הדולר מדמם גם ב-2021: נופל מתחת ל-3.16 שקלים
המטבע האמריקאי שוב בשפל של 24 שנים: רושם שישה ימים של ירידות בשנה החדשה מתוך שבעה ימי מסחר - נסוג היום בעד 0.8% לשיעור של 3.158 שקלים; רק אתמול ירד לראשונה מאפריל 1996 מתחת לרמה של 3.18 שקלים; היורו ברמתו הנמוכה מול השקל מאז מאי 2020, מתחת ל-3.85 שקלים
השקל ממשיך להפגין עוצמה מול המטבעות העיקריים בעולם: כמעט בכל יום בשנה החדשה מעמיק הדולר את השפל שלו מול השקל - ורושם מחדש את הרמה הנמוכה שלו מאז אפריל 1996. הדולר יורד היום בעד 0.8% לשיעור של 3.158 שקלים.
- הדולר מתחת ל-3.18 שקלים - לראשונה מאפריל 1996; היורו ברמה הנמוכה מזה חצי שנה
- ניצחון הדמוקרטים בסנאט מפיל את הדולר מתחת ל-3.18 שקלים
- הניצחון המסתמן של הדמוקרטים בג'ורג'יה מפיל את הדולר עד ל-3.18 שקלים
היורו, שרשם אתמול שפל של חצי שנה מול השקל, מעמיק אותו היום לרמה הנמוכה שלו מאז מאי 2020: מטבע האיחוד נחלש בעוד 0.8% לשיעור של 3.843 שקלים. הליש"ט הבריטית יציבה על 4.290 שקלים. בשוקי העולם נרשמת בעיקר יציבות במטבע האמריקאי מול המטבעות העיקריים אחרי כמה ימים של עליות.
שפל של 24 שנים מול הדולר, וממשיך לסגת צילום: גטי
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות: "המשקיעים הזרים ממשיכים להגדיל את השקעותיהם באיגרות חוב של מדינת ישראל המעניקות תשואה גבוהה יותר, ביחס לאיגרות חוב של מדינות אחרות בקבוצת סיכון זהה. הדולר בדרך המהירה לשער של 3.15 שקלים וללא מעורבות בנק ישראל שהוריד את הרגל מהגז, לא נופתע אם עוד החודש הדולר ייסחר ב-3.1 שקלים. העלייה בתשואות האג"ח הדולריות של ממשלת ארה"ב מאותתת על אפשרות להעלאת ריבית כבר ב-2023 ותורמת להתחזקות הדולר מול מטבעות מרכזיים".
עד כה, רכישות בנק ישראל כמעט ולא סייעו בעצירת ההתחזקות של המטבע המקומי מול מקבילו האמריקאי: יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל עמדו בסוף שנת 2020 על 173.3 מיליארד דולר, כך לפי בנק ישראל.
מדובר בגידול של 6.3 מיליארד דולר (בדצמבר 2020) לעומת סוף החודש הקודם ועלייה של 47 מיליארד דולר בהשוואה לסוף 2019. מדובר כמובן בהמשך מגמת הגידול ביתרות שמביאה לכך שכמעט בכל חודש נרשם שיא חדש.
בתדרוך לעיתונאים בשבוע שעבר חשף הנגיד פרופ' אמיר ירון כי במהלך 2020 רכש במצטבר בנק ישראל דולרים בהיקף של 20 מיליארד דולר במטרה לרסן את התחזקות השקל מול המטבע האמריקאי.
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, מתייחס להמשך הדהירה של השקל: "המוסדיים היו בגידור חסר של כמה עשרות מיליארדים בחודש נובמבר, בעקבות עלייה חדה במניות, ויציבות בהיקפי הגידור שלהם. כנראה שהמשך העליות במניות בחודש דצמבר וינואר מחייב אותם למכור כדי להגדיל גידורים ולחזור לרמות שהם רגילים להיות בהם (כ-85% גידור מהנכסים המט"חיים)".
לוי מוסיף כי "למרות הסגר, הפצת החיסון המהירה בישראל ביחס לעולם - כשהציפייה שישראל תהיה המדינה הראשונה שיוצאת ממשבר הקורונה מחוסנת - מאזנת את החדשות הרעות לגבי התחלואה, הסגר וחוסר היציבות הפוליטית. מעבר לכל זה, הכוחות הבסיסיים של עודף בחשבון השוטף ובתנועות ההון הנכנסות לישראל נמשכים ותומכים אף הם בהתחזקות השקל. השקל הוא המלך".
כלכלני בנק הפועלים: "הציפיות לאינפלציה ממשיכות לעלות למרות הייסוף בשער השקל. במסחר הבין-בנקאי הציפיות לשנה מתקרבות כבר ל-0.5%. גם הציפיות לטווחים הארוכים יותר עלו. עלייה במחירי הסחורות החקלאיות ובמחירי ההובלה מהמזרח היא הגורם המרכזי שמסביר עתה את עליית הציפיות לאינפלציה בישראל".
בבנק הפועלים מציינים כי "הייסוף מול הדולר משפיע פחות בשלב הזה על האינפלציה, אבל מאוחר יותר, כשהמשק ייפתח, הוא יהווה גורם שממתן את האינפלציה (בהנחה שנישאר באותו השער). הדפסות הכסף הן גורם סיכון לטווח ארוך יותר, שקשה לאמוד אותו כיום, אבל לא ניתן להתעלם ממנו. אנו רואים שמחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ן כן מושפעים מההרחבות המוניטריות, וזליגה של זה לאינפלציה, כפי שנמדדת במדד המחירים לצרכן, יכולה לקרות בטווח הבינוני".
