עשירי העולם עוזרים לבנקים להתנתק מהכלכלה הריאלית

גל קורונה השני מגיע בימים אלה גם לאירופה ולארה"ב והשווקים שוב עצבניים, אבל אם ניתן היה ללמוד משהו מהגל הראשון הוא שלעשירים זה לא באמת משנה.

אם למישהו היו תקוות לכך שמשבר של פעם בדור או אפילו פעם במאה שנה, יעצב מחדש את החברה האזרחית ויצמצם את הפערים בין העשירים לעניים, לא נראה שאנחנו בדרך לשם. זה אמנם קרה בעבר במגפות ובמלחמות, אבל המגפה המודרנית שונה, לפחות כפי שזה מסתמן כעת. מגפת הקורונה אולי מזכירה מלחמה בחלק מהשפעותיה הכלכליות ‑ כמו הדממה פתאומית וברוטלית של הכלכלה ‑ אך גלגלי תעשיית יצירת הכסף והעושר ממשיכים לרוץ.

קצת יותר מחצי שנה בתוך העולם החדש, המספרים המפתיעים מתחילים להיערם. זה התחיל בדו"ח העושר של הבנק השוויצרי UBS, שהראה כי ביולי האחרון עושרם המצטבר של המיליארדרים חצה לראשונה את הרף של 10 טריליון דולר. בין אפריל ליולי הם התעשרו ב־2 טריליון דולר, באופן אירוני, זה כמעט סכום כל הסיוע של הממשל האמריקאי שאושר בעקבות התפרצות הקורונה. דו"ח העושר העולמי של קרדיט סוויס, שהקריטריונים שלו להגדרת העושר מעט שונים, קובע אמנם שההון המצרפי של המשפחות העשירות לא זינק כמו ב־2019, אבל חרף הטלטלה שעברה על הכלכלה הוא נותר יציב במחצית הראשונה של 2020.

UBS שלף לנו עוד הוכחה, בסוף השבוע שעבר, עם פרסום הדו"חות הכספיים שלו, בהם הציג הכפלה של הרווח הנקי ל־2.1 מיליארד דולר. בבנק עצמו הגדירו את הרבעון כ"רבעון השלישי הטוב ביותר בתולדות הבנק". כיצד דווקא בשיאו של משבר כלכלי חסר תקדים, שכבר מתבטא בירידה דו־ספרתית בקצב הצמיחה במדינות רבות ובמקביל קפיצת הגירעונות למספרים דו־ספרתיים, מצליח הבנק לייצר רווחי שיא? בעיקר, כפי שהסבירו שם, מקפיצה של 18% ברווחי חטיבת ניהול העושר, שנכסיה זינקו לשיא כל הזמנים של 2.75 מיליארד דולר.

UBS הוא הבולט, אבל רחוק מלהיות היחיד. גם דויטשה בנק, שפרסם את התוצאות הכספיות שלו אתמול, הפתיע את השוק עם רווח של 182 מיליון יורו, הרחק מהציפיות להפסד. את השיפור הובילו חטיבות בנקאות ההשקעות והמסחר באג"ח, שתי פעילויות שנהנות מתוכנית התמריצים הממשלתית, שמנפחת הן את שוק האג"ח, הן את הקונצרניות המסוכנות והן את שוק המניות. שלשום היה זה HSBC שהפתיע את הכלכלנים עם תוצאות טובות משמעותית מהצפוי ואף הודיע כי הוא שוקל להחזיר לחלק דיבידנד לאחר שהקפיא את חלוקתו בתחילת המשבר לראשונה מזה 74 שנה.

גם מניות הבנקים עולות, לא רק טכנולוגיה

המשקיעים אולי התרגלו כבר במחצית השנה האחרונה לכך שמגזר הטכנולוגיה ניתק את עצמו מהכלכלה האמיתית ‑ ויש לכך נימוקים הגיוניים לכאורה. הטרנספורמציה הדיגיטלית המואצת כתוצאה מהריחוק החברתי והמעבר לעבודה מרחוק, קיצרה תהליכים שהיו אמורים להיות ממושכים.

אלא שמניות הבנקים זו אופרה אחרת. הם אלה שמשקפים נאמנה את הכלכלה האמיתית וקשורים בה באופן הדוק. בחודשים הראשונים של המשבר המניות שלהם אכן צללו, אך אוקטובר דווקא היה אחד החודשים הטובים במניות הבנקים זה זמן רב. תעודת הסל המרכזית על מניות הבנקים הגדולים (SPDR S&P Bank) קפצה ב־10% מתחילת החודש, העלייה החדה ביותר מאז נובמבר 2016. מדד S&P500 ירד קלות באותה תקופה.

העיתוי של נובמבר 2016 אולי מקרי, אבל קשה להתעלם מן הסמליות. אז, בדיעבד וכנגד כל הסקרים, מניות הבנקים ניבאו נכונה את מה שעתיד לקרות בכלכלה האמריקאית. בימים אלה, שבוע לפני הבחירות שיקבעו האם דונלד טראמפ ימשיך לכהונה שניה חרף הטיפול הכושל בקורונה, שוק המניות שוב בוחר להאמין לציוצים של הנשיא. אחרי הכל, לא היה נשיא אמריקאי שהקדיש תשומת לב רבה כל כך, לפחות בטוויטר, למתרחש בבורסה.

האם ייתכן תרחיש שגם הבנקים, בדומה למגזר הטכנולוגיה יתנתקו, ולו זמנית, מהכלכלה הריאלית? ככל שהבנקים הולכים וממקדים את המאמצים שלהם בבורות שומן הקשורים ללקוחות האמידים, החל מניהול עושר ועד מסחר במניות ובנקאות השקעות, הם מבטיחים לעצמם לפחות מראית עין של שיפור. אלא שמדובר כאן בחילוץ הדדי שמבטיח WIN-WIN לבנקים לקבוצה המאוד מסויימת של לקוחותיהם, וכלל לא בטוח שזה יחלחל עד לתחתית הכלכלה הריאלית.

בשלב הזה עדיין קשה להשתכנע שהגרוע מכל, לפחות בכלכלה הריאלית, כבר מאחורינו. לבנקים קל להראות עכשיו שיפור דרמטי, גם משום שהרבעון הקודם היה רע במיוחד וגם משום שבשלב הזה הם עדיין לא חייבים לבצע הפרשות לחובות מסופקים כתוצאה מהקורונה. עדיין אפשר לתת לכל הצדדים ליהנות מהספק. יש תחושה כי ברוחו של טראמפ, שלא ממש מאמין בקיומה של הקורונה, למרות שחלה בה, כך גם גורמים רבים עדיין יכולים לטמון את הראש בחול מתוך אמונה שהסיוע הכלכלי הממשלתי יחלץ את כולם וגם לא יגבה מחיר כלכלי כבד מדי בעתיד.

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב. שוק המניות בוחר להאמין לציוצי הנשיא צילום: איי פי

לאן נעלמו התרומות של עשירי העולם?

ורק תהייה קטנה לסיום ‑ אם מצבם של עשירי העולם לא נפגע במהלך המשבר והם גם מאמינים שהוא מאחורינו, מדוע הוקפאו תרומותיהם? עם פרוץ המגפה, החלה הזעקה המוצדקת של המגזר השלישי בעולם כולו, וגם בישראל, על כך שברזי המימון שלהם, שתלויים במידה רבה בתורמים אמידים, נסגרו. זה היה תרחיש שחזר על עצמו ממשבר של 2008, אלא שאז השווקים הפיננסיים אכן ספגו פגיעה קשה וההתאוששות נמשכה זמן רב.

המצב הוחרף עוד יותר כתוצאה מחשיפת ההונאה של ברני מיידוף, שהובילה רבים מהתורמים לגלות כי מקורות ההון שבנו עליהם לא קיימים בפועל. כעת המצב שונה, כפי שמראים המספרים בשטח, אבל בדומה לחברות רבות שמיהרו לפטר עובדים עם פרוץ המשבר ועכשיו מציגות רווחיות משופרת, כך גם התורמים בחרו בתגובה הפבלובית. אחרי הכל, עדיף שהכסף ישאר בבית.