החברות שנאבקו להשאיר את מרץ השחור מאחוריהן

מרץ 2020 היה החודש שבו התפרצה הקורונה במלוא עוצמתה במדינת ישראל. אף על פי שבימים אלה אנו בעיצומו של גל שני אלים ומאיים, לציבור זכורה היטב ההתפרצות הראשונית שכללה הכרזה על סגרים כלליים ששיתקו את הכלכלה כבר באותו החודש.  

הבורסה בתל אביב, יחד עם גל המפולות בעולם, הגיבה באותו חודש בצניחה חדה וההיסטריה הפילה 108 מתוך 125 המניות של מדד הדגל ת"א־125. המדד קרס ב־27% עד ל־18 במרץ, ורשם התאוששות מסוימת מאותה נקודה ועד סוף אותו החודש שאיתו סיים בנפילה של 17.2% "בלבד". המדד המשיך להתאושש במהלך אפריל, כשהיציאה הדרגתית מהסגר הראשון והתחושה, שהתבררה כמוטעית, של ההתגברות על המגפה הפיחו רוח חיים חיובית בבורסה.

בדיקת "כלכליסט" את מניות החברות המרכיבות את מדד ת"א־125, שנפלו בשיעור החד ביותר במרץ השחור, מלמדת שיש בהן כאלה שהתאוששו מסוף מרץ ועד השבוע בשיעור די מפתיע, לאחר שהמשקיעים למדו שמבחינת אותן חברות הפחד היה מוגזם. ככלל, הסקטור שמניותיו חטפו את המכה הקשה ביותר במרץ היה תחום הנדל"ן ובעיקר הנדל"ן המניב. 15 מניות מתוך 20 המניות שנפלו בשיעור החד ביותר במרץ היו של חברות נדל"ן, כשאלה שחטפו את הירידות החזקות ביותר היו חברת המלונאות פתאל (-71%), סאמיט (-42%), רבוע נדל"ן (-41%), אפי נכסים (-38%) ועוד.

קבוצת דלק: המניה החבוטה במדד

אחת מחמש החברות שנפלו בשיעור החד ביותר היא קבוצת דלק שבשליטת (53.32%) יצחק תשובה, שקרסה במרץ ב־73%. זאת, על רקע המינוף הגבוה שלה, קריסת מחירי הנפט בעולם והחשש באותה העת מהליכה להסדר חוב מורכב בחסות בית המשפט. מאז סוף מרץ המשיכה המניה של קבוצת דלק להיסחר במגמה שלילית וירדה בעוד 24%, כך שמתחילת מרץ ועד למועד בדיקת "כלכליסט" המניה איבדה 79% מערכה.

קבוצת דלק פתחה במסע מימוש נכסים ענק שהניב מכירת נכסים ב־4.5 מיליארד שקל בין מרץ ועד לתחילת אוגוסט האחרון. בהקשר זה יש לציין שהמניה מעט התאוששה, ככל הנראה על רקע תוכנית המימושים, שכן מנקודת השפל שרשמה המניה ב־12 במרץ היא עלתה עד השבוע ב־31%.

ההתאוששות הדרמטית של פתאל

שלוש מהמניות שנפלו בשיעור החד ביותר במרץ מספרות סיפורי התאוששות מפתיעים. הראשונה שבהן היא פתאל אחזקות, חברת המלונאות שבשליטת (56.61%) דוד פתאל שמנייתה קרסה ב־71% במרץ. לרשת 219 מלונות בישראל, באירופה ובבריטניה — 19 מדינות בסך הכל. המלונות הושבתו כמעט לחלוטין בימי הסגרים של מרץ ואפריל והגיעו באפריל לתפוסה של 2.9% בלבד.

מאז נרשמה התאוששות דרמטית והתפוסה ברשת עמדה כבר על 48.5% באוגוסט. ההתאוששות בפעילות הרשת הובילה בהתאמה להתאוששות בבורסה. מניית פתאל היא המתאוששת השנייה בעוצמתה בקרב 10 המניות שנפלו בשיעור החד ביותר במרץ, ומנקודת השפל שרשמה באותו החודש היא זינקה ב־67%. מניית פתאל עדיין רחוקה מלחזור לרמות של סוף פברואר, ערב המשבר בבורסה.

ארקו יצאה מהבור בזינוק אדיר

מתאוששת גדולה נוספת מהמניות שקרסו במרץ היא ארקו החזקות, שנחתכה ב־46% והיתה המניה הרביעית בעומק הנפילה באותו חודש אדום. אלא שמאז סוף מרץ ועד 7 בספטמבר זינקה מניית ארקו ב־198% כשעיקר הזינוק היה ביום גורלי אחד, ב־13 ביולי, שבו היא זינקה ב־120%.

הזינוק הזה נרשם בתגובה להודעת ארקו על מיזוג פעילותה לתוך חברה ייעודית שהוקמה בשוק ההון האמריקאי למטרת רכישת הפעילות של ארקו וגייסה לשם כך 400 מיליון דולר.

ארקו שבעל המניות הבולט בה הוא גם היו"ר והמנכ"ל והרוח החיה מאחורי פעילותה, אריק קוטלר (33.22%), עוסקת בהשקעה בתחנות דלק וחנויות נוחות ברחבי ארה"ב, שם היא רכשה במשך שנים מקבצי תחנות דלק. לכאורה, החשש של המשקיעים שהביא לצניחת המניה במרץ היה מובן.

מחיר הנפט בעולם קרס לשפל חסר תקדים וציבור המשקיעים ברחבי המדינות נכנס לסגר, תנועת כלי הרכב התמעטה והפחד מפני קריסה בפעילות תחנות הדלק השתלט. אבל ההתאוששות היתה מהירה ככל הנראה, והיציאה מהסגרים אפשרה לארקו את עסקת המיזוג ביולי והשוק תיקן במהירות את השלכות ההיסטריה שריסקו את מחיר החברה.

תחנה של GPM בארה"ב - חברה בת של ארקו צילום: יח"צ

נייר חדרה: הקפיצה הסתיימה בנסיגה

זיהוי מוטעה כזה אינו מחזה נדיר ונובע מהקושי, בעת שיאה של החרדה, למצוא חלופות סולידיות איכותיות. כך, למשל, נייר חדרה, שהוסיפה במרץ 22% לשווייה, עלתה בשיעור השני הכי חד באותו חודש מדמם. ככל הנראה המשקיעים סברו שהחברה, שאחת מפעילויותיה העיקריות היא מיחזור קרטונים לאריזה, שיוכלו לשמש את הסחר המקוון שהואץ במהלך הסגרים, תהווה חלופה סולידית להשקעה.

בסופו של דבר, תוצאות הרבעון השני של נייר חדרה לא עמדו בציפיות, ומסוף מרץ ועד ספטמבר היא איבדה 20% מערכה, כשאת אותה התקופה היא סוגרת עם תשואה שלילית של 2%.

המזנקות הגדולות ביותר מסוף מרץ

המניות שזינקו בשיעור החד ביותר מסוף מרץ ועד השבוע מספרות סיפור מוכר יותר, אך גם בו יש הפתעות. מי שהשקיע בתחום האנרגיה הירוקה הרוויח בגדול. הזוכה הגדולה בכתר המזנקות היא מניית אוגווינד, שמייצרת מערכות אוויר דחוס לתעשייה ומשפרת את היעילות האנרגטית, שקפצה ב־386% מסוף מרץ, ואפילו בשיעור גבוה יותר מערב המשבר בסוף פברואר ועד היום — 523%; במקום השני במזנקות מסוף מרץ נמצאת ארקו עם 178% כאמור;

אחריה חברת הטכנולוגיה באטמ שפיתחה ערכות לבדיקת קורונה, עם עלייה של 177%; המניה של אלקטריאון – הסטארט־אפ שמפתח כביש שמטעין רכבים חשמליים — עלתה ב־175%; במקום החמישי נמצאת מיטרוניקס, יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות, שמנייתה זינקה ב־135%; ואת העשירייה חותמת מניית חברת כוח האדם דנאל שעלתה מאז ב־77%.

אור יוגב, יו"ר, מנכ"ל ובעל המניות הגדול באוגווינד צילום: באדיבות אוגווינד