בלעדי לכלכליסט
הבן של יוסי מימן מנפיק חוות דגים, השווי: עד 800 מיליון שקל
אוהד מימן, מנכ"ל ומבעלי החווה, אמר לכלכליסט כי בגיוס שיתבצע בבורסת אוסלו ישתתפו גם בעלי המניות הגדולים בחברה, תאגיד רבובנק ומשפחת מוליז הצרפתית. תמורת ההנפקה תשמש להרחבת הפעילות הקיימת בהולנד והרחבתה לארה"ב
שוחה עם הזרם: חברת קינגפיש זילנד (KingFish Zeeland) בדרך לבורסת אוסלו. החברה, שמחזיקה בבעלותה חוות לגידול דגי ילוטייל (YellowTail Kingfish), החלה ברודשואו לקראת הנפקה ראשונית (IPO) בבורסה הנורבגית, שתיערך בשבועות הקרובים.
- אוהד מימן: "אנחנו נהיה הטסלה של הדגים"
- הסכם פשרה עם יוסי מימן: ישלם לרשות המסים 117 מיליון שקל
- "אין מספיק דגים בים בשל עודף דייג"
אוהד מימן - מנכ"ל החברה ומבעליה, בנו של איש העסקים הישראלי יוסי מימן — אמר ל"כלכליסט" כי להערכתו "שווי החברה בהנפקה ינוע בין 800-500 מיליון שקל (2.2-1.4 מיליארד קרונות - דב"נ), אך השווי הסופי יקבע בשבועות הקרובים. הקורונה גרמה לכך שאירחנו את המשקיעים בזום במקום באוסלו".
לפי מימן, בגיוס ישתתפו גם בעלי המניות הנוכחיים הגדולים בחברה - תאגיד רבובנק, והפמילי אופיס של משפחת מוליז הצרפתית (Creadev). תמורת ההנפקה תשמש את החברה להרחבת הפעילות באירופה, בעיקר בהולנד שבה היא פועלת כיום, ולהקמת פעילות בארה"ב. לפי מימן "הקמת הפעילות בארה"ב והרחבת הפעילות בהולנד יהפכו את קינגפיש זילנד ליצרנית הגדולה ביותר של דג הילוטייל עבור מסעדות יוקרה באיחוד האירופי ובארה"ב". קינגפיש זילנד הוקמה ב־2015 על ידי מימן ושותפיו.
קייס קלוט, שמכהן כיום כסמנכ"ל תפעול; הנס דן בימאן, שמכהן כיו"ר; ואיתי יונג שמכהן כסמנכ"ל כספים). בחווה השוכנת במחוז זילנד שבצפון הולנד מגדלים דגי ילוטייל קינגפיש — דגי מאכל יפניים שנחשבים יוקרתיים במיוחד ומשמשים להכנת מנות סושי וסשימי. החווה הוקמה על שטח של 5,000 מ"ר בהשקעה של עשרות מיליוני יורו. הכסף, שגוייס בשלב הסיד, הגיע בין היתר מאבישי אברהמי, מייסד WIX; גיל הירש ממייסדי פייס.קום; תומר דביר' ממקימי סולוטו; דורון לבנת ממשפחת לבנת; ועמי פדרמן באמצעות פדרמן תעשיות; איתן סטיבה.
בחווה מגדלים את הדגים במיכלי ענק תעשייתיים שאותם ממלאים במי הים הצפוני. ייצור הדגים החל ב־2018 והדיג הראשון נערך ב־2019. כיום כושר הייצור של החווה בהולנד עומד על 650 טונות בשנה, וכספי ההנפקה ישמשו את החברה להרחבת כושר הייצור של החווה ל־2,750-1,250 טונות בשנה, וזאת עד סוף השנה הנוכחית. בנוסף, הכספים ישמשו להקמת חווה במדינת מיין שבארה"ב. לאחרונה קיבלה החברה היתר להנחת צינורות שיאפשרו פריקה ושאיבה של המים בטריטוריה שבה יוקם המפעל במיין, שכושר הייצור הצפוי שלו הוא 8-6 אלף טונות בשנה. כיום לחברה יש מכירות אך היא עדיין לא רווחית.
על פניו, הנפקת חוות דגים שמיועדים למסעדות יוקרה בעיצומו של משבר הקורונה, שמשבית מסעדות רבות, נראית כמהלך מעורר תהיות, אולם לדברי מימן החברה הצליחה לשמור על נפח מכירות חרף הסגרים ברחבי העולם בזכות אישור שקיבלה לשווק את מוצריה ברשת הול פודס בבריטניה. "סיפקנו סחורה במשאיות לכל אירופה, בעוד המתחרים שלנו מאוסטרליה ויפן התקשו לספק סחורה במהירות בגלל קשיים בשרשרת האספקה. הביקוש בסופרמרקטים פיצה אותנו על הירידה בביקוש במסעדות, ופה שיחק לנו היתרון של לספק סחורה בתוך 48-24 שעות".
מימן החל בקריירה עסקית ב־2012 אחרי 13 שנים שבהן התגורר בניו יורק ועסק באמנות. בראיון שהעניק בעבר ל"כלכליסט" אמר מימן "חזרתי לישראל ל־3 שנים ועבדתי כסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת מרחב של אבא שלי שממנו למדתי המון. זו היתה התקופה הכי מאתגרת, כי היה צורך להמשיך לתפקד למרות להקת הברבורים השחורים שהתיישבה עלינו".
בכך מימן מתכוון למשבר שפקד את עסקיו של אביו, שהגיע להסדר חוב. תקופה שאותה מתאר מימן הבן כ"ניסיון לשמור על ראש צלול תחת אש: ניהול משבר צינור הגז, ההשלכות על אמפל (שבבעלות מימן האב — דב"נ), וניסיון למצוא הזדמנויות ליזום מהלכים. במקביל לתקופה העסקית הבעייתית בחיים של אבא שלי, התחתנתי והקמתי משפחה. בתקופה הזו התעורר צורך אמיתי בלבנות לעצמי פרנסה".