הכרישים עוד מחכים

חודשיים חלפו מאז הודיעה אפריקה ישראל על החלטתה לפתוח במגעים להסדר חוב עם מחזיקי איגרות החוב של החברה, ועד להשלמת ההסדר ביום שישי לפנות בוקר. לנוכח ריבוי הנושים והאינטרסים השונים שלהם, היקף החובות וגודל החברה, אפשר לראות בכך בהחלט הישג, והקרדיט מגיע לשני הצדדים.

רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות שהוביל את הקו המיליטנטי של המשקיעים המוסדיים, לא היה כאב הראש הגדול של לבייב: המלחמה העיקשת שניהלו מולו מחזיקי האג"ח פגעה קשות בתדמיתו המצוחצחת, שאותה יצטרך לשקם; ככל הנראה, יש עליו לא מעט לחצים מצד הבנקים, שהעניקו לו אשראי בהיקף של מיליארדי שקלים; ומעל כל אלה ישנם העסקים השוטפים, חלקם מקרטעים, שבהם צריך לטפל.

ועדיין, כל אלה הם לא באמת הצרות הגדולות של לבייב. הצרה האמיתית של לבייב, שלא היתה גלויה עד כה לציבור אבל ממנה הוא חושש באמת, היא הלחצים שמפעילים עליו החברים שלו. הם לא עשו איתו הסכמים כתובים אצל עורכי דין, לא העמידו לו הלוואות, וקרוב לוודאי שגם לא ילכו איתו לבתי משפט. הם פשוט, כמו כל אחד מאיתנו, לא אוהבים להפסיד כסף.

אותם חברים הם אלו שהתייצבו לצדו של לבייב לפני שנתיים וחצי, כשהחליט להנפיק את חברת אפי פיתוח בבורסה הראשית בלונדון. אף שעיקר נכסיה של אפי פיתוח היו פרויקטים ברוסיה, שעדיין נמצאים בשלבי תכנון וביצוע, ההנפקה בוצעה לפי שווי מטורף של 7.3 מיליארד דולר. לבייב הצליח לגייס סכום פנומנלי של 1.4 מיליארד דולר, וחלק לא קטן מהכסף גויס באמצעות אותם חברים. אחד מהם היה רומן אברמוביץ', שעל פי הפרסומים, הזרים להנפקה עשרות מיליוני דולרים, אבל אברמוביץ' לא היה לבד.

מאז צללו מניות אפי פיתוחצלילה חופשית, ואיבדו יותר מ־80% משוויין. החברה נסחרת היום לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, לאחר שבשפל צנחה מתחת למיליארד. קרוב לוודאי שאברמוביץ' ושאר חבריו של לבייב לא יראו כל כך מהר את ההשקעה שלהם חזרה. הם לא יגישו נגדו תביעות ולא יאיימו בפירוק, אבל לבייב יודע היטב שהם מצפים לראות את הכסף בחזרה - מהר ובמזומן. במצב שכזה אפשר רק להניח שרועי ורמוס היה דג רקק לעומת הכרישים שעדיין ממתינים לכספם.