ברקת: "ציפיתי שבמגדל יגידו לשלמה אליהו 'עד כאן'. עשו צחוק מהתהליך"

משה ברקת, יו"ר רשות שוק ההון בשנתיים האחרונות, לא סימן לעצמו כיעד את התפקיד הנוכחי. "לא רציתי לבוא לכאן. עשיתי תפקידים ציבוריים וכבר תרמתי למדינה, אבל היה לי ג'וק. פנה אליי מישהו שהציע לי להתמודד, וכשהחלטתי להציג מועמדות, ידעתי שאני הולך על זה עד הסוף. מבחינתי, באתי לשירות מילואים, ואני לא עושה חשבון מעבר לזה שאני רוצה להפוך את הרשות לחזקה ועצמאית", הוא אומר בראיון חג ל"כלכליסט".

מה גרם לך לבוא? מה זה הג'וק?

"רציתי להשפיע על שוק ההון. אמנם באתי מרשות ני"ע, והייתי שם מספר 2, אבל זה לא כמו להיות מספר 1. השתכנעתי שברשות שוק ההון יש יותר השפעה על השוק מאשר ברשות ני"ע".

ברקת, בעל דוקטורט במינהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה, כיהן ברשות ני"ע כמנהל מחלקת תאגידים. בשנים האחרונות הוא עבר למגזר העסקי, כיו"ר חברת הביטוח הפניקס, ולאחר מכן שימש כיועץ עצמאי, בין היתר לחברות כמו כלל ביטוח ובנק ההשקעות ג'פריס. לכן חזרתו למגזר הציבורי נחשבה מפתיעה.

משה ברקת, יו"ר רשות שוק ההון צילום: עמית שעל

חזותו של ברקת שקטה ומאופקת, אך מתעתעת. הוא הוכיח שהוא יכול להיות אגרסיבי ונכנס ללא מעט עימותים עד כה. עם סוכני הביטוח, חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי, דירקטורים ובעלי מניות בכלל ביטוח, וכמובן העימות החריף ביותר, שעשוי גם להגיע לפסים משפטיים: קרב האיתנים מול שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח.

היעדר הרסן במגדל: "המעורבות של בעל השליטה חייבת להיפסק"

ביקורת "העסק צריך להיות בידיים של המוסדיים" משה ברקת טען כי אנטרופי היא מונופול בתחום הייעוץ למוסדיים, ומבנה פעילותה מגלם פוטנציאל לניגוד עניינים. בשוק ההון הופתעו מנחישותו להפסיק את פעילות הייעוץ למוסדיים גולן חזני ועירית אבישר לכתבה המלאה 

באפריל החליט דירקטוריון מגדל להדיח את יו"ר חברת הביטוח ניר גלעד. ברקת עצר את המהלך וטען למעורבות יתר של אליהו בחברה. בהמשך הוא שיגר מכתב חריף לדירקטוריון החברה, שבו האשים את מרבית הדירקטורים בחשש להפרת אמונים לחברה, האשמה חמורה שהדירקטורים מתכחשים לה. במכתב הורה לאליהו לעזוב את אחד הדירקטוריונים - מגדל אחזקות, שבו הוא מכהן כיו"ר, או החברה־הבת מגדל ביטוח, שבו הוא מכהן כחבר מן המניין. אולם אליהו לא מיישם את ההחלטה. הרשות פתחה בינתיים בחקירה נגד החברה ובכירי הדירקטורים שלה.

"יש לנו אמון במגדל, ואם לא היה לנו, כבר היינו ממנים מנהל מיוחד. אבל ההתערבות של בעל השליטה הזה עברה את הגבול בצורה שלדעתנו עשויה לסכן את החברה", אומר ברקת. "עד היום לא היה מי שישים פה רסן. כשעלה בפעם האחרונה לדיון נושא בחירת היו"ר לחברה, אמרתי מעל כל במה שהיו"ר הבא של מגדל יהיה כזה שיודע לעמוד מול בעל השליטה. זה היו"ר שאני אאשר. ואכן כך אישרתי. אבל לא אני בחרתי את היו"ר. החברה ובעל השליטה בחרו אותו. אפילו שכל מיני גורמים מנסים לטעון אחרת".

מאז רכש את השליטה ב־2012, אליהו כבר החליף תשעה יו"רים ומנכ"לים. מה קרה הפעם שהביא לתגובה החריפה שלכם?

"כשאנחנו רואים שיש יו"ר שכנראה עומד מול בעל השליטה, ואז בא הדירקטוריון של החברה־האם ומחליט לפטר אותו, זה כבר עובר את הגבול. זה עושה צחוק מכל התהליך. הייתי מצפה שעוד לפני כן הדירקטוריון יעצור את אליהו ויגיד לו - 'אדוני, עד כאן'. אני לא צריך להגיע למצב של התערבות. בעיניי זה מקרה מאוד מצער. שלמה אליהו הוא אדם עם זכויות בעולם הביטוח הישראלי, אבל מה שהוא עושה עכשיו לא נכון ולא ראוי".

הוא ייקח אותך לביהמ"ש.

"אנחנו חזקים ונתמודד עם כל ביקורת ופנייה, ואם צריך להגיע לערכאות, נגיע גם לשם. אנחנו סמוכים ובטוחים שאנחנו פועלים רק לפי הסמכויות שיש לנו בחוק, ולשם הגנה על הציבור".

אבל מה עם זכות הקניין? הוא קנה את החברה במיטב כספו.

"הוא קנה חברה מפוקחת. יש עוד אנשים שקנו חברות מפוקחות ויודעים להתנהל. העסק עובד ברוב החברות. מי שבעייתי צריך להסיק מסקנות, כי הוא החריג והוא לא הכלל".

בעלי שליטה תחת טיפולו הצמוד של ברקת. מימין: שלמה אליהו במגדל, אדוארדו אלשטיין באי.די.בי, יצחק תשובה בדלק

יש סכנה לכספי העמיתים?

"לא. אין שום דאגה לגבי הפעילות מול המבוטחים. אבל עדיין, התערבויות מהסוג שבעל השליטה עושה עלולות לפגוע בחברה, וחוסר היציבות הניהולי ניכר. לכן אמרנו שעד סוף השנה לא יוחלף היו"ר. זה לא שאנחנו מעדיפים יו"ר כזה או אחר. אנחנו לא רוצים לעשות את התפקיד של הדירקטוריון, אבל המעורבות של בעל השליטה חייבת להיפסק, והממשל התאגידי צריך להיות תקין ללא מעורבותו. לכן אמרתי לבעל השליטה - או שהוא דירקטור בחברת הביטוח ואז לא יו"ר מלמעלה, וגם מתנהל כמו אחד הדירקטורים האחרים, או שהוא עוזב את חברת הביטוח".

ומה קרה? הוא מתעקש להמשיך גם פה וגם פה.

"אז נעשה את פעולתנו. לא הגענו לקו הגמר בעניין הזה".

איפה עומדת החקירה שפתחתם?

"אנחנו בוחנים את ממדי המעורבות הזו. זה בתהליך אכיפה, ומעבר לזה אני לא יכול למסור פרטים".

זו פעם ראשונה שרשות שוק ההון מבצעת חקירה כזו. זה לא צעד אגרסיבי מדי?

"נכון שזה הליך אכיפה לא שגרתי, אבל זה בסדר. רק ב־2016 הרשות הזו קיבלה את העצמאות שלה, ובאיזשהו מקום היא המשיכה לפעול כמו אגף. זה

לשנות תפיסה ברקת: "מס הכנסה שלילי הכרחי - או שבעתיד נצטרך לסייע למי שנותרו ללא פנסיה" יו"ר רשות ההון משה ברקת תומך בעמדת שר האוצר ישראל כץ לגבי מס הכנסה שלילי: לדבריו, "בעל שכר נמוך, שממילא לא מגיע לרף המס, לא נהנה מתמריצי המדינה (הטבות מס) בחיסכון לפנסיה כי הוא לא משלם מס. לכן הפתרון הוא לעשות מס הכנסה שלילי לפנסיה, ואז ההטבה תגיע לפנסיה" גולן חזני ועירית אבישר לכתבה המלאה 

שינוי תרבותי שלוקח זמן. מרגע שהגעתי, אמרתי שהרשות תעבוד כגוף עצמאי, כמו רשות ני"ע והפיקוח על הבנקים". אולם לשם כך ברקת זקוק לתקציבים, שלא קיבל עד כה לדבריו. "אנחנו צריכים משאבים. שומרים פה על כספי הפנסיה של הציבור, קרוב ל־2 טריליון שקל. מדובר במורכבות אדירה, עם תקציב בגובה של שליש מהפיקוח על הבנקים. זה צריך להשתנות", הוא אומר.

מבחינת ברקת, העוצמה של רשות שוק ההון לא צריכה להתבטא רק בתקציבים, אלא גם ביחס מצד הגופים המבוטחים: "בבנק ישראל, כשהמפקח אומר משהו המפוקחים מתיישרים, בביטוח זה לא היה כל כך חזק. כשהמפקח אומר משהו, צריך להבין מה הוא אומר, ולא להגיע למצב שאנחנו משתמשים בכלים ובסמכויות שיש לנו כדי שהמסר יוחדר. ולצד זאת, אנחנו עושים שימוע ציבורי רחב, יש התייעצויות עם גורמים מקצועיים. לא חושבים שהחוכמה רק אצלנו".

הדחת המנכ"ל בכלל ביטוח: "האיום של חברת ביטוח ללא גרעין שליטה הרים ראשו"

זירה נוספת בתחום הממשל התאגידי היתה לברקת בכלל ביטוח. הסערה החלה כשהיו"ר דני נוה ביקש להדיח את המנכ"ל יורם נוה. הוא קרא לו לחדרו ואמר לו שאיננו שבע רצון מתפקודו והציע לו להתפטר. המנכ"ל יצא למלחמה ושיגר מכתב חריף שבו האשים את היו"ר בכניעה ללחצים של בעלי מניות בחברה - אייל לפידות, מורי ארקין ואלפרד אקירוב.

ברקת עצר את האירוע ואסר על הדירקטוריון לקדם את ההדחה. שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר מונה לראש ועדה שבדקה את האירוע. זו פרסמה דו"ח לא נוקב דיו שקבע שבהתנהלות היו"ר נפל פגם. אולם היו"ר התפטר מאוחר יותר, לאחר שהנושא לא הועלה בדירקטוריון ולא ניתנה לו אפשרות לעשות זאת עד סוף השנה. יורם נוה נשאר בינתיים בכיסאו.

"היה ניסיון לפטר מנכ"ל, אבל מהשלב הראשון הבנו שזה לא רק פיטורי מנכ"ל", אומר ברקת, שמבחינתו כלל ביטוח הניחה מקרה בוחן להתנהלות חברת ביטוח נטולת גרעין שליטה. "בחברות בלי גרעין שליטה עלול להתפתח שלטון מנהלים או שלטון של בעלי מניות מיעוט. לראשונה יש חברת ביטוח ללא גרעין שליטה, והנה האיום הזה הרים את ראשו. לכן החלטנו לסמן קו ברור לשוק להתנהגות במקרים שכאלה. גייסנו את השופט דנציגר, שייתן את ההשלכות של המקרה באופן יותר רחב".

מה הקו הברור?

"כשמחליטים לפטר מנכ"ל או כל נושא משרה בכיר, חברת ביטוח חייבת לעמוד בסטנדרט סדור. אסור לדירקטוריון להיות חשוף ללחצים. הדירקטוריון צריך לנמק את ההחלטות, להראות שזה לטובת החברה ולטובת האינטרס של שמירת כספי החוסכים".

יהיו שיגידו שבעלי מניות כמו ארקין, לפידות ואקירוב הם אנשים רציניים שרק רצו לעשות טוב לכלל ביטוח. לפידות הוא איש ביטוח עם יכולות מוכחות. למה הרחקת אותם מהחברה?

"לבעלי מניות שדואגים לחברה יש קול והם יכולים להצביע, אבל אף אחד לא ינווט חברה בלי שיש לו היתר שליטה. שליטה זה הכיוון של פעילות התאגיד. אם גורם אחד יעשה את זה, הוא יוגדר בעל שליטה, ואם חברי קבוצה מתאמים בינם לבין עצמם, אז בחוק זו הגדרה של קבוצת שליטה. וידאנו שאין תיאום בין השחקנים האלה ברמה שהם יכולים להגיע לכדי אחזקה משותפת".

הביצועים לא טובים בכלל ביטוח. למה לא אפשרתם לדירקטוריון לדון בהדחת המנכ"ל?

"הדירקטוריון החליט לחכות לביצועים הבאים שידווחו. זה לא נכון שלא נתתי לדיון כזה להתנהל. כשקרה האירוע עם היו"ר, עצרתי את העסק כדי לבדוק. לאחר מכן הם היו פתוחים בכל רגע לקיים דיון כזה. התהליך שניסה להוביל היו"ר לא היה סדור, לא באו ונימקו. כששאלנו את הדירקטורים הם אמרו ש'זה לא היה על דעתנו וזה לא היה מה שרצינו'. הם לא אמרו שבאמת יש בעיה וצריך להדיח. לא עצרנו את הדירקטוריון מלקבל החלטה. גם במגדל וגם בכלל. אנחנו לא מחליפים דירקטוריון".

מבחינת ברקת הטיפול בנושא חברות ביטוח ללא גרעין שליטה הוא רק בתחילת הדרך: "חוץ מדו"ח דנציגר הנחנו גם מתווה שלנו לבחירת דירקטורים בכלל ביטוח, שישליך על כל חברה ללא גרעין שליטה. אנחנו צריכים להבטיח שגורמים נטולי היתר שליטה לא ישתלטו על בחירת הדירקטוריון. התפקיד של הוועדה הציבורית בחוק הוא אמיתי, לא טקסי", הוא אומר, ומתכוון לוועדה מיוחדת בראשות שופט שתמליץ על הדירקטורים לחברה.

בחירת חברי הדירקטוריון: "יש לנו כסף ציבורי לשמור עליו"

ברקת מתכוון לפעול לשינוי חקיקה בנושא מערכת היחסים בין חברות הביטוח לחברת האחזקות הציבורית המחזיקה בה, שאינה מפוקחת על ידי רשות שוק ההון. "לצערנו החוק לא התחשב בזה עד הסוף. היינו צריכים להיכנס לעניין הזה ולקח זמן לגשר על הפער. נפעל לתקן את החוק בנושא של מבטחים ללא גרעין שליטה. תיקון שייצר מסגרת שבו בחברת האחזקות תישמר זכויות בעלי המניות בבחירת דירקטורים. אבל בחברת הביטוח יש תפקיד לוועדה הציבורית - היא ממליצה על המועמדים ובעלי המניות בוחרים. גם יו"ר הדירקטוריון יומלץ על ידי הוועדה. זה תפקיד עם אחריות גדולה ומהותית".

מימין: אייל לפידות ומנכ"ל כלל יורם נוה. ברקת האשים את היו"ר בכניעה ללחץ בעלי המניות

אז הדירקטוריון לא יוכל לבחור יו"ר?

"אם הדירקטוריון מחליט לחרוג מהמלצת הוועדה שאושרה על ידי בעלי המניות, הוא צריך לתת נימוקים מאוד משכנעים. דירקטוריון זה לא מועדון חברים שמי שמסמפטים אותו הכי הרבה יהיה יו"ר. לוועדה צריך להיות משקל ובעלי המניות הם שיאשרו את הבחירה. לדירקטוריון יש עדיין דרגת חופש לעשות בחירה אחרת".

אתה מציג את הוועדה החיצונית כפתרון אידיאלי, אבל מה קרה בבנק הפועלים? דוד אבנר התפטר לאחר שטען שהוועדה התעלמה מהקול שלו כדי שסטנלי פישר ייכנס כמועמד לדירקטוריון.

"הרכב הוועדה יכלול דח"צים של החברה ובראשה יעמוד שופט בדימוס, בעל יכולות, ספי אילון. ויהיו בה אנשי אקדמיה או משק וכלכלה, עם ניסיון בדירקטוריונים. אני לא רואה את הבעיה".

למה לא כמו בחברות רגילות ללא גרעין שליטה, שבעלי המניות יציעו דירקטורים?

"יש לנו מערכת פיננסית לשמור עליה, כסף ציבורי לשמור עליו, וזו מטרה שלא קיימת בחברה ציבורית אחרות. ובעולמות של חברות מפוקחות, בעלי המניות לא במקום הראשון בסדר העדיפויות, אלא השני. הם נהנים מכך שהציבור שם את הכסף באותן חברות, בניגוד לחברה ציבורית אחרת".

הגישה שלך לא עושה חשק לקנות מניות בחברות ביטוח.

"יש גם יתרונות. אני בטוח שבעלי המניות של בית ההשקעות אלטשולר שחם, למשל, שמחו מאוד כשיצרנו את קרן פנסיית ברירת המחדל".

סוגיית הדחת המנכ"ל אינה ההתמודדות הראשונה של ברקת עם כלל ביטוח. ב־2012 מונה נאמן למניות כלל ביטוח, משה טרי, לאחר שאי.די.בי, החברה־האם של כלל שהיתה בשליטת נוחי דנקנר, נקלעה לקשיים. כלל ביטוח הפכה לנטולת גרעין שליטה לאחר שהרוכש החדש אדוארדו אלשטיין לא קיבל היתר שליטה בה, ואולץ למכור אותה בתהליך מסודר; אבל דורית סלינגר, קודמתו של ברקת, דחתה את הגופים הסיניים שהתעניינו ברכישה. אלשטיין אולץ למכור את מניות השליטה בכלל ביטוח, במנות של 5% מדי ארבעה חודשים, באמצעות הנאמן טרי. הוא ביקש לעשות זאת באמצעות עסקאות swap (החלף), כדי לא לקבע את ההפסד, אך ברקת פסל זאת ואלשטיין נאלץ למכור את המניות בהפסד.

אלטשיין קנה את אי.די.בי עם כלל ביטוח, והוכרח למכור את האחזקה במחירי הפסד. הרשות נהגה איתו בהגינות?

"אני שונא פיקציות. עוד מהתקופות של אלשטיין. חיסלנו את הסוואפים שלו. זו אחת הדרמות הגדולות בשוק ההון בשנים האחרונות, הירידה של אלשטיין מאחזקה של 60% ומעלה בכלל ביטוח לאחזקה של פחות מ־5%. בעבר איפשרו לו לייצר עסקאות מלאכותיות ששימרו אצלו את כל המניות. חיסלנו את הדבר הזה, אצלו ואצל יצחק תשובה. אין יותר סוואפים בעולם הביטוח".

היה צודק לא לתת לו שליטה?

"חד־משמעית. בחנתי במלוא הרצינות את המועמדות הזו, ובסוף הוא הסיר אותה. הוא קיבל טיפול מאד הגון מאיתנו. אפשרנו לו בחינה של ההיתר, אבל הוא עצר את זה בשלב מסוים".

פיקוח בצל קורונה: "מה שלא יבוא, המערכת ערוכה ואין חשש ליציבות חברות הביטוח"

מלבד המלחמות היומיומיות מול חברות ביטוח, ברקת מתמודד בקדנציה שלו עם משבר עולמי, הקורונה. ישראל תיכנס מחר לסגר שני, ועל אף החששות ברקת מנסה לשמור על אופטימיות זהירה. "הכלכלה נכנסת לסגר השני חלשה יותר לעומת נקודת הכניסה בסגר הראשון. אבל כבר עברנו סגר והציבור יכול להאמין שאפשר לעבור את זה שוב. אני מקווה שנעבור אותו טוב, שהכלכלה לא תיכנס לסחרור ושהממשלה תצליח לעזור לשוק התעסוקה. אחד התפקידים המשמעותיים הוא לוודא שהציבור לא ייכנס לפאניקה. הדבר הכי מפחיד זה הפחד עצמו. בתחום שאני אחראי עליו, זה לא קורה. הציבור לא משך כספי החיסכון הפנסיוני. הוא מבין את החשיבות של החיסכון לטווח ארוך, ויודע לא להתנהג בצורה אימפולסיבית. והמוסדיים ערוכים בצורה בלתי רגילה לאירוע הנוכחי".

ואם בכל זאת תהיה מפולת, האם יש סכנה ליציבות חברות הביטוח?

"מה שלא יבוא, המערכת ערוכה ואין חשש ליציבותן של החברות. רוב הכסף בשוק ההון הוא של החוסכים, ולא של חברות הביטוח עצמן".

למשבר יש גם השפעה על פעילות הביטוח. למשל ביטוח נסיעות לחו"ל.

"אם אין פתרונות בארץ, נמצא דרך כמו באמצעות חברות מחו"ל. לא הגיוני שלבני 60 ומעלה לא יהיה פתרון לביטוח נסיעות בגלל הקורונה, ואנחנו עובדים כדי שיהיו פתרונות".

בתחילת המשבר פרסמת מתווה לטיפול באג"ח קונצרניות, אבל השוק בסך הכל מתפקד. אתה חושב שיש צורך במתווה הזה?

"המתווה הזה עדיין רלבנטי, ועד כה השתמשו בו בשני מקרים. הוא לא בא לפתור הסדרי חוב, אלא לסייע לחברות סולבנטיות שנקלעו לבעיית נזילות, ולייצר מקום שבו מאפשרים הקלה בפריסת התשלומים כנגד תוספת ריבית. המתווה סימן קו, שלא כל דיון בין החברה לבעלי החוב הוא הסדר חוב. שינוי אמות מידה פיננסיות או פריסה קלה אינם הסדר, כי כשמתחיל הסדר חוב, נכנסים לבירוקרטיה, והלחץ יוצר תהליך לא בריא. המתווה הזה היה בנצ'מרק, ומפה המוסדיים לוקחים את זה הלאה".

משבר הקורונה אופיין גם בכניסה של חברות להסדרי חוב. אי.די.בי פתוח וקבוצת דלק היו הבולטות שבהן. במקרה זה גילו הרשות וברקת מעורבות די חדשה. בהנפקת המניות של דלק ביקשתם מהגופים המוסדיים לפרט אם רכשו מניות בהנפקה ובאילו נימוקים. זה נתפס בשוק כחוסר נוחות שלכם מהשקעה בהנפקה.

"זה לא איתות. ואנחנו לא מקבלים החלטות איפה להשקיע ואיפה לא. אנחנו לא מנהלי השקעות, רק רוצים לדעת שהמוסדיים עושים את הבחינה הנכונה לגבי מה לקנות ומה לא. הם גם השתתפו בהנפקת המניות הנוספת, ולא שאלנו עוד שאלות כי הבנו שהמסר עבר. פנינו אז כי הסדר חוב התגבש, וצריך לראות איך גוף מוסדי מתנהל כשמצד אחד יש לו הסדר חוב ומצד שני הנפקה חדשה. זה אולי הפתיע, כי השוק לא רגיל לראות את הרשות כל כך מעורבת בענייני השקעות".

למה הכוונה?

"עשיתי שינוי ברשות. היום יש סגן שהתפקיד שלו הוא עולמות ההשקעה. הביקורות והבדיקות שלנו בעולם ההשקעות גדלו בצורה לא רגילה. אנחנו דוחפים אותם גם להשקעות מסוימות, בהייטק, בתשתיות, ויודעים גם לייצר השקעות, לא רק לעצור. אבל כן, היו מקרים שהתערבנו, גם לאור גודל ההשקעה. התערבנו לחיים כצמן באטריום (הכניסה של מנורה מבטחים והפניקס להשקעה בחברה - ג.ח, ע.א), והתערבנו לדלק. אנחנו לא עושים חשבון".

בהסדר עם דלק ויצחק תשובה, הגופים היו מספיק אקטיביסטיים?

"ליווינו כל הזמן את המוסדיים ודאגנו לגבי איך הם פועלים בכל ההסדרים המשמעותיים. שאלנו שאלות, לפעמים גם קשות. הלכנו הרבה מעבר למה שהיה מקובל בעבר לגבי בחינה של הנציגויות והמוסדיים בתהליך ההסדר. הבנקים נמצאים צעד קדימה בהסתכלות על בטוחות ומצב החברה העדכני. התהליכים עדיין גמלוניים יותר ממה שהיינו רוצים, והיינו רוצים לראות באירועים האלה מהירות תגובה טובה יותר אצל המוסדיים". 

תחום נוסף שברקת שם עליו עין הוא תחום החיתום. "היום החיתום זה בעצם הפצת ניירות ערך. אנחנו רוצים חיתום מהותי עם בדיקות נאותות כמו שצריך, ואחריות חיתומית של גופים עם הון עצמי משמעותי ולא מה שיש היום. הבעיה המרכזית היא שאין מספיק בדיקות נאותות בתחום. אין לגוף המוסדי מישהו שהוא יכול לסמוך עליו ולתבוע אותו אם יש כשל. ראינו דוגמה באחת החברות האמריקאיות שהנפיקו, היה חתם שהסתבך, אבל גם אם ירצו לתבוע אותו אין ממי לתבוע".

ברקת מנסה לדחוף את רשות שוק ההון, שהייתה עד לפני כמה שנים אגף במשרד האוצר, לגוף עצמאי כמו הפיקוח על הבנקים ורשות ניירות ערך, אולם לשם כך הוא זקוק לתקציבים, שאותם לא קיבל עד כה לדבריו. "בנובמבר 2016 הרשות קיבלה את העצמאות, והמשיכה להתנהג כמו אגף. זה שינוי תרבותי שלוקח זמן. היא צריכה לעבוד כגוף עצמאי, אבל גוף כזה צריך את כל התשתיות, ואנחנו צריכים משאבים.

"אנחנו שומרים פה על כספי הפנסיה של הציבור שעומדים על קרוב ל-2 טריליון שקל. מדובר במורכבות אדירה, והתקציב שלי הוא שליש מהפיקוח על הבנקים. לא יכול להיות שאני נמצא בתקציב, זה צריך להשתנות", הוא אומר.

בנוסף לפיקוח על חברות הביטוח, ברקת גם קיבל לידיו את הפיקוח של הגופים החוץ בנקאיים: "הטילו עלינו משימה לתת רישוי לקרוב ל-3,000 גופים, וזה גם לא רשיון חד פעמי, אלא כזה שצריך לחדש. נתנו לכל הסיפור הזה תקציב של 4.5 מיליון שקל- 40 כלכלנים זוטרים, וגם זמן קצוב. אי אפשר לעמוד בזה. אם היו מקימים גוף חדש שיטפל ברישוי הזה, היו נותנים לו תקציב של לפחות 40 מיליון שקל", הוא אומר.

אז מה עשיתם?

"ביקשתי עוד תקציבים ולא נתנו לנו, אבל לא שקדתי על השמרים, ועם מה שיש פיתחנו רגולציה אמיתית על התחום. עשינו מהפכה בתהליך הרישוי, ואנחנו גם דוחים לא מעט גורמים לא ראויים שמבקשים רשיון, ועמדנו בכל עתירה שהוגשה נגדנו בעניין לבית המשפט".

סמכויות הפיקוח בנושא בנקאות פתוחה (API) הועברו מכם לרשות ני"ע. זה לא הבעת חוסר אמון?

"אין לנו בעיה שהפיקוח בנושא ה-API יצא מאיתנו. זה תחום שעוסק יותר בנושאים של הגנה על המידע, פרטיות וסייבר, וזה לא בליבת הפעילות שלנו".

אחד הנושאים שהועבר בתקופת קודמתך בתפקיד לפיקוח רשות שוק ההון הוא הצ'יינג'ים. זו עולם מאד מורכב בעיקר בסוגיות של הלבנות הון, זה כאב ראש לא קטן מבחינתכם, לא?

"הרישוי כרגע אצלנו עד שיוחלט אחרת, ואנחנו משתדלים להתמודד עם זה. חלק גדול מהצ'יינגים זה עסקים פרטיים. אנחנו לא עובדים מול פרטיים, וזה לא נכון שרשות שוק ההון שאחראית על 2 טריליון שקל צריכה לעסוק בזה, וגם הממונה הקודמת חשבה כך, אבל התקבלה החלטה ואנו חיים איתה.

"שוחחנו עם משרד המשפטים, ועם רשות הלבנת הון. אמרנו שצריך שהרשות להלבנת הון יהיו חלק מהעבודה הזו: אנחנו ניקח את הרישוי אבל את כל הבדיקות של הלבנת הון הם יעשו. אין לנו את האמצעים וזו לא המטרה המרכזית שלשמה אנחנו קיימים".

מבחינת ברקת העוצמה של רשות שוק ההון לא צריכה להתבטא רק בתקציבים, אלא גם ביחס מצד הגופים המבוטחים: "בבנק ישראל כשהמפקח אומר משהו המפוקחים מתיישרים, בביטוח זה לא היה כ"כ חזק. צריך להסדיר את העניין הזה, כאשר המפקח אומר משהו צריך להבין מה הוא אומר, ולא צריך להגיע למצב שאנחנו משתמשים בכלים ובסמכויות שיש לנו כדי שהמסר יוחדר. ולצד זאת, חשוב לי להדגיש, שאנחנו עושים דברים שימוע ציבורי רחב, התייעצות עם גורמים מקצועיים גם אם יש להם אינטרס. לא חושבים שהחוכמה רק אצלנו".

קרו לא מעט שינויים בהנהלת הרשות בתקופתך. הסגנים שלך למשל התחלפו. 

"עשינו שינוי מבני, צרפנו אנשים חזקים, ויש פה את הקאדר של הרשת הכי מקצועי שהיה אי פעם. אנשים כמו אקטואר ראשי שהיה בחברה גדולה, אנשים בתחום החשבונאת ודיווח ברמה הכי גבוהה שיש בשוק. בתחום ההשקעות יש כאן סגן שהוא עילוי, גם בתחום המוצרים כמו אוהד מעודי. גם במשאבי אנוש הבאנו מנהלת משאבי אנוש ששינתה את כל התחום פה. אנחנו עובדים טוב מאד עם נציבות שירות המדינה".

אתגר נוסף: שוק הטכנולוגיה

אחד האתגרים המרכזיים שעומד בפני ענף הביטוח הוא בתחום הטכנולוגיה. תחום הסטארטאפים בביטוח (אינשורטק) נמצא בצמיחה, ומהווה איום על החברות המסורתיות, אך ברקת דווקא רואה בכך הזדמנות. "לרשות שוק ההון הוגדר באופן רשמי שאחד היעדים שלה הוא קידום החדשנות. הוצאנו כללים שנותנים הקלות לחברות הביטוח ומקדמים השקעות בטכנולוגיה. אנחנו רואים את זה כקור ביזנס של החברות, וגם אפשרנו לחברות הביטוח להקים סטארטאפים, וחלקן אכן הקימו אקסלרטורים".

ועדיין. חברות הביטוח בפיגור בתחום הטכנולוגיה. 

"אני חושב שהן משלימות את הפער, והן יוציאו סטארט אפים לעולם בזמן הקרוב. אנחנו דוחפים אותם להביא לכך שהטכנולוגיה תייצר מנועי צמיחה חדשים, וכל עולם האינשורטק יהפוך לביטוח רגיל".

מאכזב שחברות אינשורטק עם שורשים ישראלים כמו למונייד לא נמצאות בישראל.

"יש פעילות באינשורטק בארץ שאנחנו מנסים להשאיר ולפתח, וגם השוק הישראלי ייהנה מהם. בשביל חברה כמו למונייד שתבוא לישראל זה מורכב, כי יש עדיין סוגיות כמו דברים הקשורים בתהליך החיתום, אבל אנחנו לא מוותרים על פעילות של חברות כאלה".