הבודק ליתרות הנכסים הבלתי מוסברות בבזק בינלאומי: "לא ניתן לשלול מעילה ב-2001-2003"

בזק מדווחת הבוקר (א') על ממצאי הבודק החיצוני בפרשת יתרות הנכסים הבלתי מוסברות בספרי החברה הבת בזק בינלאומי, שהובילה לקיטון של 208 מיליון שקל בהון העצמי של החברה.

החברה מציינת כי מדוח הבדיקה, שהוכן על ידי משרד פאהן קנה ושות' בראשות רו"ח מיקי בלומנטל ורו"ח שי מדינה, לא עלו ממצאים חדשים ביחס לנתונים אותם דיווחה החברה בעבר. יחד עם זאת, דירקטוריון החברה החליט לאמץ את ההמלצות הכלולות בדוח.

כמו כן, החליט דירקטוריון בזק בינלאומי לפעול לסיום העסקתם של 4 עובדים באגף הכספים בבזק בינלאומי, שאינם נושאי משרה בה, שהיו מעורבים באירועים, ביניהם מנהל אגף הכספים לשעבר (שעבר תפקיד מאז) וסגנית חשבת החברה. החברה מעירה בדוח הבדיקה מצוין כי מממצאי הבדיקה לא אותרו אינדיקציות המעלות חשד להתרחשותו של אירוע מעילה בתקופה הנבדקת. עם זאת, צוות הבדיקה ציין בדוח כי "אין בעבודתנו כדי לשלול באופן מוחלט חשד לאירוע מעילה בשנים 2003-2001”.

הפרשה בבזק בינלאומי החלה באוקטובר, כאשר כחלק מהכנת הדוחות הכספיים של החברה לרבעון השלישי 2020, אותרו על ידי סמנכ"ל הכספים שינויים שנראו כבלתי סבירים בהון החוזר של החברה. מממצאי הבדיקה עולה כי בין השנים 2001-2003 כל התשלומים ששולמו באמצעות הוראות קבע או לחילופין תשלומים בגינם טרם נקלטו חשבוניות, נרשמו ותועדו דרך כרטיס הנהלת חשבונות ראשי ספקים AP כללי. כתוצאה מליקויים בתהליכי העבודה השוטפים, עובדי אגף הכספים לא הקפידו על קליטת חשבוניות ספק במערכת האורקל בסמוך למועד קבלתן ובשל כך, לא נרשמו באופן פרטני הוצאות המיוחסות לתשלומים בהוראות קבע.

רצף אירועים אלו הביא לכך שבין השנים 2002-2002 יתרות החובה בכרטיס ספקים AP כללי גדלו באופן מלאכותי ובלתי סביר, לשון דוח הבדיקה, לסכום של 92,195 שקל, וזאת ללא זיכוי כרטיס הספק כנגד כרטיסי ההוצאות. לאורך כל אותן שנים, אגף הכספים ביצע שימוש בכרטיס הוצאות לשלם כמעין כרטיס ספק ולמעשה ייחס לו משמעות זהה לכרטיס ספקים AP כללי. כתוצאה מכך, נוצר נתק בין שני כרטיסים אלו תוך כך שמערכות הבקרה לא זיהו את הנתק ואת יתרות החובה הבלתי מוסברות שנוצרו בכרטיס הספקים AP באותן השנים.

כחלק מתהליך הסבת מערכת האורקל בשנת 2012 נפתח כרטיס ספקים כללי חדש שאמור היה לשמש כתחליף לכרטיס ספקים AP כללי שבו הצטברו יתרות חובה בלתי מוסברות. בפועל, המשיכו הגורמים באגף הכספים לבצע שימוש בכרטיס ספקים AP במקביל לכרטיס הספקים החדש. פעולות אלו המשיכו להתבצע בין השנים 2013-2020 ובקיומן, הקשו על זיהוי יתרות החובה הבלתי מוסברות בכרטיס ספקים AP כללי. כך, נוצר מצב שבו יתרות החובה שנצברו בכרטיס זה לא מצאו את מקומן בדוח הרווח וההפסד של החברה. יתרות החובה הבלתי מוסברות הביאו לכך שהחברה הקטינה את סעיף ההון העצמי בדוחותיה הכספיים של החברה לשנת 2020 בסכום, המיוחס לאירועים משנים 2002-2017, של כ-114 מיליון שקל.

"במסגרת בדיקתנו מצאנו תיעוד לכך כי מנהל אגף הכספים לשעבר וסגנית חשבת החברה ידעו לאורך כל השנים שחלפו על יתרות החובה הבלתי מוסברות שנוצרו בכרטיס ספקים AP ישן אך לא פעלו לברר את מקורן של היתרות ו/או לטפל בהן בזמן אמת" נכתב בדוח. "אנו סבורים כי ככל שהגורמים באגף הכספים היו מבצעים סקירה אנליטית הכוללת התייחסות לסעיפי המאזן ומיישמים בשנים הרלוונטיות את הבקרות, ניתן היה לאתר את הטעויות המהותיות בדוחות הכספיים של החברה במועד מוקדם יותר מהמועד שבו הן נחשפו ואף למנוע חלק מאותן טעויות”.

רן גוראון מנכ"ל בזק בינ"ל צילום: יונתן בלום

היעדר הכרה בהוצאות בהקבלה להכנסות בהסכמי שירות מול לקוחות

עוד מציין הדוח כי הוצאות המתהוות לחברה כחלק ממכירת חוזי שירות לתקופה ארוכה אמורות להיפרס על ידי החברה על פני תקופת ההתקשרות בהתאם לקצב ההכרה בהכנסה. כחלק מעריכת התחשיב לפריסת ההוצאות, בהקבלה להכנסות אירעו ליקויים שהשפיעו על הרישומים החשבונאיים. בין השנים 2017-2019, החישוב לקביעת שיעור ההוצאות שאותו אמורה הייתה החברה לדחות, התבסס על דוח הזמנות מלקוחות ללא הפרדה מלאה בין רכיב התחזוקה לרכיב הרישוי, שחלקו כבר סופק ללקוח. כתוצאה, ההכנסות הנובעות מהזמנות מלקוחות נזקפו בדוח רווח והפסד של החברה במלואן, ובמועדן, בעוד שהוצאות עבור רכיב רישוי שכבר סופק ללקוח במלואו, המשיכו להידחות על ידי החברה ובכך לא קיבלו ביטוי בדוח רווח והפסד.

דוח ההפצות שהופק על ידי עובדי אגף הכספים כלל נתונים רק עבור השנה בה הופק, אך לא לקח בחשבון הפצות משנים קודמות. כתוצאה, הוצאות שנדחו בשנים קודמות לא נכנסו לתחשיב של זקיפת ההוצאות בשנים העוקבות ולמעשה הוצאות אלו כלל לא קיבלו ביטוי בדוח הרווח וההפסד של החברה. ליקויים אלו הביאו לכך שהחברה תיקנה את סעיף ההון העצמי בדוחותיה הכספיים לשנת 2020 בגין אירוע זה בסכום של כ- 94 מיליון שקל.

עוד עולה מהדוח כי בשנים 2019-2017, כחלק מהחומרים שהועברו לרואה החשבון המבקר לצורך עבודת הביקורת על הדוחות הכספיים, הציגה סגנית חשבת החברה את הרכב סעיף הספקים בנטו ללא פירוט של כל אחת מהיתרות שנוצרו בחשבונות בספר ראשי ואשר הרכיבו את סעיף הספקים נטו. באופן זה, טישטשה סגנית חשבת החברה בפני רואה החשבון המבקר את יתרות החובה הבלתי מוסברות בכרטיס הספקים הישן.

זאת ועוד, נמצא כי לגיליון ההרכבה צירפה סגנית חשבת החברה בשנת 2019 את הרכב כרטיס ספקים כללי חדש תוך השמטה מכוונת של שורות המשקפות חשבוניות שתועדו בכרטיס זה. בדרך זו הותאמה, לכאורה, יתרת הספקים נטו שהוצגה בגיליונות ההרכבה לקובץ פירוט החשבוניות הפתוחות שהועבר לרואה החשבון המבקר בשנה זו.

"ממכלול העובדות והעדויות בנושא אופן הצגת סעיף ספקים לרואה החשבון המבקר אנו מסיקים כי מנהל אגף הכספים לשעבר וסגנית חשבת החברה ידעו ולקחו חלק בשיבוש הנתונים לרואה החשבון המבקר" נכתב בדוח.

צוות הבדיקה ערך בדיקות ממוקדות לשנים 2003-2002 שבהן התרחש האירוע הראשון שסממניו והעובדה שמקורו בתשלומים לספקים העלו חשד להתרחשותו של אירוע מעילה. מממצאי הבדיקה ומהמדגמים שערך הצוות, לא אותרו אינדיקציות המעלות חשד להתרחשותו של אירוע מעילה בתקופה הנבדקת ובפרט באירוע שהתרחש בין השנים 2001-2003. כאמור, על אף זאת, בשל כמות הרישומים החשבונאיים, היעדר תיעוד ושלמות במסמכים תומכים והיעדר קבלת הסברים מלאים לגבי חלק מהרישומים החשבונאיים שבוצעו על ידי עובדי אגף הכספים באותן שנים, אין בעבודת הצוות כדי לשלול באופן מוחלט חשד לאירוע מעילה בשנים 2001-2003.

גיל שרון יו"ר בזק צילום: אוראל כהן