אלטשולר שחם מציג: החזק ביותר חזק יותר

בתוך קצת יותר מעשור, אלטשולר שחם הפך לבית ההשקעות הגדול בישראל בחסות תשואות פנטסטיות שהפכו אותו למגייס הגדול בשוק, בפער אדיר. התשואות האלו הפכו את אלטשולר שחם לשם נרדף לניהול איכותי של כסף. זה הפך אותו ואת אחד ממייסדיו - גילעד אלטשולר, שמנווט את ההשקעות של החברה - למי שבכוחם לכוון את השוק ולטלטל אותו, משום שרבים נושאים אליהם עיניים. כך, ביוני האחרון, חזו אנשי השוק בירידות של מניות הנדל"ן המניב. זמן קצר לאחר מכן, התברר שאלטשולר שחם החליט לצמצם את האחזקות שלו בשורה של חברות בולטות בתחום - למשל עזריאלי, מליסרון וגזית גלוב - ומכר מניות שלהן במאות מיליוני שקלים. התבטאות פומבית של אלטשולר בנושא תרמה להמשך הירידות.

מבחינה זו רכישת פסגות, שאיבד את התואר "בית ההשקעות הגדול בישראל" לאלטשולר שחם, היא בראש ובראשונה מכפיל כוח פסיכולוגי עבור השחקן החזק בשוק. כן, ימי הזוהר של פסגות מאחוריו, והוא לא מעורר תחרות בשוק כמו מור, הכוכב החדש בשוק הגמל. ועדיין, זהו בית ההשקעות השני בגודלו בישראל, ורכישתו תגדיל את מצבת הנכסים של אלטשולר שחם ביותר מ־50 מיליארד שקל.

גילעד אלטשולר צילום: עמית שעל

יותר מכך, הרכישה תגדיל את הכוח של אלטשולר בגזרת המוניטין, שכן היא מבצרת את מעמדו כראשון בשוק, ואת זה כבר הרבה יותר קשה לכמת. מכפיל הכוח הפסיכולוגי הזה חורג הרבה מעבר לגבולות השוק. כפי שאמר לאחרונה ל"כלכליסט" אחד המנהלים הבכירים במשק: "חברי כנסת, שרים, פקידי ציבור - כולם נמסים כשעומד מולם אדם שחולש על 300 מיליארד שקל. הם יעשו בשבילו הכל, עוד לפני שיגיד מה הוא רוצה מהם".

סביר להניח שאלטשולר שחם גמל ופנסיה וקרן אייפקס לא היו חותמים על העסקה אילו היו סבורים שהרגולטורים לא יאשרו אותה משיקולי תחרותיות וריכוזיות; אבל גם אם העסקה עומדת בכל התנאים הפורמליים - כמו נתח שוק כולל בשוק החיסכון ארוך הטווח - ותקבל את אישור הרגולטורים השונים, לא ניתן להתעלם מהמישור הפסיכולוגי והנורמטיבי.

המוסדיים הישראלים גדולים על ישראל

לאחר שאלטשולר שחם ישלים את רכישת פסגות, הוא ינהל נכסים בהיקף של כ־270 מיליארד שקל. כבר כיום אלטשולר שחם, בדומה למוסדיים ישראלים אחרים, גדול על השוק המקומי. למוסדיים, שמנהלים יותר מ־2 טריליון שקל, אין מרחב תמרון גדול מדי בכל הנוגע לבורסה המקומית, גם אם הם ממש רוצים, שכן מחזורי המסחר היומיים בבורסה עמדו בממוצע על 2 מיליארד שקל ביום בינואר. לכך יש להוסיף היצע דל של סחורה חדשה שמגיעה לבורסה, בעיקר בדמות שותפויות מו"פ שמגייסות עשרות מיליוני שקלים בודדים כל אחת. בהיקפי נכסים כאלו, כבר קשה להשיג תשואה.

גם אם מנייה של חברה טכנולוגית קטנה תניב תשואה של עשרות אחוזים, כשמדובר על חברה שמציעה סחורה בהיקף של 100—200 מיליון שקל, בתיק הכולל של אלטשולר שחם לא מדובר בתזוזה משמעותית. בהתאם, רק 7% מהנכסים של אלטשולר שחם מושקעים במניות בישראל. הנתח שמושקע במניות בארה"ב, שם נסחרות חברות ענק בשווי של עשרות מיליארדי דולרים ומעלה, עומד על 27%.

אלטשולר שחם הוא לא הגוף היחיד שגדול על הבורסה המקומית והוא גם לא הגוף היחיד שמבצע עסקת רכישה שתגדיל את כוחו ונכסיו. לאחרונה השלים הפניקס, שחקן גדול לכשלעצמו, את רכישת בית ההשקעות הלמן אלדובי. הליכי הקונסולידציה האלו יגבירו את מגמת הסטת הכספים לחו"ל - ומהבחינה הזו מדובר על הערת אזהרה לשוק המקומי.