עסקת חיפה כימיקלים: המחיר התכווץ אבל העתיד מעורפל

לפני כשלוש שנים רוקן מיכל האמוניה במפרץ חיפה והשבית למעשה את פעילות המפעל הצפוני של חברת חיפה כימיקלים. החברה, מהגדולות בתעשיה הישראלית, ספגה מכה קשה ופיטרה את 250 עובדיה בצפון שנה לאחר מכן.

האחים ג'ולס ואדי טראמפ, הבעלים של חיפה כימיקלים, ניהלו באותה תקופה מגעים למכירתה תמורת יותר ממיליארד דולר. בראש הרוכשים הפוטנציאליים היתה כימיקלים לישראל (כיל) וגם גופים זרים התעניינו, אבל האחים טראמפ התעקשו על המחיר הגבוה והמשא ומתן לא צלח לכדי עסקה.

חיפה כימיקלים פועלת בתחום הדשנים המיוחדים. היא מתמחה בייצור חנקת אשלגן, המשמשת כדשן בחקלאות. הייצור נעשה מאמוניה ומאשלג שאותו חיפה כימיקלים רוכשת מכיל בתנאים מיוחדים ובמחיר נמוך ממחיר השוק.

מימין: ג'ול ואדי טראמפ

עד 2017 השתמשה החברה באמוניה שיובאה לנמל חיפה ואוחסנה במיכל האמוניה בחיפה. מאבק שהובילו הארגונים הירוקים הביא את החברה לבית המשפט שפסק שיש לרוקן את המיכל. הצעד הביא לפגיעה של עשרות מיליוני דולרים ברווח התפעולי התזרימי של חיפה כימיקלים שלפי הערכות ירד ל־40-30 מיליון דולר בשנה.

למה כיל לא רכשה?

בסוף השבוע חתמה קרן טנא על עסקה לרכישת השליטה (51%) בחברה החבוטה תמורת 300 מיליון דולר. האחים טראמפ יישארו כבעלי מניות מיעוט וטנא מתכוונת לצרף שותפים מוסדיים לעסקה. חלק מאלה מתלבטים, וחוששים שהמחיר גבוה מדי, מה גם שעתידה של חיפה כימיקלים איננו ברור.

אחד החששות של המוסדיים נובע מכך שכיל, שהיא הרוכשת הטבעי של חיפה כימיקלים, לא מנסה לרכוש את החברה. עובדה זו גורמת אצלם לחששות שאולי המחיר שהסכימה טנא לשלם יקר מדי, ושאם כיל שעבורה מדובר בפעילות סינרגטית לא מוכנה לשלם אותו, אולי אין מקוםם לעסקה כזו מול גורם פיננסי.

כיל שבשליטת עידן עופר ניהלה כאמור ב־2018 משא ומתן אינטנסיבי לרכישת חיפה כימיקלים ששינתה בינתיים את שמה לקבוצת חיפה, למרות שהפעילות בחיפה נעלמה. האחים טראמפ דרשו מיליארד דולר. כיל לא היתה מוכנה לשלם. אחרי כישלון המגעים שינתה אסטרטגיה ובימים אלה היא מנהלת משא ומתן לרכוש פעילות בברזיל בתחום שבו פועלת חיפה כימיקלים.

ברזיל היא השוק המרכזי של חנקת האשלגן וכיל בחרה למעשה להקים פעילות מקומית, של ייצור ושיווק. הקמת פעילות כזו דורשת משאבים הוניים לא קטנים והם באים על חשבון רכישה אפשרית של חיפה כימיקלים. כיוון שהמטבע הברזילאי מאוד תנודתי כדאיות היבוא של החומרים או המוצר הסופי פוחתת במידה משמעותית.

מיכל האמוניה צילום: זהר שחר

בנוסף, החומר חנקת האשלגן מאבד מיוקרתו וכבר איננו המוצר החדשני האטרקטיבי שהיה פעם. בעולם פותחו דשנים מיוחדים חדשים ובמקביל קמו מפעלים במזרח אירופה ומדינות ערב שמייצרים חנקן אשלגן, תוך ניצול האמוניה הזולה במקום.

איך חיפה עדיין מייצרת ומוכרת? עם סגירת הפעילות בחיפה נשאר המפעל שלה במישור רותם לייצור חנקת אשלגן. החברה הגישה לממשלה תוכנית השקעות בהיקף 1.2 מיליארד שקל (375 מיליון דולר), שלפיה תקים מפעל אמוניה לצד המפעל במישור רותם ותרחיב את קווי הייצור בו.

חיפה כימיקלים היא אחת משתי השחקניות הגדולות בעולם במכירות חנקת האשלגן. החברה המובילה היא SQN מצ'ילה. הצ'יליאנים יכלו לנצל את המשבר הקשה של חיפה ולהשתלט על השוק, אבל באופן מפתיע סייעו לחיפה להתמודד עם המשבר ומכרו לה תוצרת שאותה מכרה חיפה ללקוחותיה וכך הצליחה לשמר את חלקם.

מדוע SQN נהגה כך? גם בגלל יחסי ידידות עם חיפה וגם מתוך שיקול עסקי ובכוונה להימנע ממצב שבו היא עצמה תהפוך למונופול באזורים מסוימים. לצ'יליאנים היה שווה לשמור על הכוח של חיפה.

הכוח הזה נפגע בכל זאת. האביטדה, הרווח התפעולי תזרימי של חיפה, נפגע כאמור וירד בכמחצית. קרן טנא של אריאל הלפרין החליטה לנצל את המצב וניהלה משא ומתן חשאי שהסתיים בסוף השבוע בחתימה על הסכם. חיפה גם מייצרת בעצמה בדרום באמצעות אמוניה מיובאת, שמייקרת משמעותית את עלויות היצור ומקטינה את הרווח. המפעל שהיא מבקשת להקים בדרום יהיה מוכן במקרה הטוב ב־2024.

יחסית למחיר של מיליארד דולר מלפני 3-2 שנים, טנא שילמה לכאורה מחיר מציאה. אבל גופים שבוחנים את העסקה לא ממהרים להשקיע לצידה. ההשקעה הנדרשת מצד חיפה היא עצומה, הסכום שאמורה טנא להשקיע אמור לממן ברובו את ההשקעות של במפעל האמוניה ובהרחבת קווי הייצור בדרום, אולם החברה תידרש לקבלת מימון נוסף בסכומים גדולים.

בנוסף, חיפה היא לא היחידה שמבקשת להקים מפעל אמוניה. חברה ישראלית נוספת, קויס בראשות אדריאן הלל , קיבלה כבר קרקע במישור רותם ל־49 שנה בפטור ממכרז להקמת מפעל אמוניה בהשקעה של 400 מיליון דולר. אשני מפעלים עלולים לייצר יותר אמוניה מהנדרש בארץ, ולהידרש למכור במחירים לא רווחיים.

גם תמונת השוק הבינלאומי במכירות חנקת האשלגן השתנתה כשלצד החברה הצ'יליאנית וחיפה קמו חברות נוספות שנוגסות בנתח השוק של השתיים.

פנייה ללאומי פרטנרס

טנא גייסה בקרן הרביעית שלה 420 מיליון דולר. סכום של 300 מיליון דולר נחשב לגדול מבחינתה ורוב הקרנות לא יכולות להשקיע בעסקה אחת נתח כה גדול מכספי הגיוס. משקיעים בטנא טוענים כי תקנון הקרן הוא מיוחד ומאפשר השקעה כזו. בכל אופן טנא פנתה לגופים מוסדיים שונים להשתתף בעסקה, בראשם לאומי פרטנרס.

טנא היא קרן ותיקה אבל למרות כמה אקזיטים מוצלחים המשקיעים שלה מודאגים למשל מההשקעה האחרונה באבן קיסר. החברה משדות ים לא מצליחה להתרומם בהובלת טנא, ובשלוש השנים האחרונות איבדה שליש משוויה וירדה ל־430 מיליון דולר. התחרות הסינית נוגסת בחברה, ובין המוסדיים קיים חשש לאירוע דומה בחיפה.

הבדיקה שיבצעו השותפים של טנא תהיה זהירה ויסודית, ותיגע בשאלות מהותיות: כמה לקוחות איבדה החברה, כמה מהם ניתן לשמר, האם ניתן להתייעל כדי להגדיל את הרווח ובעיקר - האם לחברה יש יכולת להכפיל את האביטדה שלה ולהחזיר אותו לרמתו הקודמת.