"חברות האנרגיה הירוקה מכוונות לארה"ב, אז הלכנו ליהלום שבכתר"

את השנה רובנו כנראה נרצה לשכוח, לאחר שישבנו בסגרים ונדרשנו לריחוק חברתי, אבל היו מי שהרוויחו מהמשבר. חברות האנרגיה הירוקה למשל. אחת החברות הבולטות שהונפקו בשנה שעברה בתחום היא דוראל אנרגיה, שדיווחה אתמול על עסקת ענק עם חברת הביטוח מגדל (ראו מסגרת). בתגובה, קפצה מניית החברה אתמול ב־9.1% והשלימה עלייה של 154.9% מאז הנפקתה, ביוני 2020.

מנכ"ל דוראל אנרגיה, יקי נוימן, אמר אתמול בראיון ל"כלכליסט": "מגדל נכנסת כשותפה בפרויקט הראשון שלנו בארה"ב, בחלק הראשון באותו פרויקט במדינת אינדיאנה. כל אחד מהפרויקטים שלנו בארה"ב ממוקם לכל היותר שעתיים נסיעה מהמוקד שבו נמצאים המומחים שלנו בשטח. גייסנו לפעילות בארה"ב מנכ"ל שהוא יוצא חברת עילית בתחום שלנו בארה"ב והחברה הזו היא אמריקאית לגמרי. החברה (שלנו בארה"ב, ח"ש) תפסה פרויקטים מעולים, ועם הכניסה של מגדל וה'בוסט' הכספי שצפוי מההשקעה הכוונה שלנו היא לקחת את זה הרבה יותר רחוק וחזק בשוק. הפרויקט של דוראל בארה"ב צפוי להיות למעלה מ־2% מהיקף המתקנים הסולאריים הצפויים לפעול בארה"ב בשנת 2030".

יקי נוימן, מנכ"ל דוראל צילום: דניאל שטרית

נוימן הוסיף כי "הנשיא ביידן סיים בדיוק לפני כמה ימים את 100 הימים הראשונים. יש רוח גבית חזקה לתחום. לפניו, הנשיא טראמפ לא עודד את שוק האנרגיה המתחדשת, אבל השוק בארה"ב פועל אחרת. מי שמכתיב את הביקוש זה לא הרגולטור, אלא התאגידים, דוגמת אמזון, פייסבוק וסטארבקס. בסניף של סטארבקס שבו ביקרתי בארה"ב, ראיתי שלט שמתגאה: 'אנחנו צורכים 100% אנרגיה מתחדשת'. והם לא היחידים, כמובן".

"אמרו שזה זמן לעצור, חשבנו שזאת הזדמנות"

נוימן, שצמח עם החברה מיומה הראשון בשנת 2007, מספר בראיון איך נראית נראית בהלת ההשקעות במניות האנרגיה הירוקה מהצד של מי שצריך לתרגם את הכסף הזה לפרויקטים. בדרך, הוא מתייחס גם לחששות המובנים ביחס לשאלה האם מתעוררת כאן בועה, ולאן הולכת החברה בניהולו בשנים הקרובות.

מתי החלטתם להנפיק בבורסה?

"בסוף שנת 2019 נפלה ההבנה בדוראל שעלינו לייצר מהלכים גדולים בארץ וגם ברמה הגלובלית. הדרך שלנו לממש את הפוטנציאל לא יכולה היתה להיות באמצעות חברה פרטית. הרגשנו שאנחנו חייבים תמיכה של שוק ההון, שמייצר את היכולת לגייס הון ולעלות בסדרי גודל בפעילות. כך התבשלה ההבנה שהדרך שלנו היא לפעול כחברה ציבורית.

"באותה תקופה כשעמדנו להנפיק היו שלוש חברות מהתחום בבורסה בת"א: אנרג'יקס, אנלייט וסולגרין, שלה היתה פעילות בגודל פחות משמעותי באותו זמן. התחלנו להיערך, ואז הקורונה הכתה בנו. ראינו שהשוק נכנס לפאניקה. חברות מסביב אמרו שזה הזמן לעצור, להוריד את הראש ולשבת על המזומנים. אנחנו חשבנו שזאת ההזדמנות שלנו להתבלט ולסמן מטרה".

מה קרה אצלכם במהלך הקורונה?

"יישרנו מבט והאצנו את קצב העבודה שלנו. כל העובדים שלנו עבדו מהבית. הדבר הראשון שעשיתי היה להוציא הודעה לכלל העובדים, הספקים וכל הגורמים המעורבים, ולהגיד: 'אין אצלנו חל"ת, אין כאן קיצוצים. תרגישו בטוחים, כי החברה מאחוריכם'. זה היה לא פשוט, כשראינו מה שקרה מסביב".

נוימן מוסיף כי "יצאנו להנפקה ושמענו בדרך שהמשקיעים חוששים. בסיכומו של דבר היינו ההנפקה הראשונה בבורסת ת"א בתקופת הקורונה. כשהנפקנו, זה היה ברגע של אופטימיות, מיד אחרי שיצאנו מהסגר הראשון. היתה אז תחושה שהשוק קצת נפתח.

"הרוד שואו שלנו היה הראשון בישראל שהתבצע כולו באמצעות הזום. זה היה מאוד מוזר, כי אתה משווק את החברה ב־8 מצגות זום ביום, הכל בקצב מסחרר, ואתה לא באמת יודע אם יש חיבור. מעברו השני של המסך אתה רואה שמגיעים משקיעים ושמתחלפים הריבועים עם הפנים שלהם בתוכנת הזום, ואין לך את הקשר האנושי. האמנו מאוד בעצמנו ועדיין היה קשה לצפות איך השוק יגיב. להפתעתנו ולשמחתנו, השוק הגיב מצוין. היו ביקושים גדולים ביום הראשון והמניה עלתה בעשרות אחוזים".

"אנחנו מפתחים פרויקט על שטח דומה לשטח של ת"א"

ההנפקה של דוראל היתה המוצלחת ביותר בגל המנפיקות החדשות בשנה שעברה, ואף זכתה לתואר "הנפקת השנה" לשנת 2020 מאיגוד החברות הציבוריות. מניית דוראל עלתה ב־102% מאז שהחלה להיסחר. שווי השוק של החברה עומד היום על כ־2.17 מיליארד שקל, לאחר שהונפקה לפי שווי של 575 מיליון שקל בלבד ביוני שעבר.

מה השתנה אצלכם מעבר להנפקה?

"מה שייחודי מאוד בשנה האחרונה הוא שכשמסתכלים על דוראל עכשיו, רואים אותה גם כשחקן ברמה הגלובלית. אנחנו מדברים עם הרבה בנקאי השקעות בעולם, ואנחנו כבר לא נתפסים כחברה מישראל, אלא כחברה בינלאומית.

"אחת הסיבות לכך, זאת העובדה שאנחנו מפתחים פרויקט בארה"ב שהוא בסדר גודל עולמי, בהיקף של 1.6 ג'יגה־ואט, שיהיה על שטח שדומה לשטח המוניציפלי של תל אביב ויהיה אחד הגדולים בארה"ב. את החשמל תקנה AEP, חברה עם שווי שוק של מעל 44 מיליארד דולר. אחת מחברות החשמל הגדולות בארה"ב, שתפקידה לרכוש חשמל. הם חתמו מולנו על הסכם הרכישה (PPA). חשוב להבין שבארה"ב לא צריך לזכות במכרז, אם אתה מפתח את הפרויקט אתה צריך להתקשר עם מי שיקנה את החשמל. הכניסה לארה"ב הוכיחה שגם ברמה הגלובלית אנו מסוגלים ליזום מאפס פרויקט בסדר גודל כזה. זה משליך על הרכש שלנו. כי כשיצרני קולטי חשמל מדברים איתנו, הם מדברים אחרת".

לא רק אתם נכנסתם לארה"ב, כל העולם בפוקוס על השוק הזה.

"בהקשר של החברות הישראליות הגדולות, כולן שמו את הפוקוס על ארה"ב. אנרג'יקס מתמקדת שם מזה תקופה, אנלייט הודיעה שהיא במגעים לרכישת חברה שפועלת שם, סולגרין הולכת לכיוון מערכות ביתיות בקליפורניה, שיכון ובינוי במגעים לרכישת פרויקט אגירה בקליפורניה. כל חברות האנרגיה המתחדשת מכוונות לשוק האמריקאי, כי שם הדברים קורים. זה כמובן יעשה עוול לקרוא לארה"ב שוק אחד. זה קצת כמו שתשאל אותי 'למה אתה לא מקים שדות סולאריים בירדן, הרי זה פה קרוב ליד ישראל'. ארה"ב כוללת שווקים שונים. אנחנו פועלים בשוק של PJM, שבו יש מנהל מערכת שיושב ב־13 מדינות שונות בהן: ניו ג'רזי, פנסילבניה, מרילנד, דלאוור, וירג'יניה ואחרות. היתרון הוא שיש במערכת הזו מספר שיא של צרכני חשמל — 65 מיליון איש.

"המערכת שם מאפשרת חופש מלא של מסחר בחשמל בין היצרנים לצרכנים. כמעט כל יצרן מקבל חיבור לרשת והוא יודע שיהיה לו צרכן מהצד השני. לא רק שארה"ב היא כיום ליגת העל של הפיתוח הסולארי, ה־PJM זה היהלום שבכתר של השוק האמריקאי".

את העובדים בארה"ב אתה מגייס מהמשרדים שלך ברמת גן?

"לא. יש לנו חברה אמריקאית עם עובדים בשטח. הניסיון המצטבר שלהם הוא בערך של 150 שנים בשוק ה־PJM. רוב העובדים שלנו הם יוצאי חברות העילית בארה"ב, כולל המנכ"ל".

מתי נראה את כל התוכניות השאפתניות האלה באות לידי ביטוי?

"הדו"חות הכספיים לשנת 2020 וגם ל־2021 משתפרים מרבעון לרבעון, ואנחנו צפויים לראות עלייה בהכנסות. זה ילווה אותנו בשנה־שנתיים הקרובות. האימפקט של מה שעושים היום יבוא לידי ביטוי ב־2023, כשנראה את המתקנים מחוברים ומתחילים להניב הכנסות.

"כיום, הפעילות בישראל בלבד מייצרת הכנסות בסדר גודל של 410 מיליון שקל. רק הפרויקט הראשון בארה"ב זה עוד תוספת של 30%. וכמובן שהפעילות הגלובלית לא מנותקת. בישראל אנחנו משלימים בטווח הזמן של השנה הזאת למעלה מ־200 מגה־ואט שיהיו מחוברים לרשת. כשמוסיפים את מתקני הסולאר עם מערכות האגירה, מדובר בעוד 750 מגה־ואט. אם מוסיפים את הפרויקט הראשון בלבד בארה"ב, ועוד כמה עשרות מגה־ואט שנקים באירופה בחודשים הקרובים, בפולין ובאיטליה, נגיע לכ־1.6 ג'יגה־ואט במהלך 2023.

"לנתח את דוראל לפי הדו"חות הכספיים של היום לא מספר את הסיפור, משום שהחברה בצמיחה מאוד גבוהה. אני חושב שהדו"חות של 2023 יספרו את הסיפור. בינתיים, אפשר יהיה לראות מרבעון לרבעון את הצמיחה בתוצאות".

מאז שהנפקת הגיע גל של חברות בתחום האנרגיה הירוקה והנפיק בבורסה. מתפתחת בועה בענף?

"יכול להיות שיש חברות מסוימות שנהנות מההדף. אני חושב שלאורך זמן תהיה ברירה טבעית. בסופו של דבר, חברות שעושות עסקים טובים יצליחו ויתקדמו. אנחנו מכוונים גבוה. הרבה אומרים שזה הייפ — אבל זה לא. החברות האלה פה להישאר. העולם בתהליך של מעבר מייצור חשמל מזהם לחשמל נקי".

אבל הפאנלים הסולאריים עובדים כשיש שמש, ופרויקטי אגירת האנרגיה מוסיפים עוד כמה שעות, זה יוכל להחליף את ייצור החשמל המסורתי?

"זה תהליך הדרגתי. ב־10 או ב־15 השנים הקרובות יש מקום ליצור חשמל באפיקים אחרים, כנראה גז טבעי. ככל שמתקני אגירה יהיו זולים יותר ויהיו חלק בלתי נפרד מהמתקנים הפוטו־וולטאים, נוכל להיות אלטרנטיבה של ממש ליצור החשמל הקונבנציונלי. כבר היום זול יותר לייצר חשמל עם תוספת של אגירת אנרגיה, מאשר לייצר חשמל בגז טבעי. המגמה רק תלך ותתרחב. אין מתקן גז שיכול להתקרב לתעריפי ייצור של 17.45 אגורות לקוט"ש, שאלה תוצאות המכרז להקמת מתקנים סולאריים עם אגירת אנרגיה שהיו לאחרונה בישראל.

"אנחנו מסתכלים קדימה גם על ירידה בתעריפים של מערכות האגירה. בעתיד, אפשר יהיה לאגור חשמל כדי להשתמש בו כל היממה. ככה ניתן יהיה לתת פייט של ממש לאנרגיה הקונבנציונלית. בהמשך אולי יהיו מערכות שיאפשרו אגירת חשמל על פני עונות שלמות".