מנכ"ל נטפים לשעבר ארז מלצר מקדם הנפקת שותפות אגרו-טק בבורסה בת"א

שוק ההנפקות המתחמם בבורסה התל אביבית צפוי להנפקה חדשה של שותפות להשקעות בטכנולוגיות בתחומי החקלאות והקנאביס. בימים אלה נערכת שותפות המחקר והפיתוח סמארט אגרו, הפועלת בתחום האגרו-טק, להנפקתה בבורסה בתל אביב. השותפות מתכננת לגייס 25 מיליון שקל במטרה לתמוך בהשקעותיה בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות לתעשיית החקלאות ולתעשיית הקנאביס. את ההנפקה תוביל לאומי פרטנרס חתמים.

הנפקת סמארט אגרו נעשית לפי תיקון תקנון הבורסה מפברואר 2019 לפיו ניתן להנפיק שותפויות מוגבלות שעוסקות במחקר ופיתוח. עד לתיקון זה, אפשרה הבורסה להנפיק רק שותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט והגז ובתחום הפקת סרטים. הנפקת שותפויות מחקר ופיתוח בבורסה בתל אביב נועדה, בין היתר, לאפשר לציבור המשקיעים, כולל המשקיעים המוסדיים, את ההזדמנות להשקיע בענפי ההייטק השונים בסכומים שמתאימים להם, כאשר ההשקעה נזילה בכל עת כמו כל השקעה בשוק ההון.

קנאביס צילום: גטי אימג'ס

את סמארט אגרו מוביל צוות ניהולי בעל ידע נרחב בתעשיית האגרו-טק והתעשיות המשיקות לה: יו"ר הדירקטוריון, ארז מלצר, בעל ניסיון ניהולי של מעל 30 שנה, שימש בעברו כמנכ"ל גדות כימיקלים, מנכ"ל אפריקה ישראל ומנכ"ל נטפים. בשנים האחרונות משמש מלצר בתפקיד יו"ר פעיל של המרכזים הרפואיים של הדסה ובמקביל מתרכז בהשקעה וניהול תחומי האגטרו-טק והביומד.

מנכ"ל סמארט אגרו, עמרי רוטמן, הוא בעל ניסיון של 25 שנה בתעשיית ההייטק וההון סיכון, כמחצית מהן בחברות אגרו-טק, עם רקע נרחב בתחומי הכספים. בעברו שימש, בין היתר, כסמנכ"ל הכספים של חברת קיימא ביו אגריטק ממושב שרונה שבגליל, כסמנכ"ל הכספים של קרן ההון סיכון אתגר שניהלה בעבר כ-200 מיליון דולר, וכן הוביל וניהל הנפקות, מיזוגים ורכישות בישראל ומחוצה לה.

סמנכ"לית הכספים והפיתוח העסקי של השותפות היא רו"ח לימור סטולר, עד לאחרונה המנכ"לית של Rootility שפיתחה שיטה לשיפור שורשי הצמח, וקודם לכן כסמנכ"לית הכספים של חברת רוסטה גרין אותה הובילה להנפקה בבורסה בתל אביב - ויותר מאוחר למכירתה לענקית הזרעים מונסנטו. ההנפקה מלווה ע"י עוה"ד איתי ברפמן ועדי רון ממשרד ד"ר זאב הולנדר.

לאן מנתבת סמארט אגרו את ההשקעות שלה? החברה מתכננת להתמקד בחברות אגרו-טק מהשוק הישראלי שנחשב לחדשני כשמדובר בטכנולוגיות לתעשיית החקלאות, בין היתר בזכות הרקע החקלאי הרחב של היזמים, מוסדות אגרונומיים ברמה בינלאומית כגון הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון וולקני, נגישות לטכנולוגיות מתקדמות מהמערכות הביטחוניות, מיקום גיאוגרפי ייחודי ומבנה טופוגרפי המאפשר במרחק מאוד קצר סביבות גידול שונות. בישראל, נציין, יש כיום כ-440 חברות אגרו-טק, לפי מאגר המידע של Startup Nation Central.

סמארט אגרו כבר בחרה את ההשקעה הראשונה שלה שעתידה להסתכם ב-2 מיליון דולרים ולהתבצע בחברת קאנבריד (CanBreed) שהוקמה בתחילת 2017 ומפתחת גנטיקה משופרת של זרעים, וזאת על בסיס טכנולוגיית עריכה גנטית שנקראת CRISPR . CRISPR היא הטכנולוגיה המתקדמת ביותר מבין כל טכנולוגיות ה-NBT קיצור של New Breeding Techniques, טכנולוגיה המשמשת את תעשיות האגרו-טק להשבחת יבולים חקלאיים.

יו"ר סמארט אגרו, ארז מלצר צילום: ורדי כהנא

מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת חיתוך מדויק של הדנ"א של הזרע, במטרה להשתיק או להפעיל גנים. לכן, יש לטכנולוגיה פוטנציאל עצום בתחומי הרפואה והחקלאות. את טכנולוגיית CRISPR מיישמת קאנבריד על מגוון גידולים חקלאיים (ירקות וגידולי שדה) ובכלל זה זרעי קנאביס רפואי ותעשייתי.

שווקי היעד אליהם פונה קאנבריד נאמדים במיליארדי דולרים, והיא תביא פתרון לצרכים רבים, החל מהצורך להתאים את מבנה הצמח לקטיף מכני, להגדיל את תכולת החלבון שלו ולהתאים את הגידול שלו לאקלים המשתנה. במקרה של שוק הקנאביס, החברה מציעה פתרונות לכל פלחי השוק: החל מקנאביס רפואי, דרך קנאביס תעשייתי וכלה בזני קנאביס עם פרופיל כימי ספציפי המתאים לתעשיית הפארמה. קאנבריד תשיק את מוצר הבטא שלה לשוק זה עד סוף השנה הנוכחית.

ככלל, הצורך העולמי של תעשיית החקלאות להיעזר בטכנולוגיות כדי להגדיל כמותית את היבולים ובמקביל לשפר אותם אינו חדש. זהו צורך שרק הולך וגדל על רקע הגידול באוכלוסיית העולם ובעיות אקלימיות שפוגעות ביבולים חקלאיים. עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תעמוד על 10 מיליארד איש לעומת 7.8 מיליארד נכון לינואר 2020, כאשר מדי שנה היא גדלה בכ-80 מיליון איש, מה שמוביל לצורך הגובר בטכנולוגיות בתחומי החקלאות שיסייעו בהגברת התפוקה.

תעשיית האגרו-טק באה לידי ביטוי בעשרות עסקאות של מיזוגים ורכישות בשווי של מאות מיליוני עד עשרות מיליארדי דולרים בכל עסקה. בין עסקאות אלו ניתן לציין את ענקית הפארמה באייר שרכשה את מונסנטו, ענקית הזרעים המהונדסים גנטית, תמורת 63 מיליארד דולר, ואת כימצ'יינה הסינית שרכשה את סינג'נטה תמורת 43 מיליארד דולר.