בלעדי לכלכליסט
השותפויות הקטינו התחייבותן לשימוש בצנרת הגז החדשה
שותפויות תמר ולווייתן הגישו הצעה שלפיה הן מתחייבות להזרים גז למצרים, באמצעות הצנרת, לתקופה של 5-3 שנים, ולא של 10 שנים כדרישת המדינה
שותפויות הגז במאגרי תמר ולווייתן מוכנות להתחייב להזרים גז למצרים דרך מקטעי הצנרת החדשים, שיוקמו בין אשדוד לאשקלון, לתקופה של 5-3 שנים במקום לתקופה של 10 שנים כפי שדורשת המדינה. כך נודע ל"כלכליסט".
- קבוצת דלק השלימה את איגוח תמלוגי העל של לווייתן - גייסה 180 מיליון דולר
- בשל ניצול רוב מכסת הגז: תמר פנתה לעזרה מלווייתן
- דלק קידוחים ונובל אנרג'י: ההסכם החדש עם חברת החשמל הוא הפרת חוזה מול לווייתן
ההצעה הוגשה במסגרת השיחות שהן מנהלות מול חברת נתיבי גז הממשלתית בנושא הקמת מקטע צנרת חדשה, שיגדיל את היקף יצוא הגז האפשרי מישראל למצרים. מדובר במקטע צנרת ימי לאורך 40 ק"מ בעלות של 630 מיליון שקל, שיסתיים במתקן קצא"א באשקלון.
רשות הגז הציבה שני תנאים להקמת הצנרת החדשה. התנאי הראשון הוא שמי שייצא גז באמצעותה יידרש לממן 43% מעלות הקמת הצנרת, כאשר כערובה לביצוע העבודות על שותפויות הגז להעמיד ערבות בנקאית לפירעון מיידי על 110% מהעלות שגולגלה עליהן, כלומר 300 מיליון שקל, זאת מחשש שהיצוא לא ייצא אל הפועל. תנאי שני שבגללו התפוצצו השיחות באוגוסט האחרון, היה שמאגרי תמר ולווייתן יתחייבו לייצא גז דרך הצנרת למשך 10 שנים.
לפי המדינה, מאחר שחוזי הגז הם ל־15 שנה, הבטחת הזרמה ל־10 שנים לפחות תגלגל לידי נתיבי גז עמלות הזרמה של 2 מיליארד שקל לאורך העשור. כפי שנחשף ב"כלכליסט", שותפויות הגז סירבו להתחייב לתנאי זה, והמדינה טענה אז כי סירובן נובע מכוונתם של בעלי המאגרים לבצע מהלך "עוקף מדינה" להקמת צנרת ימית עצמאית אחרי השלמת עסקת שברון, מהלך שהמדינה צפויה להפסיד בגללו 2 מיליארד שקל.
לאחרונה התחדשו המגעים עם ההצעה החדשה של השותפויות, להתחייב להזרים גז דרך הצנרת לתקופה של 5-3 שנים כאמור, דבר שיגלגל למדינה 600 מיליון שקל עד מיליארד שקל, אבל יאפשר מנגד את הגדלת כמות יצוא הגז למצרים שמאגרי תמר ולווייתן התחייבו לה.יצוא הגז למצרים החל השנה, תחילה מלווייתן ובהמשך ממאגר תמר. בשל רף ההולכה בצנרת הקיימת הוא של עד 4.1 מיליארד מ"ק גז טבעי לשנה, בעוד שעל פי החוזה שחתום בין מאגרי הגז ללקוח המצרי, הם אמורים להגדיל ביותר מ־60% את יצוא הגז עד יולי 2022 לכמות מצרפית שנתית של 6.7 מיליארד מ"ק גז.
כעת הכדור חוזר לידי המדינה. מחד, אם תסכים להצעה החדשה של השותפויות, המדינה אולי תפסיד עמלות הזרמה שיכלו להכניס לקופת נתיבי גז מיליארד שקל בשנים 2030-2026, אך מאידך, עלויות הקמת הצנרת יכוסו, ונתיבי גז תזכה בהכנסות "יש מאין" שעד לפני כמה שנים אף אחד לא חשב עליהן.
סוגיה נוספת שעל הפרק היא לוחות הזמנים. גם אם הצדדים יגיעו להסכמות והחוזה הרשמי ייחתם, הקמת מקטע ימי של כמה עשרות קילומטרים היא משימה מאתגרת שתחייב את כל הצדדים להירתם לעבודות מסביב לשעון. ככל שחתימת החוזה תתאחר, משך ההקמה עלול לארוך יותר משנה וחצי, כך שהגדלת היצוא בפועל תידחה.