חצי מיליארד דולר ב-24 שעות: טסלה היא רק ההתחלה

התמיכה של גופים מוסדיים בשוק מטבעות הקריפטו גוברת. בימים האחרונים נכנסו שתי שחקניות גדולות לשוק ובקול תרועה: מאסטרקארד, שהודיעה כי היא נערכת להתחיל לתמוך במטבעות האלו ברשת שלה, ויצרנית המכוניות טסלה, שהודיעה כי נכנסה להשקעה בביטקוין וצפויה גם בסופו של דבר לקבל תשלומים במטבע.

לא ברור בדיוק מתי טסלה רכשה את המטבעות, אך מאז ההודעה זינק מחיר הביטקון מ־35 אלף דולר לכ־48 אלף דולר בתוך יממה אחת בלבד. זה מעניק לטסלה, לכאורה, רווח של כחצי מיליארד דולר על ההשקעה. לשם השוואה, ב־2020 טסלה צפויה לרשום רווח נקי שנתי ראשון, של כ־700 מיליון דולר. בטסלה הסבירו את ההשקעה בביטקוין: "תספק לנו יותר גמישות לפיזור נוסף ולמקסום התשואות על המזומנים שלנו".

גם במאסטרקארד מסבירים כי המהלך נועד לייצר רווח מסנטימנט ציבורי. "לא משנה מה דעתך לגבי מטבעות קריפטוגרפים - מפנאט גמור ועד לספקן מוחלט - העובדה היא שנכסים דיגיטליים אלה הופכים לחלק חשוב בעולם התשלומים", אמר ראג' דהמודרן, סגן נשיא לנכסים דיגיטליים במאסטרקארד. לדבריו, בחברה מזהים את הפופולריות הגוברת של שוק הקריפטו דרך תנועות התשלומים במערכת שלהם. "אנו כאן כדי לאפשר ללקוחות, סוחרים ועסקים להעביר ערך דיגיטלי - מסורתי או קריפטו - איך שהם רוצים. זו צריכה להיות הבחירה שלך, זה הכסף שלך".

פתאום כולם רוצים

מאסטרקארד וטסלה הן ממש לא חברות הענק הראשונות שרוצות להצטרף לחגיגה באמצעות השקעה במטבעות. בין היתר, פייפאל הודיעה באוקטובר האחרון שהיא משיקה שירות למטבעות ביטקוין, ביטקוין קאש, את'ר וליטקוין ל־346 מיליון המשתמשים שלה. במקביל, ויזה השיקה כרטיס דביט למטבעות דיגיטליים בשיתוף פלטפורמת המסחר למטבעות קריפטו Coinbase. זמן קצר לפני כן חברת סקוור, ענקית תשלומים דיגיטלית נוספת שמעבדת תשלומים באמצעות ביטקוין מאז 2014, הודיעה כי רכשה לראשונה ביטקוין בשווי 50 מיליון דולר כי למטבע יש "פוטנציאל להיות שמיש יותר בעתיד", בהיותו "מכשיר להעצמה כלכלית שמספק כלי להשתתף במערכת מוניטרית עולמית", לפי החברה.

אם זה נראה כמו התפוצצות פתאומית של עניין סביב מטבעות קריפטו, חשוב להזכיר כי מדובר בהתפתחות שמתבשלת כבר שנים. מאסטרקארד, ויזה, פייפאל ובנקים מסחריים שונים עומלים בשנים האחרונות על פיתוח ותמיכה במערכות תשלומים למטבעות קריפטוגרפים. חלק מהשחקנים הגדולים בתחום נכנסו אליו מתוך כוונה לא רק להשתתף בשוק, אלא להוביל אותו.

חוות שרתים לכריית ביטקוין צילום: בלומברג

הרגולטורים, שראו את העניין הולך ומתגבר, נדחקו בלית ברירה להתמודד ברצינות עם נושא שבמשך שנים ארוכות סימל רק ניסיון חתרני לערער על סמכותם. באוקטובר פרסם הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) ביחד עם שבעה בנקים מרכזיים - בהם הפד האמריקאי, בנק אנגליה והבנק המרכזי האירופי - דו"ח שבו מפורטות הדרישות המרכזיות לבנק מרכזי של נכסים דיגיטליים. במקביל, כמה בנקים מרכזיים גדולים בוחנים הנפקות מטבעות משלהם. הבנק המרכזי בסין עובד בשנים האחרונות עם שורת חברות מהמגזר הפרטי ליצירת מטבע לאומי משלו, ה"יואן הדיגיטלי", שבחלומותיו הפרועים ביותר של הממשל הסיני יחליף את ההגמוניה של הדולר האמריקאי. כך גם בשבדיה, שבה הבנק המרכזי פועל בשיתוף פעולה עם חברת הייעוץ אקסנצ'ר כדי לפתח "קרונה אלקטרונית".

לא כל המזנק זהב

המהלכים האלה מקדמים מה שנראה כמו נורמליזציה של מטבעות קריפטו, אולם במקביל מחוללים תגובות נגד חריפות, שממחישות עד כמה המחלוקת בנושא עמוקה. כך למשל, אחרי הודעת טסלה הסביר מנחה "Mad Money" ומנהל קרן גידור לשעבר ג'ים קריימר שבעיניו זה כמעט "בלתי אחראי", מצד חברות לא להחזיק בביטקוין. "כל גזבר צריך ללכת לדירקטוריונים ולהגיד להם שהם צריכים להכניס חלק קטן מהמזומנים בביטקוין".

הכלכלן נוריאל רוביני לעג לקריימר בתגובה, והזכיר לו שנכשל לזהות את בועת הסאבפריים ב־2008. "משום שערכו הבסיסי של מטבע הביטקוין הוא אפס וערכו יהיה שלילי אם יוחל עליו מס פחמן בשל ייצורו המזהם, אני צופה שהבועה הנוכחית תסתיים בסופו של דבר בהתפוצצות נוספת", כתב רוביני במאמר תגובה בפייננשל טיימס בשבוע שעבר. רוביני, שידוע בתחזיותיו הפסימיות וסלידתו מהמטבע, לא עצר שם. "ביטקוין הוא מסוכן ותנודתי ואינו שייך לתיקים של משקיעים מוסדיים רציניים. מרבית מתומכי המטבע הם פראיירים שעוברים מניפולציה על ידי צבא מקורבים ונציגי מכירות של שמן נחשים". רוביני משמיע אזהרה חריפה ודאגה - שלה שותפים עוד רבים - ליציבות הפיננסית של השוק במקרה שבו ביטקוין יהפוך נפוץ במאזנים של גופים מוסדיים אחרים.

כשטסלה רכשה ביטקוין, היא השתמשה לפי דיווחיה ב־8% מעתודת המזומנים שלה. חברות כמו סקוור או MicroStrategy, חברת התוכנה הקנדית שהפכה להיות בעיקר משקיעת ביטקוין, השקיעו בחודשים האחרונים חלקים מתזרים המזומנים שלהן בביטקוין וראו את מחיר המניה מזנק. אלא ששוק הקריפטו ידוע לשמצה בתנודתיות שלו. רק במרץ 2020 נפל מחיר הביטקוין מתחת ל־4,000 דולר.

אלון מאסק צילום: גטי

שילוב זה, בין תנודתיות עזה, לעליות הפרועות האחרונות ולרצון העז של שחקנים גדולים להשתתף בחגיגה, הביא שתי רגולטוריות בולטות - נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד ושרת האוצר האמריקאי ג'נט ילן - לקרוא לוויסות משמעותי על הביטקוין. השתיים חוששות לא רק משימוש הגובר במטבעות קריפטו ככלים להלבנת הון, אלא מהשפעות ארוכות טווח על היציבות הפיננסית של נכסים אלו בזמן שהם נחים להם במאזן של חברות נסחרות.

"זה עניין שצריך להסכים עליו ברמה העולמית... שיתוף פעולה גלובלי, פעולה רב־צדדית נחוצים בהחלט, בין אם ביוזמת ה־G7, משם ל־G20 ואז פריסה כללית", אמרה לגארד בינואר. "אנחנו באמת צריכים לבחון דרכים שבהן אנו יכולים לצמצם את השימוש במטבעות קריפטוגרפים", אמרה ילן בסוף השבוע.

לפי רוביני, ביטקוין הוא "לא מטבעות... לא יחידת חשבון... לא אמצעי תשלום מדרגי... לא מאגר ערך יציב... ולא נכסים... אילון מאסק של טסלה ומייקל סיילור של MicroStrategy מהמרים על ביטקוין. זה לא אומר שאתה צריך".