אקונרג'י בונה הנפקת ענק על מוניטין יזמי ותוכניות שאפתניות

עם זאת, בשונה מנופר ומחברות אנרגיה ירוקה אחרות, אקונרג'י מגיעה לשוק כשאין לה ולו מערכת אחת שמחוברת לרשת החשמל. למעשה, אקונרג'י מבקשת את השווי הגבוה על בסיס הניסיון הרב שצברו הבעלים והמייסדים — אייל פודהורצר ויואב שפירא, שגם יבצעו הצעת מכר במסגרת ההנפקה — בפיתוח פורטפוליו של אנרגיה מתחדשת; ניסיון שאמור להוות ערובה לכך שהחברה תצליח להוציא לפועל את התוכניות הגדולות שלה, שבאות לידי ביטוי בצבר הפרויקטים שלה. במובן זה, הנפקת אקונרג'י היא שלב חדש בהייפ סביב חברות האנרגיה הירוקה.

מימין: אייל פודהורצר יו,ר ומנכ"ל אקונרג'י ויואב שפירא המשנה למנכ"ל צילומים: יח"צ

שלשום בערב פרסמה אקונרג'י את טיוטת התשקיף הראשונה שלה. הרבה פרטים חסרים בתשקיף, אך ברור כי שמות בעלי המניות וההיסטוריה של המייסדים מהווים נדבך מרכזי בניסיונה של החברה להשיג את השווי החלומי, שיכניס אותה — ככל שיושג — לצמרת חברות האנרגיה המתחדשת של תל אביב, אלא שלהן כבר יש לא מעט פרויקטים שמייצרים חשמל מאנרגיית השמש בהיקף של עשרות ומאות מגה־ואטים.

בין המצטרפות בשנה החולפת, דוראל אנרגיה ונופר אנרגיה, שנסחרות לפי שווי שוק של 2 ו־2.23 מיליארד שקל בהתאמה. פודהורצר ושפירא גם מתכננים "להיפגש עם הכסף" בהנפקה. מדובר בהנפקה בשיטת ההצעה הלא אחידה, שבנוסף להזרמת כסף לחברה באמצעות מכירת מניות, תכלול מכירת מניות ישירות מצמד היזמים לציבור — כסף שלא יגיע לפיתוח התוכניות השאפתניות של החברה.

צבר של 4.5 ג'יגה־ואט, ודאות לגבי 15%

אקונרג'י מציגה צבר פוטנציאלי של 4.5 ג'יגה־ואט, אך חלק גדול ממנו לא בטוח שיתממש. החלק שנחשב לכזה שיוקם ברמת ודאות גבוהה הינו 679 מגה־ואט. הוא הוגדר כמערכות שנמצאות לקראת הקמה. היתרה מהצבר הכולל הן מערכות בהליכי רישוי (1.94 ג'יגה־ואט) ומערכות בייזום מקדמי (1.96 ג'יגה־ואט).

המערכות שהקמתן הינה ברמת הסבירות הגבוהה ביותר, לפי הגדרת החברה עצמה, נמצאות בעיקר באיטליה (342 מגה־ואט מתוך 679 מגה־ואט), והיתרה ברומניה (197 מגה־ואט), אנגליה (90 מגה־ואט), ספרד (50 מגה־ואט) ופולין (33 מגה־ואט). החברה צופה שעד שנת 2024 תקים מערכות שייצרו 2.75 ג'יגה־ואט חשמל, מתוכן 1.8 ג'יגה־ואט יהיו החלק של החברה.

העסקה ממצבת את אקונרג'י במקום גבוה ביחס לחברות האנרגיה הירוקה החדשות בבורסה. כך, למשל, דוראל אמורה להחזיק במערכות מחוברות ובהליכי הקמה בהיקף של 1.7 ג'יגה־ואט עד סוף 2023.

חיבור לחשמל רק במחצית השנייה של 2021

החיבור הראשוני של המערכות לרשת החשמל צפוי להתקיים רק במחצית השנייה של 2021, כאשר הנתח המשמעותי צפוי לחיבור ב־2022. החברה מעריכה כי תרשום תזרים הכנסות של 63.6 מיליון יורו עד סוף 2022. התזרים יגדל ל־116.3 מיליון יורו ב־2023.

החברה מעריכה שעד סוף 2023 תחבר לרשת החשמל מערכות בהיקף של 2.2 ג'יגה־ואט. יש לציין כי מדובר בתזרים הכנסות שמורכב משלושה אלמנטים, שמכירת חשמל הוא רק אחד מהם, שכן החברה גם מוכרת שירותים וצפויה לרשום הכנסות מייזום פרויקטים.

מתוך הסכומים האלה ההכנסות ממכירת חשמל בפועל יעמדו על 3.6 מיליון יורו עד סוף השנה הבאה ו־56.1 מיליון יורו ב־2023. יצוין כי אף שהחברה תרשום בתחילת הדרך הכנסות לא משמעותיות ממכירת חשמל, כן צפויות לה הכנסות שנובעות מהסכם שותפות שלה עם בנק UBS השוויצרי.

הבנק חתם על הסכם ארוך טווח לשיתוף פעולה עם אקונרג'י להקמת מתקני אנרגיה סולארית באיטליה. כחלק מההסכם התחייב UBS להעמיד לאקונרג'י סכום שנע בין 70 ל־100 מיליון יורו בשלב הראשון, מתוכו צפויות לחברה הכנסות של 50 מיליון יורו ב־3 השנים הקרובות. המייסדים של אקונרג'י הקימו למעשה את פעילות החברה ביוני אשתקד. לפני כן, הם ביצעו סדרת עסקאות, שבהן הקימו פורטפוליו של מתקנים סולאריים ומכרו אותם לקרנות פרטיות וגופים שונים. ב־2020 מכרו השניים פורטפוליו של מתקנים לקרן התשתיות של UBS.

"הם מאוד מוכרים באירופה ובונים על זה", אומר גורם בגוף מוסדי, שביקש שלא לפרסם את שמו. "זאת חברה ישראלית במקור, אבל מרבית המנהלים שם אירופים. איך המוסדיים בארץ יקבלו אותם? שאלה טובה. אני מניח שזה בעיקר יהיה עניין של מחיר, כי השוק היום כבר לא רותח כמו שהיה בנובמבר בכל מה שקשור לאנרגיה מתחדשת".

לדברי בכיר אחר בתחום האנרגיה, "אלה חבר'ה שהתחילו בתור מתווכים בתחום האנרגיה המתחדשת לפני הרבה שנים. הם הוציאו בתחילת העשור הרבה משקיעים ישראלים לאיטליה בעיקר. הם אחר כך קנו את המערכות וביצעו מימון מחדש ובנו אופרציה מעניינת, שכללה גיוס אנשי מקצוע אירופים".

לגבי השווי שמבקשת אקונרג'י הוא מציין כי "שאלת התמחור יותר קשה ומורכבת. מאוד קשה לבצע את התמחור בלי לחשב את כל הפרויקטים. קשה לי לדעת אם זה יקר או זול כרגע. אבל למוסדיים יש מחלקות אנליזה שידעו לבצע הערכת שווי טובה לפרויקט כזה. בסוף זו חיה מאוד מסקרנת בעיניי — בעיקר לראות איך שוק ההון 'אוכל' חברה כזאת ונותן לה שווי".

250 אלף יורו בשנה לפודהורצר ושפירא

מטיוטת התשקיף עולים גם פרטים על תנאי התגמול של שני המייסדים. דמי הניהול שגבו פודהורצר, המכהן כיו"ר ומנכ"ל החברה, ושפירא, שמשמש כדירקטור ומשנה למנכ"ל, הסתכמו ב־2020 ב־110 אלף יורו לכל אחד מהם. הסכום המדובר הינו עבור קצת מעל למחצית מהשנה ולא עבור השנה כולה.

כלומר הוא נמדד החל מ־12 ביוני עד לסוף 2020, שכן באותו תאריך החלה פעילות החברות בקבוצת אקונרג'י. לפי ההסכם שנחתם עמם, החל מהשנה הנוכחית ישולמו לכל אחד מהם עבור שירותי הניהול 62.5 אלף יורו ברבעון, או 250 אלף יורו בשנה. מתחילת 2022 הסכום יטפס ב־20% ל־75 אלף יורו לכל רבעון, כלומר 300 אלף יורו בשנה.

כאמור, פעילות החברה היא בעיקר באירופה, עם דגש על רומניה ואיטליה. בצמרת החברה מועסקים מנהלים אירופים, עם ניסיון מוכח בפעילויות דומות בעבר. אקונרג'י החלה את פעילותה ב־2009, וסך ההשקעות שהובילו היזמים שמאחוריה עם שותפים הסתכם ב־434 מיליון יורו, מתוכם 311 מיליון יורו בחוב שקיבלו מבנקים והיתרה בהון עצמי.

"אחזקת המייסדים צפויה לרדת ל־55%"

בתחילת דרכם, ב־2009 עד 2011, הקימו פודהורצר ושפירא פרויקטים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית בישראל. המערכות הראשונות הותקנו על לולים, רפתות ומבנים מסחריים, והיו בהספק כולל של 1.2 מגה־ואט. ב־2015 נמכר הפורטפוליו לקרן הליוס, קרן השקעות פרטית ישראלית המתמחה באנרגיה מתחדשת. מ־2011 החלו השניים ליזום פעילות באיטליה ובהמשך נכנסו ביחד להשקעה עם קרן הליוס וחברת אנלייט.

באשר למבנה האחזקות, מאקונרג'י נמסר כי "בעלי השליטה מחזיקים כיום בחברה 80%, כאשר היתרה בידי משקיעים פרטיים. במועד הרישום יחזיקו אייל ויואב ב־74% מהחברה. לאחר ההקצאה לציבור צפוי שיעור אחזקתם לרדת לכ־55%". שמות המשקיעים הפרטיים באקונרג'י, מעבר לפודהורצר ושפירא, כוללים משקיעים שהיו קשורים בחברת כתר, יוסי וליאת סגול, וסמנכ"ל הכספים לשעבר, אברהם חורי. כמו כן, מושקעת בחברה הדר יצחקי בר, אחותו של יזם הנדל"ן רוני יצחקי.