האג"ח ו־34.6 מיליון שקל לבנקים. החברה מציעה הסדר נושים שבמסגרתו תשלם 100% מהחוב בפריסה לתשלומים, והחובות למחזיקי האג"ח ייפרעו בפריסה לחמש שנים. במקור, אג"ח א' של החברה היו אמורות להיפרע עד 2012, ואג"ח ב' עד 2015.

הריבית עבור האג"ח הצמודות, בשיעור של 3%, תשולם לפי הצעת החברה מדי רבעון החל משלושה חודשים לאחר אישור ההסדר. הקרן תיפרע, לדברי החברה, מעודפים תזרימיים וממימוש השקעות בחו"ל על פני חמש שנים.

לאחר הסדר החוב צפויה החברה להישאר, לטענתה, עם הון עצמי של עשרות מיליוני שקלים וצבר עבודות עתידיות של כ־220 מיליון שקל. עם זאת, בנייתם של 17 הפרויקטים שמבצעת החברה עלולה להאט בתקופת ההקפאה.

העובדים ראשונים בתור

40 עובדי החברה יקבלו את כספם, 1.2 מיליון שקל, בתוך שלושה חודשים. החובות לרשויות המס, 2.2 מיליון שקל, ישולמו על פי ההסדר המוצע בתוך שנה. השעבודים שבידי הבנקים (ני"ע, המחאות וערבויות) ימומשו, ויתרת החוב תשולם ב־12 תשלומים רבעוניים שיחלו חצי שנה לאחר אישור ההסדר. החובות לבנק לאומי מסתכמים ב־16.7 מיליון שקל, החובות לבנק הבינלאומי ב־12.3 מיליון שקל, לבנק דיסקונט כ־9.8 מיליון שקל ולבנק הפועלים 8.3 מיליון שקל.

"זו תחושה קשה לא לשלם לספקים שעמם אנו עובדים בהיקפים גדולים במשך שנים. לא נעים לגרום להם קשיים, אבל אני מכיר את החברה ולכן אני אופטימי", אמר הירשברג ל"כלכליסט".

לדבריו, "בשנה האחרונה ראינו שהלקוחות הממשלתיים מעכבים תשלומים באינספור תירוצים על כך שאין תקציב או שהתקציב נגמר. יכול להיות שהיינו צריכים להגיש נגדם תביעות משפטיות כבר לפני שנתיים, ואז אולי היינו רואה חלק מהכסף, אבל תמיד קיימת הדילמה אם לנסות להגיע להסכמות ולקבל לפחות חלק מהכסף באופן מיידי, או לפנות לבית המשפט - ואז ייתכן שתקבל את מלוא הסכום, אך לעולם אין לדעת מתי".

בנוגע למה שעומד לקרות עתה, אמר הירשברג: "מונה נאמן לכמה חודשים עד שהחברה תתייצב, והסדר נושים לפריסת חובות העבר יבוצע כבר בתקופה הקרובה. "כפי שאמרתי, בסך הכל מלרג היא חברה בריאה".