מנכ"ל מור השקעות: "כל עוד לא מוחקת את העולם פצצת אטום, הכלכלה תתאושש"

לא שוקע, משקיע: "כל פעם שיש משבר, אומרים שלא היה משבר כזה. אבל בסוף כל המשברים נראים אותו דבר, וככל שאתה חווה יותר משברים כלכליים זה יותר מחשל אותך, כי אתה מבין שזה חלק מהמחזוריות של החיים. כל עוד לא מדובר בפצצת אטום שמוחקת את כולם, הכלכלה תמיד מצליחה להשתקם ולצמוח שוב. גם אם יש האטה עולמית, מדובר בסך הכל בדחייה של שנה־שנתיים עד שהדברים יחזרו לעצמם". כך אומר יוסי לוי, מייסד ומנכ"ל משותף של בית ההשקעות מור, בראיון מיוחד ל"כלכליסט".

לראשונה מאז הונפק לפני שלוש שנים בית ההשקעות שהקים, לוי מספר על הדרך שעבר מחדרון במגדל משה אביב ועד לחמש קומות במגדלי בסר, שם מנוהלים כיום נכסי בית ההשקעות, העומדים על מעל ל־25 מיליארד שקל.

יוסי לוי מייסד ומנכ"ל בית ההשקעות מור צילום: עמית שעל

לוי (62), פעיל בשוק ההון מזה 30 שנה, וכבר הספיק לראות לא מעט משברים כלכליים בקריירה. "דווקא משבר 2008 היה הכי מפחיד מבחינתי. ראינו נפילה של מוסד פיננסי גדול ‑ ליהמן ברדרס, ואם הממשלות ובנקים מרכזיים בעולם לא היו פועלים מהר, היינו היום במצב אחר. חלק מהשלכות של המשבר הזה, כמו הריביות האפסיות, נמשכות עד היום", הוא אומר.

אולם על אף שהוא משוכנע שהכלכלה הישראלית תתאושש ממשבר הקורונה, לוי מאוכזב מהטיפול של המדינה במשבר. "מההתחלה הטיפול במשבר התנהל באופן שערורייתי. במקום לעשות תוכנית יזומה, מנסים לסתום חורים או לסתום פיות. אין תוכנית מוגדרת ואין שום היגיון בשום דבר. הסגר הראשון היה חזק והשיג את המטרה, אבל לא ניצלו את ההישג הזה כדי לאפשר לכלכלה לחזור ולהתנהל בצורה נורמלית".

מה היה צריך לעשות אחרת?

"היו צריכים לוותר לכל העסקים שנפגעו על ארנונה ולעזור להם לשלם שכירות. אני מתנגד למדיניות של הוצאת עובדים לחל"ת. כשאתה מאפשר לאנשים לא לעבוד וכתוצאה מזה הם יושבים בבית ולא עושים כלום והממשלה מוציאה על זה כסף ‑ זה לא נקרא לעודד עסקים. היו צריכים לתת סיוע לעסקים בסבסוד שכר העובדים. למי שיוצא לחל"ת צריך לתת דמי אבטלה שהם רק רבע משכורת, אלא אם זה בענפים שבאמת אי אפשר לעבוד בהם בתקופה הזו".

מה יהיו השלכות הסגר הנוכחי על הכלכלה?

"נכנסנו לסגר שני שיהיה הרבה יותר קשה לאכוף, ויימשך יותר זמן, ומבחינת העסקים זו מכה קשה. עסקים שהחזיקו עד כה מעמד על חשבון רזרבות שהיו להם, או הלוואות, והצליחו לצוף בתקופה הזו ‑ יישברו. זה יביא להאטה במשק כולו בשנתיים הקרובות. אסור לשכוח שעסקים קטנים הם חלק משמעותי בכלכלה".

למרות התחזית הקודרת, לוי מאמין שהמשק לא ישקע למיתון עמוק: "יש שני חלקים מרכזיים בכלכלה הישראלית שיסייעו לייצב אותה: ההייטק והמגזר הציבורי ונספחיו. ההייטק הוא חלק חשוב מהכלכלה, ותחומים כמו סייבר וענן רק צומחים בעקבות המשבר. הראש היהודי היזמי תורם למשק המון ומייצר כל הזמן משרות, גם ישירות וגם משרות נלוות בענפים נוספים. המגזר הציבורי מהווה 50% מהמשק וכל העובדים בו מקבלים משכורות רציפות. זה יעזור לנו לצלוח את המשבר יותר בקלות".

הגירעון הגבוה עשוי להביא לקיצוץ במגזר הציבורי.

"רק מדברים על זה. מתי ראיתן את הממשלה מקצצת בעובדים? אני לא רואה סיטואציה שבה מעיזים לצמצם את הצבא או את המשטרה. גם בעיריות כל אחד מתנהג כאילו זו הממלכה שלו ורק מגדיל משרות ומכניס את אנשי שלומו".

איך אתה מסביר את הדיסוננס בין הכלכלה הריאלית שנסוגה לעומת היציבות בשווקים הפיננסיים?

"זה מטריד, אבל אפשר לראות שיש שוני גדול בין החברות לפי תחום העיסוק, והשפעת המשבר עליהן. בסוף השוק חכם יותר מכולנו. יש גופים שנהנו מהמשבר, למשל רשתות שיווק שהרוויחו מזה שאנשים לא טסו לחו"ל והצריכה בארץ גדלה, או כמובן כל התחום של אינטרנט וסייבר. מצד שני, ראינו ירידות בתחומים כמו נדל"ן מניב, קניונים ובנקים. חוץ מזה צריך לזכור שאנחנו עדיין ברמת ריבית אפס, כך שאם חברה יציבה נסחרת במכפיל 20, התשואה שלה עדיפה על פני לקבל תשואה אפסית בפיקדון".

עם כל הכבוד לכך שחברות הטכנולוגיה מתחזקות במשבר, לא מתחילה להיווצר בועה במניות האלה בארה"ב?

"בחלק מההנפקות החדשות בארה"ב זה נראה בועתי, אבל בסך הכל רוב העליות מוצדקות. אי אפשר להתעלם מזה שהקורונה הקפיצה את הפעילות הטכנולוגית כמה שנים קדימה. הקפיצה הזו דורשת שירותים חזקים בתחומי אינטרנט, אבטחת מידע, שירותי ענן ותשלומים אונליין. זו השקעה לטווח ארוך. גם אם נראה קצת ירידות אחרי המשבר, זה המקום שהעולם הולך אליו".

איפה אתה רואה הזדמנויות השקעה בתקופה הזו?

"כל מה שקשור באינטרנט, סייבר, תשלומים אונליין ואנרגיה ירוקה. עוד הזדמנות שאנחנו מזהים היא בתחום התשתיות, בעיקר בארה"ב. זה ענף שצמח באופן מפתיע, כי אנשים התחילו לצאת מהערים ולעבור לפרוורים ולבנות וילות גדולות, במקום דירות צפופות שבהן הם גרו. כמו כן, כאשר יהיה חיסון או תרופה לקורונה, נראה ענפים שנפגעו, כמו נדל"ן מניב וקניונים, שנסחרים עכשיו במחירים נמוכים מאוד, משנים כיוון. השווקים עובדים מהר, ברגע שתהיה ודאות שיהיה פיתרון לקורונה, אנחנו נראה את המעבר הזה".

מדיניות ההשקעה שלכם עדיין בדפנסיביות של המשבר או שכבר עברתם להשקיע בתחומים של "היום שאחרי"?

"עוד לא עברנו ליום שאחרי".

זו הפעם הראשונה שלוי מתראיין מאז שמור הונפק לפני 3 שנים לפי שווי של 320 מיליון שקל. כיום שוויו של בית ההשקעות עומד על כ־670 מיליון שקל, כאשר מתחילת 2020 עלתה מנייתו בכ־73%, על אף משבר הקורונה.

הרבה בתי השקעות קטנים הוקמו ב־15 השנים האחרונות, אך רק בודדים הצליחו לפרוץ את מחסום הקוטן, שהוא קריטי בענף הפיננסים, ולהפוך לשחקן משמעותי בשוק שנשלט ע"י הגופים הגדולים. מור הוא אחד מהם, ומנהל כיום נכסים של 25 מיליארד שקל, כאשר מבחינת לוי זו רק ההתחלה, ויש לו תוכנית אסטרטגית ברורה לעשור הקרוב.

לוי, דור תשיעי בארץ, מספר כי "חיידק" שוק ההון דבק בו כבר בילדות. "הכל התחיל בגיל 15, הייתי תלמיד באורט טכניקום, והיה לי מורה גאון למתמטיקה שפתח בפני את העולם של שוק ההון, הוא הסביר לי הכל על התחום, וזו הייתה תקופה שאף אחד לא ידע מה זה מניה. מאז זו הייתה השאיפה שלי, להיכנס לעולמות האלה. לפני בערך 30 שנה החלטתי להפוך את התחביב למקצוע והקמתי משרד של ניהול השקעות. בהמשך עברתי לנהל את קופת הגמל של התעשייה האווירית שבשיא ניהלה נכסים של 5 מיליארד שקל, שבאותה תקופה (לפני 15 שנים, נ.צ, ע.א), נחשב סכום גבוה, והיה ממש כיף. התוצאות של קופת הגמל בלטו לטובה, אבל אמרו לי שם 'מה זה משנה 5% יותר או פחות', ואז נפל לי האסימון שאני חייב לעזוב ולהקים בית השקעות משלי", הוא מספר.

אז מה עשית?

"באחד מימי שישי של ינואר 2006 נפגשתי עם חברי דרור קראוס לשיחה דחופה והצעתי לו להקים יחד בית השקעות חדש, וכבר ביום ראשון הודעתי שאני מתפטר מהתעשייה האווירית. לא הייתי במצב אידאלי בחיים לעשות שינוי כזה. הייתי גרוש, הייתי צריך לשלם מזונות. לא היה לי שום רכוש חוץ מדירה שמכרתי כדי להשקיע בעסק החדש. עברתי לגור בשכירות בדירת חדר ברחוב אבן גבירול ואפילו לא החזקתי רכב. אבל כשיש לך את החיידק הזה, אתה נכנס לתוך זה, ומוכן לעשות הכל. ביוני 2006 פתחנו את המשרדים".

למה אתה כל כך אוהב את העיסוק בשוק ההון?

"הרבה אנשים עובדים בענף מסוים ומתמקדים במקצוע אחד: רפואה, ראיית חשבון, עריכת דין. אבל כשאתה בשוק ההון אתה כל הזמן לומד, אתה נחשף לכל כך הרבה ענפים ויחסית מהר אתה רואה משהו שנבנה ונהנה מהפירות שלו. אין ענף ששוק ההון לא פתוח אליו וזה יתרון עצום".

ובכל זאת, בנקודת הזמן הזו של החיים שלך, זו לא היה הימור גדול מדי להשקיע הכל בבית השקעות? הרי אתה אמור להיות רגיש לנושא של ניהול סיכונים.

ואיך נראתה תחילת הדרך?

"התחלנו מניהול תיקים עבור שני לקוחות. בהתחלה היה לנו שטח קטן במגדלי משה אביב, אבל מהר מאוד שכרנו כאן (מגדלי בסר, משרדי החברה הנוכחיים, נ.צ, ע.א) חצי קומה והיינו 5 עובדים בהם אני והבן שלי (אלי לוי, כיום מנכ"ל משותף במור, נ.צ,ע.א). בסוף 2006 הקמנו קרנות נאמנות. במשבר 2008 בלטנו לטובה, כשכל הקרנות שלנו סיימו את השנה בתשואה חיובית.

"זה לא שחזינו את המשבר של 2008, אבל ניתוח סיכונים זה אחד הדברים הכי חשובים לנו וזה הביא לנו תוצאות טובות. השנה הזו עיצבה אותנו ובעקבותיה הרבה אנשים בתחום התחילו להכיר ולהעריך אותנו. גם אז וגם היום אנחנו כמעט לא משקיעים בפרסום, אלא יותר במפגשים. הייתי עושה הרצאות בבנקים, היה חשוב לי להכיר אנשים אחד על אחד".

אחרי משבר 2008 הצטרפה כשותפה למור משפחת מאירוב, המגיעה מענף היהלומים. "כל הזמן היו לנו שותפים. לא היה לי הון לבצע השקעות, ובנוסף מכרתי חלק מהאחזקות שלי כדי לקנות דירה ולעזור לילדים. המאירובים היו בכלל לקוחות שלנו במשבר והעריכו את התשואות וההתנהלות שלנו במהלכו, ולכן החליטו להיכנס להשקעה בבית ההשקעות. הם כל פעם רכשו עוד קצת. היום הם מחזיקים בערך 45% ממור ואני והבן שלי 20% ביחד".

הם בעצם מחזיקים ביותר מניות מכם, אז מי בעל הבית האמיתי?

"משפחת מאירוב היא משקיעה פיננסית במור. אנחנו בידידות מאוד גדולה איתם. הם תמיד עמדו מאחורינו, וכל פעם שהיו לנו חילוקי דעות הם הזכירו לנו שהם סומכים עלינו ושאנחנו אלה שקובעים בסוף. בעיני זה המתכון להצלחה, כששותפים סומכים זה על זה, זה נותן המון ביטחון לעבוד נכון גם בתקופות קשות. זה כמו להתחתן, כשיש לך שותפה טובה זה משנה את החיים".

המומנטום החיובי במניית מור נובע בעיקר מפעילות הגמל וההשתלמות החדשה בבית ההשקעות. מור נכנסה לפעילות הזו רק בשנה שעברה, נהנית ממומנטום חיובי של גיוסים, ומנהלת כיום נכסים בהיקף של מעל 5 מיליארד שקל, כאשר קצב העלייה הולך ועולה. לדברי לוי, מיולי ועד ה־10 באוגוסט הם גייסו 1.4 מיליארד שקל, "הגיוסים שלנו היום הם בקצב של מיליארד שקל בחודש", הוא מציין בסיפוק. לדבריו, מור השקיעה עשרות מיליוני שקלים בכניסה לפעילות, ולהערכתו בשנה הבאה הפעילות תהפוך לרווחית.

במסגרת הקמת פעילות הגמל וההשתלמות, גייס לוי את אורי קרן, שניהל את קרנות הנאמנות של ילין לפידות ומונה למנהל ההשקעות הראשי בחברת קופות הגמל של מור ולשותף בה. קרן, הנחשב למנהל השקעות מוערך, הביא לביצועים בולטים בקופ"ג של מור, מה שגרם לזרם הגיוסים הגבוה.

עכשיו, כשתחום הגמל במור כבר גדול, האם אפשר להמשיך לשחזר את התשואות החריגות?

"ניהלתי בעבר קופת גמל שהגיעה ל־5 מיליארד שקל. זה נחשב מאוד גדול במימדים של אז, והצלחנו להביא תשואות טובות. יש לנו מחלקת מחקר רצינית, שתומכת בנו, והיכרות ארוכת שנים עם חברות. אם לא הייתי חושב שנהיה טובים גם בהיקף נכסים גדול לא הייתי מקים את קופת הגמל".

ובכל זאת, איך תעשה את זה?

"אנחנו מאד משקיעים במחקר, ותמיד מחפשים רק איפה להתפתח בזה. זכינו גם במענק של רשות החדשנות, שמשאפשר לנו לסקור עוד אנליסטים בתחום הטכנולוגיה. בנוסף, אנחנו מתמודדים בקרן של המדינה להשקעה בסטארטאפים. במסגרת הקרן הזו, המדינה מעניקה הגנה של עד 40% מההשקעות, עידוד השקעות של מוסדיים בהייטק של רשות החדשנות. אנחנו גוף צעיר, שהולך למקומות של חדשנות".

אחת הביקורות שנשמעת כנגד מור בשוק ההון היא שהתשואה העודפת שלה בתחום הגמל הגיעה בעיקר בזכות השקעה בהנפקות פרטיות, בהן נמכרו לחברה מניות בדיסקאונט. לוי דוחה בכל תוקף את הביקורת שמדובר בטריק: "אני באמת לא מבין את הטענה. מה יותר טוב לעמיתים שלי מזה שאני קונה ללקוחות מניות בדיסקאונט, ומביא להם ככה ערך? זה כמו שאני כמתווך דירות אשיג ללקוח דירה במחיר נמוך ממחיר השוק, ויתלוננו שזה לא בסדר. העסקאות האלה לא מגיעות אלינו סתם. בשביל זה צריך מערכת מחקר ברמה גבוהה, לעשות פגישות עם חברות ציבוריות וליזום עסקאות. מה לא בסדר בזה?"

הבעיה היא שלא תוכלו להגיע לכאלו תשואות כשיהיו לכם הרבה נכסים.

"ראשית, צריך לזכור שבקופות גמל, בעסקאות פרטיות, אם יש הנחה על מחיר המניה ביחס למחיר השוק, אז על פי חוק, אנחנו לא מכירים ברווח מיידית, אלא מכירים בו בצורה הדרגתית לאורך תקופת החסימה. ברור שככל שנהיה יותר גדולים התרומה השולית של עסקאות מהסוג הזה פוחתת, אבל מצד שני, ככל שאנחנו גדלים נפתחות לנו דלתות לעסקאות כאלה גם בחו"ל. לכן, סביר להניח שהערך המוסף של העסקאות האלה יישאר רלוונטי לאורך זמן. חוץ מזה, כל הגופים הגדולים בשוק ההון לוקחים חלק בעולם הזה, שמייצר ערך ללקוחות וגם לחברות".

תחום הגמל הולך וצובר תאוצה במור, אבל עדיין, תחום הפעילות המרכזי הוא קרנות הנאמנות, בו מנהלת מור 15 מיליארד שקל. בעוד שבתחום הגמל החברה נהנית מממונטום חיובי, בקרנות הנאמנות שנת 2020 הייתה שנה לא טובה. הענף כולו סבל מפדיונות גבוהים, אולם במור הם היו גבוהים מהממוצע, כשנפדו ממנה 4.5 מיליארד שקל מתחילת השנה.

במשבר 2008 התגאית בביצועי הקרנות. מה קרה במשבר הזה שהתוצאות שלכם בקרנות חלשות מהממוצע והפדיונות אצלכם גבוהים?

"קודם כל, אני לא חושב שזה נכון להגיד שהתוצאות לא טובות. דבר שני, אנחנו שמרנים, ועודף השמרנות פגע בנו, כי כשהשוק עלה בצורה מטורפת ותיקן, היינו חשופים אליו פחות. ועדיין, כשמסתכלים על תשואות לאורך זמן, התוצאות שלנו טובות. גם במערכות הדירוג של הבנקים הקרנות מדורגות גבוה, כי בוחנים לא רק תשואה, אלא גם תשואה לעומת סיכון".

לדברי לוי, "הפדיונות הגבוהים נובעים מכך שאצל חלק מהמתחרים שלנו 30%־40% מהנכסים בקרנות הם בידי לקוחות מניהול תיקים, אז קל יותר למנוע יציאת כספים שלהם, כי יש קשר ישיר איתם. אצלנו, לעומת זאת, הלקוחות בניהול התיקים מהווים רק 5% מהקרנות. לכן, אם מנטרלים את האחזקה שנמצאת בניהול התיקים, הפדיונות מהקרנות שלנו נמוכים מהממוצע בשוק. קרנות נאמנות הן השקעה לטווח קצר, ולכן המשקיעים שם מגיבים מיידית כשרואים נפילות. לדעתי זה לא תמיד הדבר הנכון, אבל זה המצב בשוק הזה".

ובכל זאת, איך אתה מסביר את השונות בביצועים החזקים שלכם בגמל לעומת קרנות הנאמנות?

"מדובר בשני מכשירים שונים לגמרי. הקרנות תלויות בציבור. זה כסף קצר טווח שנכנס ויוצא, ואתה צריך להתאים את ניהול ההשקעות לזה. לעומת זאת, בגמל, ואפילו בגמל להשקעה, אתה מתנהל לטווח ארוך, ויכול להשקיע גם בהשקעות לא סחירות. אחת הבעיות של קרנות הנאמנות היא שהן מוגבלות ל־5% מהנכסים שאינם סחירים. יש יתרונות רבים בגמל להשקעה על פני קרנות נאמנות, למשל שאפשר לעבור בין מסלולים בלי לשלם מס".

יש לכם מעל ל־40 קרנות נאמנות מסורתיות, זה לא עלול לבלבל את המשקיעים כשהם בוחנים את התוצאות שלכם?

"ביחס לגופים מתחרים, יש לנו פחות קרנות. אנחנו הולכים לכיוון של קרנות ספציפיות, חכמות, שמתמקדות בנישות מסוימות, כמו טכנולוגיה או אנרגיה ירוקה. אנחנו משקיעים בזה הרבה, כי זה דורש ידע ויכולות אנליטיות".

אלי לוי, מנכ"ל משותף במור עם אביו יוסי לוי צילום: עמית שעל

אחד הדברים החשובים ללוי בניהול של מור הוא לשמר את כוח האדם. "אנחנו חברה משפחתית, וזה מה שחשוב לי לשמר. זה אולי נשמע מוזר כי אנחנו חברה פיננסית, שנמצאת בעולם שרודף אחרי תשואות, אבל בסוף אתה מבלה בעבודה את רוב שעות הערות שלך ומה שמחזיק אותך זה ההרמוניה והשותפות".

איך עושים את זה בחברה שגם חשופה ללחץ של תשואות וגם ללחץ של תוצאות, מהיותה חברה ציבורית?

"צריך להפוך את העובדים לשותפים. לכן היה חשוב לי שלכל העובדים, כולל עובדי הניקיון, יהיו אופציות ושירגישו חלק אינטגרלי בחברה, ושלא יהיו מעמדות. אם לא תיצור תחושת שותפות עם העובדים, אפשר בקלות לקחת לך עובדים למקום אחר".

זה באמת עובד?

"נראה שהצלחנו בזה, כי ב־3 שנים האחרונות עזבו אצלנו שני עובדים, ואחד חזר. היו כאלה שאפילו קיבלו הצעות למשכורת כפולה אצל המתחרים העדיפו להישאר".

איך אתה רואה את מור בעתיד?

"בית ההשקעות אלטשולר שחם הוא דוגמה מצוינת עבורנו. הדרך שלנו קצת שונה, אבל הם גוף מדהים בעיניי. כמו אצלנו, גם שם הבעלים הוא המנכ"ל, ואז, בניגוד למנכ"ל שכיר, הוא יכול להרשות לעצמו להסתכל לטווח ארוך, ולבצע מהלכים שלוקח זמן לראות את התוצאות שלהם, ורואים את התוצאות".

אם אתה רואה את הצמיחה של מור נמשכת, למה החלטת בחודש שעבר למכור מניות שלך בחברה ב־14 מיליון שקל?

"פנה אלינו גוף מוסדי שמחזיק 2% מהמניות במור וביקש כמה פעמים לקנות עוד 2%. כשאתה חברה ציבורית, אתה צריך להיענות לרחשי השוק. בנוסף, המכירה הזו מגדילה את החזקות הציבור במניה, וצפויה לתת לנו עוד משקל למניה של מור במדדים. זה גם יגדיל את הסחירות במניה. אני מאמין במור, ועובדה שמאז שהונפקה ועד לאותה מכירה רק הגדלתי אחזקות בחברה".

כאשר לוי נשאל האם בדומה לאלטשולר שחם גם מור תיכנס לתחום הפנסיה, הוא רמז כי הנושא עומד על הפרק: "יש לזה קהל. ניהול מערכות גמל ופנסיה זה די דומה, כשיש לך מערכת גמל גדולה יהיה לך יותר קל להיכנס גם לתחום של הפנסיה".

"הטרנד הנוכחי של המסחר העצמאי מסוכן"

אחת המגמות שהביא עמו משבר הקורונה היא הצטרפות של משקיעים קטנים לפעילויות של מסחר עצמאי, בעיקר דרך אפליקציות מסחר. המפורסמת שבהן היא רובין הוד האמריקאית, אשר שוויה הוערך באוגוסט האחרון בכ־11 מיליארד דולר. הטרנד הזה חלחל גם לישראל, ובבתי ההשקעות מדווחים על זינוק של עשרות אחוזים בפעילות המסחר העצמאית של לקוחות פרטיים. עוד עולה כי מרבית המשקיעים החדשים הם צעירים, שככל הנראה ביקשו לשלב בין הזמן הפנוי שנוצר בתקופות של סגר או בידוד לבין החיפוש אחר מקורות הכנסה חדשים וזמינים, כאשר הסנטימנט החיובי במניות הטכנולוגיה רק מחזק את המגמה ומגביר את התיאבון.

לוי מבקש לצנן את ההתלהבות. לדבריו, "זה טרנד מסוכן. השקעה בבורסה זה עניין רציני וארוך טווח, אני לא מכיר הרבה אנשים שעוסקים במסחר יומי ומרוויחים כסף. בסוף אתה לא יכול להגיד לאנשים מה לעשות עם הכסף שלהם. זו זכותם לעשות מה שהם רוצים ואין שום רגולציה שאפשר להפעיל בנושא. אפשר רק לפרסם אזהרות. אני כן חושב שהקו האדום שהמדינה צריכה לשים זה לא לאפשר לתת אשראי לדברים כאלה, כי זה יכול להיות מדרון מאוד חלק ומסוכן", הוא אומר.

לכם יש פעילות ברוקראז' צומחת למוסדיים, לא תיכנסו גם לברוקראז' לפרטיים?

"זה ממש לא הכיוון שלנו. אלו שני סוגי פעילויות שונות, ואנחנו מתמקדים במסחר למוסדיים ובשיתופי פעולה עם גופי מחקר גדולים בחו"ל".

לסיום, אתה מנהל את בית ההשקעות יחד עם בנך אלי. איך אתם מסתדרים?

"לוקח זמן להתרגל ולוותר על האגו. לא תמיד רואים דברים עין בעין, אבל היום אני נהנה מכל רגע מהעבודה המשותפת".