אייר פראנס הפסידה אשתקד יותר מ-7 מיליארד יורו - החילוץ בדרך
התזרים השלילי של חברת התעופה התרחב ל-2.5 מיליארד דולר; בינתיים מתקיימות שיחות בין בעלי המניות לממשלות צרפת והולנד והנציבות האירופית על חבילת חילוץ; "שאלה של ימים או שבועות", כך אמר סמנכ"ל הכספים של החברה כשנשאל על מועד החבילה; בשנה שעברה העבירו צרפת והולנד הלוואות וערבויות לחברה בגובה של 10.4 מיליארד יורו
חברת התעופה הצרפתית-הולנדית אייר פרנס-KLM צפויה לקבל חילוץ ממשלתי נוסף, לאחר שהתזרים השלילי שלה התרחב ל-2.1 מיליארד יורו (2.5 מיליארד דולר) ברבעון האחרון של השנה שעברה. זאת, על רקע העלייה בנדבקים בקורונה שעיכבה את ההתאוששות של תעשיית התעופה.
- המשבר לא פסח על אייר פראנס: תקצץ יותר מ-7,500 משרות
- חילוץ בצרפת: הממשלה תעניק סיוע של 7 מיליארד יורו לאייר פראנס
- מספר החולים בקורונה בישראל עלה ל-25; גם אייר פראנס מפסיקה לטוס לארץ
ההפסד ברבעון הרביעי של 2020 עמד על מיליארד יורו, בעוד שעבור השנה כולה דיווחה החברה על הפסד של 7.1 מיליארד יורו. ההכנסות ברבעון הרביעי צנחו ב-64% ל-2.36 מיליארד יורו.
אייר פראנס הפסידה 7.1 מיליארד יורו אשתקד צילום: איי אף יפ
לדברי פרדריק גאג'אי Frederic Gagey, סמנכ"ל הכספים של החברה, מתנהלות שיחות בין בעלי המניות הגדולים של החברה, ממשלות צרפת והולנד והנציבות האירופית על חבילת חילוץ.
אייר פרנס דיווחה היום (ה') כי נכון לסוף 2020 הנזילות וקווי האשראי שעומדים לרשותה מסתכמים ב-9.8 מיליארד יורו, זאת לעומת 12.4 מיליארד יורו שלושה חודשים לפני כן. "זו שאלה של ימים או שבועות, אבל לא חודשים", אמר גאג'אי בתשובה לשאלה על מועד החבילה. "אנחנו לא במצב מסובך מדי, עוד יש לנו זמן. אין דחיפות".
התזרים השלילי של החברה זינק מ-1.2 מיליארד יורו ברבעון השלישי לאחר שהממשלות הטילו סגרים נוספים בניסיון לבלום את התפשטות הקורונה. באייר פרנס אף הציגו תמונה עגומה למדי עבור הרבעון הנוכחי, וההערכה היא כי יפעלו בתפוסה של 40% לעומת הרמות שנרשמו ב-2019 לפני פרוץ המגפה, והתחזית היא שההפסדים יתרחבו אף יותר.
המנכ"ל בן סמית Benjamin Smith הודה כי המגפה היא "המשבר החמור ביותר שחוותה תעשיית התעופה אי פעם".
לפי הדיווחים, ממשלות צרפת והולנד מנהלות מגעים כבר מספר חודשים בנוגע לחילוץ נוסף לחברה שהוקמה ב-2004 ממיזוג בין חברות התעופה הצרפתית וההולנדית, זאת לאחר שבשנה שעברה העבירו הלוואות וערבויות בגובה 10.4 מיליארד יורו.
שתי הממשלות כבר הביעו את כוונתן לתמוך בחברה, והתנגדו לדרישת הנציבות האירופית כי היא תוותר על כמה מזמני הנחיתה (סלוטים) בתמורה לסיוע הנוסף.
גאג'אי לא הגיב ישירות על דרישות ספציפיות מצד הנציבות, אך הודה כי זמני הנחיתה משדה התעופה אורלי בפריז וסחיפול באמסטרדם עלו על שולחן המו"מ. "לא יכולים להיות אלמנטים שהקבוצה מוצאת שהם שליליים מדי לעתיד של האסטרטגיה שלה", הגיב. עם זאת, טען כי זה "מסובך" להשוות זאת לזמני הנחיצה שלופטהנזה הגרמנית נדרשה לוותר עליהם בתמורה לסיוע ממשלתי.
