מזרחי טפחות יוביל את המימון לפרויקט ענק של אלומיי ואמפא

בנק מזרחי טפחות יוביל מימון של 1.25 מיליארד שקל לפרויקט אגירה שאובה של אלומיי ואמפא בצוק מנרה שבגליל. עלות הפרויקט, שהוקפא במשך שנה וחצי וצפוי להתחדש בקרוב, עומדת על 1.5 מיליארד שקל. ל"כלכליסט" נודע כי מגדל, אלטשולר שחם והבנק הבינלאומי יצטרפו לקונסורציום שמוביל מזרחי.

אלומיי, שבשליטת שלמה נחמה (28.36%) ורן פרידריך (20.6% באמצעות קבוצת קניר),לצד יורשי חמי רפאל, מנסה כבר מאז 2014 לקדם פרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה שבגליל המזרחי. אלומיי מחזיקה ב־75% מהפרויקט, לצד אמפא עם 25%. לפרויקט זה, אם יוקם, תהיה יכולת אגירה של 156 MW וזה יהיה הפרויקט הגדול ביותר של אלומיי בישראל.

מה דעתך על מניית אלומיי:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

הפרויקט הוקפא כאמור זמנית בשלהי 2019, לאחר שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) דרשה תשלום של 160 מיליון שקל עבור החכרת הקרקע, דבר שפגע בכלכליות הפרויקט. אלומיי הגיעה ככל הנראה להסכמות עם רמ"י להפחתת דמי החכירה על השטח. מה שיביא לירידה משמעותית בתשלום הצפוי, והתחלת הפרויקט שאמור להסתיים ב־2027.

הפרויקט כולל את מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של התחנה. את הפרויקט תקים עבור אלומיי חברת אלקטרה שיזמה והקימה את פרויקט האגירה השאובה בגלבוע. הבנייה תהיה באמצעות החברות־הבנות ‑ אלקטרה בנייה, אלקטרה תשתיות ואלקטרה אנרגיה, שתהיינה אחראיות לעבודות האזרחיות. הכנסות אלקטרה מהקמת הפרוייקט יעמדו על 1.13 מיליארד שקל.

ספקית הציוד האלקטרו־מכני (טורבינה־משאבה, גנרטור) תהיה Voith הגרמנית, אחת היצרניות המובילות בעולם של טורבינות הידרו־אלקטריות. מפעילת התחנה במשך 20 שנה תהיה חברת מקורות, שלה התמחות בתחזוקת מאגרי מים, תחת פיקוח והדרכה של Voith ושל חברת התפעול Verbund, החברה הגדולה באירופה בתחום של תפעול תחנות כוח מסוג זה.

נפח גדל במימון עסקאות בתחום התשתיות

מזרחי טפחות תופס נפח גדל במימון עסקאות גדולות במשק, בעיקר בתחום התשתיות, לצד הפועלים ולאומי. את פעילות המימון מובילה החטיבה העסקית בראשות אופיר מורד. הבנק הוביל מימון של מיליארד שקל לרכישת תחנת הכוח רמת חובב, שנרכשה ב־ 4.25 מיליארד שקל ע"י שיכון ובינוי ואדלטק; ומימון של 1.3 מיליארד שקל לקרן ג'נריישן עבור הקמת שתי תחנות כוח צפוניות, שאת הזכויות עליהן רכשה מקבוצת דלק.

רני פרידריך מנכ"ל אלומיי ציין: "אנו שמחים על הגעה לסגירה פיננסית של פרויקט אגירה שאובה צוק מנרה.לאחר דרך ארוכה ומורכבת ובלוחות זמנים מאוד מאתגרים נחתם הסכם המימון ,החברה רואה בפרויקט נדבך חשוב בפיתוח מרכיב אגירת האנרגיה בתיק הנכסים שלה. להערכתנו צורכי אגירת האנרגיה ילכו ויגדלו, אגירה שאובה היא הדרך המוכחת, היעילה והירוקה ביותר שקיימת. בנוסף לחתימת קרקע הקטנה ביותר ביחס ליכולת האגירה שלה.  לפרויקט משך חיים תפעוליים ארוך מאוד ועלוית תפעול נמוכות ביותר".

צוק מנרה צילום: איציק בירן

פרויקט צוק מנרה הוא אחד הפרויקטים המורכבים שניהל מזרחי טפחות עד היום, בשל עבודות ההקמה התת־קרקעיות, ואחד הארוכים - 26 שנות הקמה ותפעול. רק הסגירה הפיננסית ארכה כשנתיים וחצי, לאחר העיכוב מצד רמ"י.

אגירה שאובה היא טכנולוגיה שמתבססת על שימוש בזרם מים להנעת טורבינה ויצירת חשמל, על ידי שאיבת מים מנקודה נמוכה לגבוהה והזרמתם מטה דרך צינור תוך סיבוב הטורבינה. הטורבינה עצמה תהיה במעבה הרי נפתלי, מתחת לצוק מנרה (כ־750 מטר מתחת לצוק) כשפתח מנהרת הגישה אליה, באורך של כשלושה ק"מ, יהיה סמוך לצומת גונן, שם ימוקם גם מאגר המים התחתון. זאת, בעוד שהמאגר העליון ימוקם בראש הצוק, בסמוך לקיבוץ מנרה. נפח המאגרים עומד על כ־1.5 מיליון קוב.

שלמה נחמה צילום: אלי דסה

טכנולוגיה יעילה בהרבה מתחנת כוח קונבנציונלית

הטכנולוגיה הזו היא בעלת יעילות אנרגטית של כ־80%, מה שאומר שהיא יעילה יותר מכל תחנת כוח שפועלת על דלקים, ובעלת תועלות משמעותיות לרשת החשמל, כגון: ייצוב תדר, גישור בין שעות עודף היצע ייצור ושיא ביקוש לחשמל וגיבוי. התחנה יכולה לייצר חשמל בתוך כ־60 שניות מרגע קבלת הוראת ההפעלה. זאת, לעומת מספר שעות שנדרשות לשם כך לתחנת כוח קונבנציונלית.

תחנה מסוג זה משמשת למעשה כסוללה גדולה המאחסנת חשמל שנוצר בשעות שפל בביקוש (בין אם בשל תחנות כוח גדולות שלא ניתן לכבות מדי יום או בשל שימוש רב באנרגיה ירוקה התלויה בשעות השמש והרוח ולהן פרופיל ייצור לא סדיר).

החשמל שמיוצר בשעות השפל משמש לשאיבת המים מהמאגר הנמוך לגבוה ובעת ביקושי שיא לחשמל (או כאשר ישנה תקלה פתאומית בתחנות כוח גדולות), ניתן להזרים את המים מטה ולייצר חשמל במשך כ־11 שעות. לאגירה שאובה חשיבות ההולכת וגדלה ככל שיגבר השימוש באנרגיה ירוקה (יעדי הממשלה הם הגעה לכ־30% מסך משק החשמל עד 2030).