הדולר נחתך מתחת ל-3.27 שקלים; "מחירי הסחורות והתובלה ישפיעו על האינפלציה"
מוקדם יותר נסחר הדולר ביציבות ב-3.28 שקלים; היורו יורד ל-3.94 שקלים; במזרחי טפחות מעלים את תחזית האינפלציה ל-2021, מ-0.5% ל-0.6%, "בעיקר בשל גורמים חיצוניים"
השקל מתחזק אחרי השער היציג: הדולר יורד עד ל-3.268 שקלים אחרי שמוקדם יותר, טרם השער היציג, נסחר ללא תנועה מהותית סביב 3.28 שקלים. היורו יורד ל-3.94 שקלים. בשווקים העולמיים נרשמות תנועות מתונות, היורו עולה ב-0.1% מול מקבילו האמריקאי, נסחר ב-1.205 דולר.
- פאוול: "אנחנו רחוקים מאוד מהתאוששות כלכלית, עדיין לא ניצחנו"
- באקט של אי אמון בממשלה: חנויות נפתחו עם הסרת הסגר
- נתניהו סגר את השמיים לשבועיים נוספים, "למעט חריגים"
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות: "המסחר נפתח הבוקר בהיצעי מט"ח גדולים והיד הנעלמה ממשיכה לקנות דולרים במטרה לבלום את הייסוף. נגיד בנק ישראל, אשר אמש אמר כי בנק ישראל ישקול להרחיב את היקף ההתערבות בשוק המט"ח גם מעבר ל-30 מיליארד דולר, בדומה להחלטה שהבנק קיבל בשוק האג"ח, כאשר הגדיל את היקף הרכישות מעבר ל-50 מיליארד שקל באג"ח".
במזרחי טפחות מעלים את תחזית האינפלציה ל-2021. האסטרטג הראשי של הבנק מודי שפריר הודיע כי התחזית שעמדה עד כה על פלוס 0.5% הועלתה ל-0.6%. "העלייה בתחזית נובעת בעיקר מגורמים חיצוניים, בראשם העלייה החדה (הנמשכת) במחירי הסחורות ובמחירי התובלה הימית, אשר צפויה להשפיע, להערכתנו, על האינפלציה באופן זמני בשנה הקרובה.
מדוע זמני? משום שהלחצים הבסיסיים לייסוף השקל, בשילוב עם 'יוקר המחייה' בישראל והתגברות מגמת רכישות ה- Online, תומכים בלחצים דיס-אינפלציוניים במחירי ה'מוצרים הסחירים' בישראל בטווח הארוך. נו נותרים בהמלצתנו מתחילת אוקטובר להחזקת האפיק השקלי והצמוד במשקל שווה, וכן בהמלצתנו להחזקת האפיק הצמוד באמצעות הקצוות, זאת על רקע הערכתנו, מחד, להפתעה כלפי מעלה במדד חודש ינואר והעלייה הנמשכת בציפיות האינפלציה בארה"ב, ומאידך, הרמה הגבוהה של ציפיות האינפלציה בישראל בטווחים הבינוניים", אמר שפריר.
במיטב דש מציינים כי חבילת התמריצים המתוכננת בארה"ב, של 1.9 טריליון דולר, עשוייה לגרור לחץ אינפלציוני. "התוכנית שעדיין לא אושרה סופית מגדילה את סכום התמריצים בארה"ב לפי-8 מהנזק של המשבר (פגיעה בתמ"ג). אחרי אישורה צפוי להיכנס להילוך גבוה תהליך לאישור תוכנית נוספת להשקעה בתשתיות פיזיות, חינוך ובריאות שעלותה עד 2024 תסתכם בכ-4 טריליון דולר, על פי ההערכות. היקף הוצאות כל כך מאסיבי בפרק זמן יחסית קצר מעמיס על שוק האג"ח ומגדיל עוד יותר את הסיכוי לאינפלציה", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש.
שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן אמרה אתמול כי ארה"ב יכולה להתקרב ואף להגיע לתעסוקה מלאה ב-2022, אם תאושר חבילת החילוץ החדשה שמוביל הנשיא ביידן, בסכום של 1.9 טריליון דולר. "אין לחלוטין שום סיבה שניאלץ לעבור התאוששות איטית. הציפייה שלי היא שאם החבילה הזו תעבור, נוכל לחזור לתעסוקה מלאה בשנה הבאה", אמרה ילן, בצל נתוני האבטלה האחרונים שפורסמו בשבוע שעבר - שיעור האבטלה בינואר עמד על 6.3%.
ילן דחתה את הטענות שהופנו כלפי התוכנית, הטומנת לטענת המבקרים סיכון ללחץ אינפלציוני (בין השאר מצד לארי סאמרס, היועץ הכלכלי של הנשיא לשעבר אובמה). שרת האוצר ציינה כי הסיכון המדובר לאינפלציה הוא קטן בהשוואה לנזק הכלכלי שייגרם ללא תמיכה מספקת מצד הממשל לכלכלה האמריקאית. "לארה"ב יש כלים להתמודד עם הסיכונים של האינפלציה", אמרה ילן.