אלטשולר: "מחירי חברות האנרגיה הירוקה בבורסה בהייפ. זה עוד יתאזן"

תחום האנרגיות המתחדשות הוא הלוהט ביותר כיום בבורסת תל אביב. רבע מ־27 ההנפקות שבוצעו בשנת 2020 היו של חברות אנרגיה מתחדשת, ובמהלך השנה הצטרפו לבורסה שתי חברות אנרגיה ירוקה גדולות — דוראל ונופר. האחרונה גם ביצעה בשנה שעברה את ההנפקה הגדולה ביותר במונחי שווי שוק — 2 מיליארד שקל לפני הכסף. שתי החברות נסחרות כיום סביב שווי של 2.6 מיליארד שקל. 

אך היקף ההנפקות הן רק צד אחד בסיפור, שכן ההייפ מתבטא גם בתשואות המניות של חברות האנרגיה המתחדשת, שהן, על פי רוב, גבוהות באופן משמעותי בהשוואה למדדי הבורסה המרכזיים. כך, למשל, טיפסה מניית אנלייט אנרגיה ב־42.9% מתחילת 2020 ואנרג'יקס עלתה ב־21.5%. דוראל משאבי אנרגיה מתחדשת זינקה ב־144.6% מהנפקתה לראשונה בתל אביב ביוני האחרון. לעומת זאת, מדד ת"א־125 עלה ב־3.9% בלבד, ומדד ת"א טכנולוגיה עלה ב־57.1%.

המגמות הללו הן שגרמו לגופים מוסדיים רבים להשקיע בחברות האנרגיה הירוקה. השבוע נהפכה חברת הביטוח מגדל לבעלת עניין בנופר אנרגיה בהשקעה של כ־100 מיליון שקל. מגדל היא גם בעלת מניות גדולה בחברות אנרגיה ירוקה נוספות: אורמת, אנרג'יקס, אנלייט, דוראל, ג'נריישן קפיטל, סולגרין, משק אנרגיה וברנמילר. פרט למגדל, המוסדיים הם משקיעים דומיננטיים בשלל חברות (ראו תרשים).

השקיע בפרויקט אגירה שאובה בכוכב הירדן

אולם, גוף מוסדי משמעותי אחד בולט בהיעדרו מהרשימה — אלטשולר שחם. בית ההשקעות, הגדול ביותר בישראל ומנהל כיום קרוב ל־210 מיליארד שקל, אמנם מוצא עניין באנרגיה הירוקה, ומבטא זאת באמצעות השקעה ישירה בפרויקטים שהחברות בענף מקימות, אך הוא אינו רוכש את המניות שלהן. כך, לדוגמה, השקיע בית ההשקעות כ־30 מיליון דולר ב־2017 בפרויקט אגירה שאובה בכוכב הירדן. זאת כחלק מעד 5% השקעות של אלטשולר שחם במסגרת התיק הלא סחיר, העומד על כ־4% מכלל הכסף המנוהל.

עם זאת, אלטשולר שחם מחזיקים בעקיפין באנרג'יקס, בעקבות אחזקה שלהם (12.19%) בחברה־האם אלוני חץ — השקעה ששווייה 896 מיליון שקל.מייסד בית ההשקעות, בעלים ומנכ"ל־משותף בו, גילעד אלטשולר, אמר ל'כלכליסט' כי "המחירים, בעיקר של חברות האנרגיה הירוקה הסחירות, מבטאים הייפ מסוים. יש פער בין החלק הלא סחיר בתחום לבין החלק הסחיר, ואנו מעריכים שעם הזמן התמחור יתאזן, כתהליך טבעי שקרה בכל תעשייה".

גילעד אלטשולר צילום: אוראל כהן

כדי להבין את היקף התופעה די לבדוק את המכפיל של דוראל, שנסחרת במכפיל של 234.73, נכון לסוף ספטמבר, או של נופר אנרגי', שנכון לתוצאות סוף המחצית הראשונה של 2020 נסחרת במכפיל של 287.94. המכפיל של אנלייט הוא הגבוה ביותר ועומד על 623.30.

אלטשולר מוסיף כי "דבר נוסף שכדאי להסתכל עליו בהיבט של האנרגיה הירוקה, וה־Utilities (תשתיות — צ"ג) בכלל, הוא החשש מעליית תשואות איגרות החוב לטווח ארוך, שגם היא תשפיע על התחום. באיזו נקודה השקעה בחברות תהיה כדאית? במכפיל 16 או 20? זה לא משהו שאפשר להצביע עליו, כי זה לא מדע מדויק.

עם זאת, חשוב לציין כי לא מדובר בחברות חלום, אלא בכאלה שמקימות תחנות כוח, מייצרות חשמל ומכניסות כסף, ולכן לא צפויה להן התרסקות. כך שחשוב לראות לא רק במה משקיעים", ממשיך אלטשולר, "אלא גם במה לא משקיעים. למשל, אף פעם לא השקענו בנפט, פחם ותעשיות מזהמות, ולגבי בחינת שאר ההשקעות, מדובר בחוק הכלים השלובים, שבמסגרתו אנו משווים ובודקים כל העת את הסקטורים השונים זה מול זה, ובהתאם לכדאיות מסיטים כספים".

"יש לנו קרן ירוקה שמשקיעה 20 שנה"

למרות שהוא נמנע כרגע מהשקעה במניות הנסחרות של חברות האנרגיה הירוקה, אלטשולר אינו נמנע מלהשקיע בחברות המשיקות להן בתחום הירוק. "אנחנו מאמינים מאוד בתחום הירוק, ויש לנו קרן ירוקה שמשקיעה כבר כ־20 שנה בתחום. חברות האנרגיה הירוקה אמנם תפסו את הפוקוס, אבל התחום רחב יותר מהן.

לדוגמה, השקענו כ־700 מיליון שקל משנת 2017 בחברת Infineon Technologies הגרמנית, שמייצרת צ'יפים חשמליים לרכב. הגדלנו את האחזקה בחודשים האחרונים, ואנחנו מרגישים עימה בנוח, גם בתימחור. השקענו כ־600 מיליון שקל מפברואר 2019, ולאורך ציר הזמן, בחברת Mowi הנורבגית, המפיקה חלבון מדגים, שאותם היא מגדלת בים, ומחליפה בכך את חוות הבקר המזהמות פי כמה וכמה, כאשר ההשקעה בחברה כיום נאמדת בכ־600 מיליון שקל. כך שירוק זה לא רק אנרגיה ירוקה ושמש".

Infineon Technologies נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 45.5 מיליארד יורו לאחר שמנייתה זינקה ב־205.8% מאז 16 במרץ 2020, וב־111.1% מתחילת 2017 — תחילת השקעתו של אלטשולר בה. Mowi נסחרת בבורסת אוסלו בשווי של 98.7 מיליארד כתר נורבגי (כ־11.6 מיליארד דולר), לאחר שמנייתה עלתה ב־21.6% מאז 23 במרץ 2020, וב־2.6% מאז פברואר 2019 — תחילת השקעת אלטשולר בה.

בניגוד לבית ההשקעות פסגות, שאלטשולר שחם נמצא במו"מ לרכוש אותו תמורת 1 מיליארד שקל, הרוכש העתידי מאמין פחות בהשקעה בחברות טכנולוגיה, גם אם היא ירוקה, שנמצאות עדיין בתחילת דרכן, ולמרות זאת הצליחו לזנק על רקע הקורונה לשוויים דמיוניים של מיליארדי שקלים.

"התחושה היא שהשוק הישראלי נהפך דומה לנאסד"ק", מסביר אלטשולר, "במובן הזה שחברות עם רעיון נסחרות במחירים גבוהים, אך הוא עוד לא בר ביצוע. יש בכך סכנה מסוימת, והשאלה שנשאלת היא כמה מוכנים לשלם עבור החלום? 4 מיליון שקל, חצי מיליארד שקל, או 2 מיליארד שקל? במובן הזה אני מרגיש שיש הרבה ציפורים על הענף".