הנגיף חילץ את ברנמילר מהסחרור: זינקה ב־578% מתחילת השנה

חברת האנרגיה הירוקה ברנמילר אנרג'י הנפיקה את מניותיה באוגוסט 2017, ומאז ספגה טלטלות שהכניסו אותה לסחרור. כעת היא ממריצה את הבראתה בזכות הקורונה. זו הסיטה את כספי המשקיעים למניות חברות האנרגיה המתחדשת, ומניית החברה, המתמקדת באגירת אנרגיה תרמית, הציגה זינוק של 578% מתחילת השנה והגיעה אתמול לשווי שיא של 400 מיליון שקל.

ירידת מחירי הנפט פגעה בחברות האנרגיה המסורתית וסיפקה קרקע נוחה לחברות האנרגיה הירוקה לצמוח. גם התקציבים שממשלות אירופה וארה"ב החלו להפנות לפרויקטים בענף עשו את שלהם. עד הקורונה ברנמילר לא עמדה בציפיות המשקיעים ליצירת הכנסות. כשנה בלבד מאז הנפקתה, החברה התהדרה בתחזית למחזור הכנסות שנתי של 230 מיליון שקל מהמפעל בדימונה בתוך חמש שנים. היא אף הודיעה שתתחיל להציג הכנסות ברבעון השני של 2019. אלא שהכנסותיה לרבעון זה עמדו על אפס, וגם את הרבעון השני של 2020 היא סיימה ללא הכנסות.

גם כניסתה לבורסה היתה במאבק. ברנמילר גייסה 45 מיליון שקל לפי שווי של 153 מיליון שקל (לפני הכסף), בעוד היא קיוותה לגייס 60 מיליון שקל לפי שווי של 250-200 מיליון שקל. החברה משכה מעט עניין קצת אחרי הנפקתה, ואף צלחה גיוס של 20 מיליון שקל בפברואר 2018 לפי שווי של 210 מיליון שקל.

למעט תקופה זו, מניית החברה צללה ב־77% מהנפקתה ועד תחילת 2019, ומינואר 2019 ירדה ב־27.2% נוספים. בינואר השנה הגיעה לשווי שפל של 39.6 מיליון שקל. ברנמילר פתחה את 2019 ללא די מזומנים להשלמת תחנת הכוח רותם 1, הנבנית במישור רותם, שעליה התבססה תחזית הכנסותיה. חלק ממנהלי החברה נאלצו לקצץ בכמחצית את משכורתם. המייסד ובעל השליטה (44.47%) אברהם ברנמילר קיצץ את שכרו ב־50%, ובניו ניר ודורון - ב־30%. לשאר העובדים קוצצו 20%-10%. לאחר חודש החברה בחנה הכנסת משקיעים, בהם צביקה בארינבוים, שהציע לחברה הלוואת גישור זמנית של 4-3 מיליון דולר; זאת במקביל לגיבוש קבוצת משקיעים שתכניס לחברה 20 מיליון דולר תמורת 50% ותרכוש את השליטה בה.

המגעים עם המשקיעים לא צלחו, והחברה נכנסה לסחרור של כישלונות. במרץ 2019 ניסתה ברנמילר לגייס 18 מיליון שקל בבורסה, אך הצליחה לגייס רק 8 מיליון שקל. המכה הכואבת הגיעה מאוחר יותר, כשדיווחה שבנק לאומי, שהעניק לה באוקטובר 2018 הלוואה של 21 מיליון שקל למימון פרויקט רותם 1, טען שהיא מפרה את הסכם המימון עמו ושייתכן וידרוש פירעון מיידי להלוואה. מניית החברה צנחה אז בחדות והדביקה לחברה כישלון שליווה אותה מאז בשוק.

ניר ברנמילר

הנפקה והסדר מול לאומי

הקלפים נטרפו במרץ, לאחר הופעת הקורונה, שהזכירה למשקיעים את חברות האנרגיה הירוקה, בהן ברנמילר. החברה סידרה לעצמה את הכוכב הראשון בדרך להתאוששות: היא ביצעה הנפקה פרטית של כ־25% ממניותיה, שהכניסה לה כ־23 מיליון שקל. ההנפקה אפשרה לחברה לסדר גם את הכוכב השני, ולהגיע ביוני להסכם עם בנק לאומי לפירעון החוב, שריחף עד אז כחרב מעל לראשה.

אמנם במחצית הראשונה של 2020 לחברה עדיין אין הכנסות, אך היא צמצמה את ההפסד הכולל ל־4 מיליון שקל בהשוואה לכ־20 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019. ההפסד כווץ בעיקר בשל הכרה בירידת ערך של 10.3 מיליון שקל למתקן הקמה של החברה במחצית הראשונה אשתקד; זאת בצד צמצום של כ־1.8 מיליון שקל בהוצאות שכר והנהלה במחצית הראשונה השנה בצל הקורונה. החברה רשמה בששת החודשים הראשונים של השנה הכנסות מימון של 3.1 מיליון שקל כתוצאה מההסדר עם בנק לאומי, שבמסגרתו הבנק מחק לה חוב של 5.5 מיליון שקל תמורת 370 אלף אופציות למניותיה.

החברה גם הצליחה להכניס כמשקיע את בית ההשקעות מור, שהשקיע בה ביוני 4.99 מיליון שקל תמורת 5.12% מהמניות; ואת רני צים, שהשקיע 17 מיליון שקל ביולי תמורת 19.35%. ב־2 בספטמבר שווי החברה נסק ל־398 מיליון שקל בכך ועקף את שווי השיא הקודם שלה, 221.6 מיליון שקל, שנרשם ב־24 באוקטובר 2017, חודשיים לאחר הנפקתה לראשונה. עליות הקורונה כבר יצרו רווחים למשקיעים החדשים. צים, שרכש מניותיו במחיר של 4.3 שקלים למניה, הרוויח 320% על מחיר הסגירה ביום חמישי, 17.8 שקל. גם מור, שירד עם ההנפקה לאחזקה של 3.76% וחדל להיות בעל עניין, רשם רווח של 201%.

בית ההשקעות מיטב דש וחברת הביטוח מגדל, שהשקיעו בהנפקה הראשונה, רשמו על הנייר רווח של 9.05%. מיטב דש ירד בעקבות ההנפקה האחרונה לאחזקה של 3.8%, ומגדל לאחזקה של 10.57%.

"הקורונה האיצה תהליכים"

ניר ברנמילר, המשנה למנכ"ל החברה, אמר ל"כלכליסט": "החברה עברה שינוי אסטרטגי משמעותי בשנה האחרונה. הקורונה היוותה זרז והאיצה תהליכים שבלעדיה היו אורכים יותר זמן, אבל עדיין היו מתרחשים. חיזקנו את החברה מבחינה פיננסית והפכנו אותה לנטולת חוב, הכנסנו משקיעים כמו רני צים ומור, הוצאנו תוכניות שנה קדימה ואנו עומדים בזמנים שלהן - והשוק מעריך את זה".

המצב מביא לבורסה עוד ועוד חברות אנרגיה ירוקה. עם אלה נכללות דוראל אנרגיה ומשק אנרגיה שהונפקו ביוני, וכן נופר אנרגיה וג'נסל שמקדמות בימים אלה הנפקה. ברנמילר מאמין כי כניסת חברות חדשות מסייעת לענף כולו. "היו שנים שבהן היה צריך להסביר מהי בכלל אגירת אנרגיה", אומר ברנמילר. "כיום כולם מבינים שאגירה היא חשובה ונדרשת. מאוד עוזר שיש מגזר שלם של חברות קלינטק, ולא חברה בודדת, כי אז אפשר להבין את התחום כולו ואת פעילות החברות. בין חברות האנרגיה הירוקה שנסחרות כיום בתל אביב אין תחרות, אלא אפשרות לסינרגיה של מוצרים משלימים. לכן האמון שקיבלו מהמשקיעים מקרין גם עלינו".

"אין ספק שאם היינו מנפיקים היום, היה לנו הרבה יותר קל", מוסיף ברנמילר. "היינו הראשונים להיכנס, וזה תמיד קשה. כיום יש לחברה המשאבים לעבוד כמו שצריך. לא השקענו בהקמת החברה כדי לעשות סיבוב פיננסי, אלא כדי להקים אנרגיה ירוקה בישראל. בתקופת הקורונה אף גייסנו 35 עובדים חדשים למפעל בדימונה. אנחנו מאוד מתעניינים במה שקורה במדינות המפרץ, מהשווקים הכי מעניינים בתחום האגירה, אף שהן מוקפות בנפט. ישראל אמנם רחוקה מלהיות אימפריית קלינטק, אבל יש לה כל המאפיינים הסביבתיים והמרכיבים האנושיים להפוך לעמק הסיליקון של הקלינטק העולמי".