המשנה לנגיד: "להערכתנו מחיר הסגר - 5 מיליארד שקל בשבוע"

"אנחנו מעריכים שכל שבוע של סגר עולה למשק 5 מיליארד שקל. אבל העלות שונה אם אנחנו בסגר של 3 שבועות או של 3 חודשים". כך מעריך הבוקר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, באירוע "עושים שוק" שעורכת הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

לדברי אביר, "כל עוד הסגר יהיה יחסית קצר ואחר כך פותחים את המשק ואנשים שומרים על הכללים - אז אני חושב שהעלות למשק תהיה מצומצמת. אם שוב נאבד שליטה נהיה במצב אחר לגמרי".

האירוע התקיים הבוקר (ב') באמצעות ועידה מצולמת ומקוונת ששודרה באינטרנט למנהלי ההשקעות ולציבור הרחב. האנליסט יניב פגוט ראיין במהלכו את המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר ואת מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר.

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל צילום: עמית שעל

המשנה לנגיד ציין כי "המשבר של הקורונה הוא לא משבר פיננסי - הבנקים לא בסכנה. אנחנו מדברים על משבר בריאותי עם השלכות חמורות על המשק הריאלי. הפתרון של המשבר יהיה בסופו של דבר בריאותי. כל עוד אין חיסון ואין תרופה לקורונה המשבר יימשך. התפקיד של המדיניות הפיסקאלית וגם של המוניטארית היא להקנות זמן, להקל על המשק".

אביר התייחס בדבריו גם לאסטרטגייה החדשה שהפעיל בנק ישראל במשבר הנוכחי והיא הודעה על תוכנית רכישות אגרות חוב קונצרניות בשוק. תוכנית זו חטפה ביקורת מצד חלק מהמוסדיים שציינו כי לא היה צורך בהתערבות בנק ישראל, שכן הריביות ממילא אפשרו גיוסי הון בשוק החוב.

"צורך למנוע מחנק אשראי"

"זה לא במקרה שלא ב-2008 ואלא במרץ 2020, הפעלנו את השימוש בכלי של רכישות אג"ח קונצרניות", ציין אביר שיחה עם מראיינו באירוע של הבורסה, יניב פגוט. "מה שראינו הוא שאחרי שייצבנו את המשק, היה צורך למנוע מחנק אשראי. כשנכנסנו לתחילה של הגל השני גילינו צורך לוודא שלחברות גדולות תהיה אפשרות להנפיק אג"ח, כדי לגייס אשראי במחירים נוחים".

לדבריו, "זו הסיבה שהפעלנו את התוכנית הזאת - לא בחודש אפריל, אלא אחרי שראינו שזה מצב יותר ארוך ממה שציפינו בהתחלה (בחודש יולי, ח"ש). אין לנו רצון לשנות את תמחור החברות. אנחנו קונים כמעט את כל האג"ח שמדורגות מעל דירוג A, בהתאם למשקל שלהן בתוך השוק. למשקיעים יש את האחריות לבצע בחירה בין החברות. אנחנו לא הולכים לבחור בין חברות".

הוא הוסיף כי בבנק ישראל שבעי רצון מהתוכנית עד כה. "ראינו בחודשים יולי ובאוגוסט חידוש של הנפקות. אנחנו רואים תוצאות וזו בדיוק היתה הכוונה שלנו - להרגיע את השוק. לבנות מסגרת לחברות שיהיה להן נוח להנפיק ולתת לשוק לפעול. אנחנו לא (באים) להחליף את השוק".

באשר להתחזקות השקל, נשאל אביר אם בנק ישראל לא פספס הזדמנות, כשהשקל נחלש בתחילת המשבר מול הדולר, להמשיך ולהחליש אותו. לדבריו, "המשק נהנה מהפיחות הזה. הרבה חברות ניצלו את המצב כשהשקל הגיע ל-3.7 שקל לדולר והגדילו את תוכנית הגידורים שלהן. לגבי תיסוף השקל – זה לא תיסוף מה שאנחנו רואים אלא זה פיחות של הדולר בעולם".

"כשמסתכלים על סך סל המטבעות יש יציבות מאז אמצע אפריל. אין שום סיפור שם. מה שקרה זה פיחות של הדולר בעולם. ומה לעשות, אנחנו לא יכולים להשפיע על הדולר בעולם. אנחנו צריכים להיות מציאותיים. אנחנו יכולים להשפיע ולמתן מגמות בשקל אבל לא בדולר. יש קצת שינוי של הסנטימנט בשווקים בימים האחרונים. אנשים פחות אופטימיים לגבי השקל כפי שהיו. אני מציע לכל אחד לא להניח ששער החליפין רק הולך לכיוון אחד".

דב קוטלר צילום: מקס מורון

באירוע התראיין גם מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, שאמר בהקשר של הסגר השני כי בבנק נערכו לסגר השני. "אנחנו ערוכים לסגר היטב. בסופו של דבר עברנו 'ניסיון קרב' בחצי השנה האחרונה. הסגר הזה נראה יותר מתון מהסגר הקודם. בסופו של דבר הצעדים המשלימים של הממשלה הם אלה שישפיעו את ההשפעה הכלכלית האמיתית".

קוטלר נשאל מה משמעות הביקור שלו באיחוד האמירויות וענה "ברבות השנים, עסקים ישראלים עשו עסקים עם איחוד האמירויות מתחת לכל מסך. מטרת הנסיעה היא לאפשר ללקוחות עסקיים של המערכת הבנקאית בארץ לעבוד בצורה גלויה וישירה. המטרה היתה להיות החלוץ. יש רצון עז בצד השני לעשות עסקים וזכינו לקבלת פנים מאוד חמה. מן הראוי שנשמור על כבוד המארחים – שנהיה קצת צנועים ובכך נבנה יחסי אמון".

באשר להפרשות המשמעותיות שביצע בנק הפועלים בהיקף של 2 מיליארד שקל כחלק מהמשבר, נשאל מנכ"ל הבנק אם הן מייצגות חשש להתדרדרות משמעותית בהמשך או תפיסה של שמרנות יתר. קטלר ציין כי "המילה שמרן היא לא ביקורת אלא קומפלימנט. הג'וב שלנו הוא להסתכל באחריות רבה על המצב. בנק הפועלים נקט בגישה זהירה שבה ההפרשה הסתכמה בלמעלה מ-2 מיליארד שקל. אנחנו בונים רזרבה משמעותית קדימה. עדיף לי להיות שמרן ואחראי מאשר להיפך. יש המון סימני שאלה. זה לא 2008, 2002 או 1998. אי הוודאות עדיין גדולה וראוי שנהיה זהירים".

בהקשר של שוק המשכנתאות, הקפיא הבנק הלוואות בהיקף של 43.5 מיליארד שקל עד לסוף השנה. המשמעות היא החזרים בהיקף של 2.5 מיליארד שקל. קוטלר ציין בהקשר זה "אני חושב שזה היה צו השעה ללכת לקראת הלקוחות לאור המשבר הריאלי ולאפשר דחייה. בצד האופטימי – כ-70% מהאנשים שדחינו להם את המשכנתאות חזרו לשלם כסדרם. גם באשראי הצרכני המספרים דומים. יחד עם זאת, אנחנו במכונת חמצן כלכלית, נצטרך להיעזר בסבלנות".