"לא מצאתי חברה עם המודל שרציתי, אז הקמתי אחת"

עוד לפני שמלאו למיכאל (מייק) גורנשטיין 30, הוא התיישב על כס המנכ"ל ולאחר שנה גם על כס היו"ר של קרונוס גרופ, אחת מחמש ענקיות הקנאביס הקנדיות הנסחרות בבורסות ניו יורק ונאסד"ק בארה"ב. גורנשטיין (33) המכהן כמנכ"ל זה כ־4.5 שנים בחברה שהוא ממייסדיה, הקפיד להבליט את הפרופיל הציבורי במגרש הביתי שלו - שוק ההון, ויצר לעצמו תדמית של טיפוס רגוע שחושב לפני שהוא שולף. ההצהרה על הקמת פעילות קרונוס בישראל לפני 3 שנים הפתיעה את עמיתיו מקנדה.

אלה רואים בישראל עוד נקודה במפת השילוח שלהן, בעוד גורנשטיין, שאביו היה התינוק הישראלי הראשון שנולד בחיפה, החליט לסגור מעגל משפחתי ולתקוע יתד בארץ הקודש, עם פעילות שכוללת אחזקה בכל שרשרת הערך, חווה חקלאית לריבוי וגידול קנאביס רפואי, מפעל ייצור בגודל של כ־500 מ"ר לייצור של עד 30 טונות קנאביס בשנה.

מייק גורנשטיין, יו"ר ומנכ"ל קרונוס גרופ צילום: Brittany Carmichael

בראיון בלעדי לכלכליסט מפרט גורנשטיין כיצד הוא מתכנן להשתלט על השוק בישראל, מסביר מדוע אקזיט של חברת קנאביס ישראלית הוא בינתיים בגדר חלומות באספמיה, ומצהיר שהוא לא מתרגש מהתנודות במניות הענף ומאכזבת המשקיעים.

מה יש לענקית קנאביס כמו קרונוס לחפש בשוק הישראלי הקטן, המוערך כולו, כולל מסים, ב־235 מיליון דולר בלבד?

"התחלנו בהקמת הפעילות בישראל לפני כ־3 שנים, כשהשוק היה קטן יותר, כי זיהינו הזדמנות עסקית ייחודית שמצריכה הקמת הפעילות. מאז השוק גדל במידה ניכרת, ואף שילש עצמו מבחינת מספר מטופלים. בנוסף, ישראל היא מוקד למחקר ופיתוח עולמי בתחום הקנאביס, ואנו לוקחים בכך חלק באמצעות שיתוף פעולה עם חברת קנאסול הישראלית (חברה הנמצאת בבעלות הטכניון ומשמשת כמרכז מחקר ופיתוח עבור חברות בתחום הקנאביס — צ"ג). לכל אלה ניתן להוסיף גם את האקלים הישראלי, שמאפשר חקלאות וייצור קנאביס בתנאים מצוינים, ויאפשר לפעילות הישראלית שלנו לשמש כנקודת ייצוא לשוקי יעד נוספים".

אתם משיקים פעילות כשהשוק הישראלי כבר עבר ברובו מייצור ליבוא, ומייבא בחודש טונה בממוצע, בעיקר ממותגים של המתחרות הקנדיות שהקדימו אתכם. לא עדיף לייבא?

"קנדה חוותה מחסור דומה עם לידת השוק שם לפני כ־4 שנים, והדברים התאזנו. קרונוס לא בונה על ראשוניות. היתרון שלנו הוא באיכות המוצרים. ובניגוד לשאר החברות, שמנסות מיד לתפוס נתח שוק גדול ככל האפשר, אנו מתכוונים לעשות זאת עקב בצד אגודל, ולהוכיח ל־100 המטופלים הראשונים שלנו בישראל עד כמה מוצר הדגל שלנו, peace naturals, איכותי. אותם 100 מטופלים יהפכו ל־1,000, והמספרים יגדלו. בנוסף, יש לנו גמישות רבה באופן הפעילות, בגיוון המוצרים, ביכולת התפעולית, ובהון, שלא קיים אצל המגדלות והיצרניות הישראליות". מוצר הדגל של קרונוס הוא מוצר קנאביס רפואי שמגיע גם כתפרחת וגם כשמן. קרונוס מציעה מוצרי קנאביס רפואי, מוצרי CBD, מוצרי קנאביס פנאי בקנדה, וכן מוצרי קנאביס אכילים וקרמים קוסמטיים בארה"ב.

מפעל של קרונוס. המפעל בישראל ייצר עד 30 טונות בשנה צילום: דן לב

"הקופה תשמש לצמיחה אורגנית"

גורנשטיין מכוון לקופת המזומנים של החברה, שעמדה על 1.1 מיליארד דולר בסוף יוני 2020, ונשארה תפוחה הודות לשמירה על רף הוצאות מינימלי. לעומק הכיסים תרמה השקעה של כ־1.8 מיליארד דולר (2.4 מיליארד דולר קנדי) שביצעה בסוף 2018 ענקית הטבק האמריקאית אלטריה (Altria), המחזיקה ב־52.54% מקרונוס.

קופת המזומנים מרופדת ביחס לחברות הקנאביס המתחרות. אתם שומרים עליה מלאה לטובת רכישות בקרוב?

"קרונוס לא בונה על צמיחה באמצעות רכישות, ולעת הזו לא מחפשת חברות לרכישה. קופת המזומנים תשמש לצמיחה האורגנית של החברה".

אז הישראליות שמנסות לצוד את עיניכם מבזבזות זמן?

"אנו תמיד שמחים לבחון שיתופי פעולה, אבל איני רואה, מבעד לעיניים של קרונוס, רכישה של חברת קנאביס ישראלית בקרוב. באופן כללי, קרונוס לא מתעניינת במודל של גידול חקלאי, אלא מכוונת להיות חברת מוצרי צריכה, ופועלת למחקר ופיתוח עצמאי. ההשקעה מאלטריה אפשרה להרחיב במהירות את הפעילות, לקדם את המו"פ, מסייעת בהיבטי רגולציה ומאפשרת רשת הפצה רחבה".

אלטריה נכנסה להשקעה בקרונוס כשזו היתה זקוקה נואשות להון, עם פחות מ־25 מיליון דולר במזומן וכוונות להתרחב. באמצעות ההשקעה של אלטריה רכשה קרונוס באוגוסט 2019 את רדווד הולדינגס, הבעלים של מותג ה־CBD לורד ג'ונס שדרכו היא פעילה בארה"ב, תמורת 300 מיליון דולר. הציפיות הן כי שוק ה־CBD האמריקאי יגיע ל־100 מיליארד דולר עד שנת 2030. אף שהנהירה למניות הקנאביס, שבלטה בימי כניסת אלטריה להשקעה, התחלפה בתוך כשנה וחצי לבריחה המונית, אלטריה נשארה. היא ממשיכה להביע אמון בקרונוס, אף שהיא מופסדת בכ־56% על השקעתה.

גם פספוס תחזיות השוק ברבעון השני של השנה לא הבהיל את אלטריה. הכנסות קרונוס ברבעון השני עמדו על 9.9 מיליון דולר לאחר הורדת מס הבלו, עלייה של 29.1% בהשוואה ל־7.6 מיליון דולר ברבעון המקביל. ואף שההכנסות כללו לראשונה את הפעילות בארה"ב, הן פספסו את צפי השוק, שעמד על 12.7 מיליון דולר לרבעון.

הוצאות החברה קפצו ברבעון השני, וניכר שמצאה שימוש למזומנים שצברה להרחבת פעילותה. היא סיימה את הרבעון בהפסד של 55 מיליון דולר או 31 סנט למניה המיוחס לבעלי המניות, בהשוואה לרווח של 203.9 מיליון דולר או 16 סנט למניה בתקופה המקבילה. זאת בעוד תחזית השוק צפתה הפסד של 7 סנט למניה.

מוצר הדגל של קרונוס צילום: דן לב

מתי תגיע נקודת האיזון בין ציפיות המשקיעים לבין ביצועי החסר של חברות הקנאביס?

"קרונוס בונה פעילות, לא ציפיות. נכון שמורגשת אכזבה בקרב משקיעים בתחום, אבל הציפייה שלהם מגיעה מרצון לראות שולי רווח של 70%, ומיד. וזה עוד רחוק. המשקיעים צריכים לראות חברות קנאביס כסטארט־אפים. קרונוס מייצרת לצרכני הקצה, ופיתוח מוצר, הבאתו לשוק ורכישת אמון הצרכן לוקחים זמן".

חודש לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני הודיעה קרונוס כי גורנשטיין יעזוב את תפקידו כמנכ"ל ויישאר להוביל את הדירקטוריון. את מקומו כמנכ"ל יתפוס קורט שמידט (Kurt Schmidt), ששימש בעבר כמנכ"ל חברת המזון גרבר, כסגן נשיא נסטלה ובתפקידי ניהול בענקית המזון קראפט היינץ.

חילופי הגברי הניהוליים לא הפתיעו את שוק ההון האמריקאי, שהתרגל לזריקת מנכ"לי חברות קנאביס מתפקידיהם נוכח תוצאות לא מספקות. מי שאיתרע מזלו להפוך לסמל הבעיטה החוצה היה ברוס לינטון, שהיה מנכ"ל חברת הקנאביס הגדולה בעולם קאנופי גרות', ששווייה בספטמבר 2018 נסק ל־19.2 מיליארד דולר. לינטון פוטר ביוני 2019 על ידי בעלת השליטה (38%) קונסטליישן ברנדס (Constellation Brands), לאחר שקאנופי הציגה הפסד עתק של 961 מיליון דולר לרבעון שהסתיים במרץ אותה שנה. אלא שבעוד לינטון נזרק בהפגנתיות, גורנשטיין דאג להכניס לחברה את יורשו ולשמור באלגנטיות על מעמדו כרוח החיה של החברה.

משקיעי קרונוס דרשו שינוי כשהתוצאות ירדו?

"אני לא מתרגש מתנודתיות במניה. קורט הובא לשם מינוי מנהל מנוסה מעולם המוצרים הארוזים לצרכנים, כדי להניע את קרונוס קדימה הרבה יותר ממני. נעבוד בשיתוף פעולה הדוק".

עורך דין שהתגלגל להקים ענקית קנאביס

גורנשטיין, המחזיק בכ־1.9 מיליון ממניות קרונוס השוות כיום כ־10 מיליון דולר, אולי לא מתרגש, אבל קרונוס, שנסחרת בבורסת נאסד"ק בשווי 1.83 מיליארד דולר, איבדה 76.2% משווי השיא מפברואר 2019, שעמד אז על כ־7.7 מיליארד דולר.

מניות הקנאביס התאוששו לאחר שהתחום הוגדר כחיוני במשבר הקורונה, אבל הוא כבר לא נוצץ כבעבר. הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר הקרוב ייתנו לו תנופה?

"אין ספק שכשהשוק ייפתח ברמה הפדרלית יורחבו ההזדמנויות העסקיות, ונדע לפעול אז. אנו בוחנים את השוק האמריקאי בדיוק כפי שבוחנים את השוק הגרמני, הפולני או הישראלי. קרונוס כבר פעילה בשוק האמריקאי והצגנו לראשונה הכנסות ברבעון השני של השנה מהפעילות בו במוצרי CBD. החברה גם נסחרת בנאסד"ק, רישום למסחר שהיווה אבן דרך ושיקף את ההתקדמות המשמעותית של הקבוצה בחיזוק הממשל התאגידי שלה. הרישום הכפול נועד להגדיל את הערך של בעלי המניות לטווח הארוך, באמצעות שיפור הנראות למשקיעים, הגדלת הנזילות והרחבת היכולת לפנות למשקיעים מוסדיים. כיום מושקעים בה 279 גופים מוסדיים מכל העולם".

גורנשטיין לא מגיע מתחום גידול הצמח או חובב את עישונו, אבל זיהה את הפוטנציאל כשחקן שוק ההון והחליט לקשור בו את גורלו. הוא סיים את 2019 עם שכר בגובה 11.3 מיליון דולר, מהם 10.99 מיליון דולר במענקים. כיום הוא שותף שקט של קרן ההשקעות הפרטית האמריקאית Gotham Green Partners, שהתמקדה במימון פעילויות קנאביס, ועמה החל לבחון את התחום. קודם לכן הוא שימש כסגן נשיא ויועץ משפטי לחברת ניהול ההשקעות הניו־יורקית אלפבית פרטנרס, שהתמקדה באיתור נכסים המתומחרים מתחת לשוויים. ולפני שאיתר מציאות, שימש גורנשטיין כעורך דין תאגידי במשרד עורכי הדין Sullivan & Cromwell, והתמחה במיזוגים ורכישות בשוק ההון.

איך עורך דין של מיזוגים מתגלגל להקמת ענקית קנאביס?

"אף אחד לא שיער אז שהתחום ימשוך משקיעים בכזו עוצמה ומהירות. זיהיתי את התחום כמעניין כבר ב־2015, אך המודל העסקי שלו סבב אז סביב חוות גידול קנאביס, בעוד הכיוון היה מלכתחילה צרכני, ייצור מוצר לצרכן. האמנתי אז, וגם היום, שהתעשייה תיסוב על שלושה שווקים עיקריים, לצד מוצרי הקנאביס עצמם — טבק, אלכוהול ופארמה. סיירתי רבות כדי לאתר השקעות, אך לא מצאתי חברות עם המודל שחיפשתי להשקיע בו. כך החלטנו, שותפיי ואני, לייסד את קרונוס, וליישם את המודל בה".