רשתות המלונות נלחמות למנוע רבעון אבוד נוסף

הסגר השני שהטילה ממשלת ישראל על המשק עומד להפוך את הרבעון הרביעי של 2020 לרבעון אבוד עבור רשתות המלונות הציבוריות ‑ השני השנה לאחר הרבעון השני, שבמהלכו הוטל הסגר הראשון. לפי המתווה שפרסמה הממשלה, בסגר הנוכחי המלונות צפויים להיות במקום נמוך מאוד בסולם החזרת המשק לפעילות.  

לפי הפרסומים הנוכחיים, מדובר על כך שהמלונות יחזרו לפעילות בחודש דצמבר לכל המוקדם. מה שהופך את שלושת החודשים האחרונים של 2020 לאבודים בפן העסקי.

מנהלי רשתות המלונות מנהלים כיום קרב עיקש לרכך את עוצמת המכה שיספגו ברבעון האחרון של השנה. המלונות מפעילים לחץ על הממשלה לאשר בשבוע הבא את פתיחת המלונות באילת בתחילת נובמבר, לפי המודל היווני. מודל זה ידרוש בדיקת קורונה לכל הנוסעים לאילת, בדומה לדרך שבה נבדקים לנסיעה לחו"ל.

מימין: ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל; שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל; ורונן ניסנבאום, מנכ"ל מלונות דן. "פיצוי שואף לאפס" צילומים: עמית שעל , יח"צ

הרווח המצרפי צנח ב־583 מיליון שקל

מבין שלוש הרשתות שמניותיהן נסחרות בבורסת תל אביב, מלונות דן, ישרוטל ופתאל, לאחרונה יש גם פעילות משמעותית באירופה, שמאפשרת לה לקבל אוויר לנשימה בתקופת הסגר בארץ. לפי ההערכות, התפוסה במלונות הרשת באירופה נעה בין 30% ל־40% בימים אלה, כך שהם "מכסים את ההוצאות". בארץ, מרבית עובדי פתאל, כמו גם עובדי דן וישרוטל, הוצאו לחל"ת.

מה דעתך על מניית ישרוטל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אם הרבעון הרביעי של 2020 יהיה כמו הרבעון השני, שבו הוטל הסגר הראשון, הרי שצפויה צניחה דרמטית של ההכנסות. זאת, לאחר שברבעון השלישי, שהדיווח על תוצאותיו יהיה במהלך נובמבר, נרשמה התאוששות הודות לפעילות מוגברת באילת ובמקומות נוספים. ברבעון השני קרסו הכנסות פתאל, דן וישרוטל ב־92%, 71% ו־80% בהתאמה ביחס לרבעון המקביל. שלוש הרשתות חתמו בהפסדים כבדים, שהצטברו ביחד ל־414 מיליון שקל, לעומת רווח מצרפי של 169 מיליון שקל ברבעון המקביל.

לרשת ישרוטל יש סדרת אג"ח בודדה (א') שנסחרת בתשואה לפדיון של 1.29%, שמשקפת אמון מצד המשקיעים. יתרת הקרן של אותה סדרה מסתכמת ב־173 מיליון שקל, והפירעון הקרוב, בתחילת נובמבר, כולל תשלום קרן וריבית (יחד) של 19.2 מיליון שקל. הרשת מעריכה כי יש לה נזילות מספקת כדי לעמוד בו.

בנוסף, בכוונת ישרוטל לגייס נייר ערך מסחרי (נע"מ), בהיקף של 50 מיליון שקל. לשם כך, הרשת קיבלה דירוג A1 ממידרוג בתחילת ספטמבר.

לרשת מלונות דן אין סדרות אג"ח והיא נזילה עם 179 מיליון שקל בקופה, נכון לסוף הרבעון השני. רשת פתאל נמצאת בתוכנית היערכות מסיבית להגברת הנזילות, ונראה שאת הרבעון האחרון תוכל לצלוח בלי קשיים מיוחדים. לרשת שתי סדרות אג"ח (ב' וג') ועוד ארבע סדרות אג"ח תחת חברת האג"ח פתאל אירופה. בקופת החברה־האם פתאל החזקות יש 702 מיליון שקל, נכון לסוף הרבעון השני, והיא גייסה 250 מיליון שקל באג"ח במהלך הרבעון השלישי. תקבולים נוספים, ממכירת נכסים, מובילים לפי הערכות לקופה של מעל למיליארד שקל לחברה, כאשר תשלומי האג"ח הקרובים עד סוף השנה נאמדים בכ־70 מיליון שקל.

המשקיעים לפי שעה פחות חוששים, לפחות בכל הנוגע לביצועי המניות בשבועיים האחרונים, שבמהלכם פורסמה תוכנית היציאה הממשלתית מהסגר. מניית ישרוטל עלתה ב־14.2% מתחילת אוקטובר והתשואה שלה מתחילת 2020 עומדת על 17.5%‑. מניית מלונות דן עלתה ב־5% מתחילת אוקטובר וירדה 6.7% מתחילת השנה. מניית רשת פתאל עלתה ב־18.9% מתחילת אוקטובר וספגה את הירידה הגדולה בין הרשתות מתחילת השנה - 58.7%‑.

"מצד אחד סוגרים ומצד שני לא דואגים למענקים"

"באירופה מצבנו הרבה יותר טוב. אנחנו עומדים שם על 40%-30% תפוסה בערך", מציין שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של רשת מלונות פתאל. "יש שם הרבה יותר עזרה ממשלתית. גם החל"ת הגמישה מאוד אפקטיבית שם, ואנחנו מרגישים היטב את הסיוע בגרמניה ובהולנד. שם המלונות עובדים בסופו של דבר, זה לא כמו פה ששולחים את כולם הביתה. כאן אנחנו עוד לא יודעים מתי נחזור לפעילות. מצד אחד סוגרים ומצד שני לא עוזרים עם מענקים".

"מה שקורה כרגע זה אסון לכל המשק, בתוכו גם תחום התעופה והתיירות", טוען מנכ"ל רשת מלונות דן רונן ניסנבאום. "אלה התחומים שנפגעו ראשונים וכנראה יהיו האחרונים שייהנו מהחזרה לפעילות".

מבחינת הנזילות של רשת מלונות דן אומר ניסנבאום כי "משפחת פדרמן, כבעלת שליטה בחברה ציבורית, מאוד קונסרבטיבית. אף פעם לא היינו ממונפים בצורה משמעותית, וזה היה אפילו לרעתנו. אמרו לנו שאנחנו לא מתפתחים ככה. אני לא רוצה להתיימר ולהגיד שאין בעיות. כן לקחנו עוד הלוואות לעבור את התקופה. אבל אני לא רואה בעיה אפילו אם נהיה סגורים לעוד חצי או שלושת רבעי שנה. הגדולים ישרדו את המצב הזה".

למרות זאת, ניסנבאום כועס על התכנון להוצאה המאוחרת של המלונות מהסגר, ויחד עם מנהלי הרשתות האחרים מנהל מאבק עיקש מול הממשלה בנושא, שעשוי להניב פירות כבר בשבוע הבא.

"זאת טעות לשים את המלונות בשלב החמישי של היציאה מהסגר. כשאתה סוגר מלון זה לא 20 איש, כמו בהשבתה של חנות או מסעדה, זו השבתה של 300-200 עובדים. זה כאילו סגרת 20 מסעדות על כל מלון אחד", טוען ניסנבאום. "אני לא מבין למה אנחנו בשלב החמישי? לא הביאו לנו הוכחה שבאילת היתה הדבקה מסיבית. בעיר עברו מאות אלפים ביולי־אוגוסט והיו פחות מ־0.01% מהאנשים שחלו במחלה. זה פסיכולוגי בלבד. אומרים שאם 300-200 איש הולכים למלון זאת התקהלות. אבל בכל מגדל מגורים גרים 300-200 איש, בקפסולות משלהם, וזו לא התקהלות".

מה שיכול להציל, לדברי ניסנבאום, את הרבעון האחרון הוא "מתווה אילת". "זה מתווה שמחריג אותה כמו יוון. מדברים עליו כבר חודש. לאילת יש כביש אחד ושדה תעופה אחד. אפשר לבצע בדיקת קורונה לכל מי שנכנס לעיר. אנחנו בודקים בימים האלה איך מקדמים את מתווה אילת, ככה ש־45 המלונות שיש בעיר ייפתחו בעוד שבועיים־שלושה. אם נראה בשלב הראשון שמצליחים באילת, יכול להיות שנצליח בים המלח ובמקומות מבודדים נוספים".

"ניהלתי השבוע שיחה עם ראש עיריית אילת לגבי פתיחת העיר מחדש", מעדכן מנכ"ל רשת ישרוטל, ליאור רביב. לדבריו, "זה יהיה תהליך חקיקה, כדי לנסות לפתוח את אילת כ'עיר ירוקה' עם בדיקות קורונה מהירות. אם נצליח לפתוח את אילת ב־1 בנובמבר, זה ישפיע באופן מהותי על הרבעון האחרון של 2020. אבל אם הולכים על המתווה הלא הגיוני של משרד הבריאות, שאומר שנפתח אחרונים בדצמבר, אחרי שהיינו סגורים באוקטובר, יהיה רבעון הפסדי ובגדול. הרבעון האחרון יהיה בכל מקרה לא טוב. אבל למזלנו יש לנו 8 מלונות באילת, בהנחה שיחזרו לעבוד, ואין ביקושים לחו"ל כי לא טסים, זה ייתן דחיפה חיובית".

"אנחנו באירוע לא פשוט", מציין רביב. "יש לנו 5,000 עובדים שיושבים בבית. אנחנו עדיין מחכים לפיצוי לבתי המלון. כיום עסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל לא זכאים לפיצוי. לגבי מה שהובטח, הקרן עם הפיצוי של 300 מיליון שקל למלונות, אין עדיין מתווה. חוץ מההקלה בדחיית הארנונה בסגר הראשון והמנגנון לפיצוי של החזרת עובדים מהחל"ת, כמעט ולא היה פיצוי. אנחנו ניזוקים במאות מיליוני שקלים והפיצוי שואף לאפס".