בלעדי לכלכליסט
דויטש ובירם במגעים להקמת ספאק ישראלי, צחי סולטן ומולי אדן בעקבותיהם
רוני בירם וגיל דויטש במשא ומתן עם רשות ני"ע על מנת שתאפשר להם להנפיק לראשונה ספאק באחוזת בית. אם המהלך יאושר, הם יידרשו לגייס סכום מינימלי של 500-300 מיליון שקל ולהזרים לפחות 10% מהכספים בעצמם. גם מולי אדן מקדם הנפקת ספאק בת"א
חברת ספאק ראשונה בדרך להנפקה בבורסת תל אביב. ל"כלכליסט" נודע כי רוני בירם וגיל דויטש מנהלים מגעים עם רשות ני"ע בנושא. ישנם גורמים נוספים שמקדמים בימים אלו מהלך שכזה, כמו מולי אדן, לשעבר נשיא אינטל ישראל, וצחי סולטן, יו"ר דיסקונט קפיטל חיתום, אולם דויטש ובירם נמצאים בשלבים מתקדמים יותר. לפי ההערכות, השניים כבר הגישו טיוטת תשקיף ראשונה לרשות, באמצעות עו"ד ארז רוזנבוך, יו"ר קרן מגוריט.
- עוד ישראלית מתאחדת עם ספאק: ארבה רובוטיקס תונפק בנאסד"ק לפי שווי של 723 מיליון דולר
- כלל ביוטכנולוגיה תנפיק ספאק בנאסד"ק כדי לרכוש חברה ישראלית
- איטורו מפנטזת על הכנסות של 2.5 מיליארד דולר ב־2025
חברות ספאק (SPAC, ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company) הן חברות צ'ק פתוח, מעין שלד בורסאי. מדובר על חברות שמונפקות ללא פעילות עסקית ומגייסות כסף מהציבור במטרה לרכוש חברה פרטית קיימת בעלת פעילות ממשית בתוך פרק זמן מוגדר מראש. לרוב מדובר על שנתיים. אם בתום פרק הזמן הזה לא התבצע מיזוג, הכסף מוחזר למשקיעים.
במהלך 2020 התחום הפך לטרנד הכי בולט בוול סטריט, ובחודשים האחרונים נחתמו עסקאות ענק למיזוג בין ספאקים לחברות טכנולוגיה, חלקן ישראליות, לפי שוויים גבוהים. בין החברות הישראליות הבולטות שהתמזגו עם ספאק או חתמו על עסקת מיזוג ניתן למנות את טאבולה (2.6 מיליארד דולר), איטורו (10.4 מיליארד דולר), אינוויז (1.4 מיליארד דולר), וישנן עוד רבות. למעשה, כיום מספר הנפקות הספאק עולה על מספר ההנפקות הרגילות (IPO). חברות רבות מעדיפות להיכנס כך לבורסה משום שהדבר לא כרוך בהליך ארוך של הנפקה ראשונית, ומשום שקל יותר להשיג כך שוויים גבוהים. עם זאת, IPO עדיין נחשבת לדרך המלך לכניסה לבורסה, בוודאי שלוול סטריט.
כיום הבורסה האמריקאית היא היחידה בעולם שמאפשרת הנפקות ספאק. רשות ני"ע החליטה לבחון את האפשרות לאפשר הנפקות ספאק גם בת"א, ובכך להפוך את אחוזת בית לבורסה השנייה בעולם שמאפשרת זאת. הלבט המרכזי שעומד לנגד עיני הרשות הוא שאלת ההגנה על המשקיעים. לכן הרשות בוחנת את מתן ההיתר תחת תנאים מחמירים.
תנאי אחד הוא שגיוס יהיה בהיקף של 300-500 מיליון שקל לכל הפחות, כדי להבטיח שהספאק ימזג לתוכו חברה משמעותית. תנאי נוסף הוא שהיזם ישקיע בעצמו 10% מסכום הגיוס, ושלפחות 70% מהכספים יגיעו ממוסדיים חזקים כדי להבטיח שמדובר בגופים שיכולים לבצע בחינה משמעותית של המהלך. גם בישראל, אם יאושרו הנפקות ספאק, החברות יחויבו לבצע מיזוג בתוך שנתיים או להחזיר את הכסף למשקיעים. כמו כן, היזמים לא יוכלו למשוך דמי ניהול, אך יוכלו לקבל אופציות למניות שיבשילו לאחר המיזוג, וגם אז האופציות יהיו חסומות למשך שנה לאחר המיזוג. גם המימוש יהיה הדרגתי ויוגבל ל־2.5% מהאופציות בכל חודש. היזם גם לא יוכל להשתתף בהצבעה על אישור המיזוג. בנוסף, 95% מהכספים שיגויסו יופקדו בידי נאמן והיתרה תשמש את החברה לפעילות שוטפת.
בירם ודויטש הם דמויות בולטות במשק. הם עשו את הונם כשמכרו את בית ההשקעות אקסלנס להפניקס (חלקם הסתכם בכ־900 מיליון שקל), ומאז הקימו שלל פעילויות שהפכו אותם לטייקונים שקטים שפועלים מתחת לרדאר: קרן הגידור ברוש, קרן החוב שקד (שלאחרונה חתמה על עסקת השקעה ביינות ביתן), קרן התשתיות קיסטון וחברת המימון לנדל"ן ברקת. כמו כן, השניים שולטים בחברת האנרגיה הירוקה סאנפלאואר.
SPAC
ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company. חברה שמגייסת כדי למזג לתוכה חברה פרטית. אם אין מיזוג, הכסף חוזר למשקיעים