השותף החדש של אלשטיין בחברת מהדרין מפגין שריר

עימות ראשון בין בעלי המניות הגדולים בחברת המטעים מהדרין, בני ברון (19.3%) ואדוארדו אלשטיין (43.75% באמצעות דסק"ש). ברון טרפד באסיפת בעלי המניות את אישור תנאי השכר של המנכ"ל הנכנס שאול שלח, אשר מונה על ידי וביוזמת הדירקטוריון בראשות אחיו של אלשטיין, אלחנדרו אלשטיין.

באסיפה, שהתקיימה בשבוע שעבר, הצביע ברון נגד אישור תנאי השכר של שלח. באסיפה נדרש רוב מבין בעלי מניות המיעוט, משום ששלח מונה לתפקיד ביוזמת אלשטיין, ולכן הצבעת הנגד של ברון הספיקה כדי ליצור רוב נגד אישור תנאי ההעסקה. 74.99% מבעלי המניות, כולל דסק"ש, הצביעו בעד אישור תנאי השכר ו־25.01% הצביעו נגד. אולם, כשמסתכלים על התמונה בקרב בעלי המניות שלא נמנים עם בעלי השליטה, אז 44.26% מהם הצביעו בעד ו־55.74% הצביעו נגד.

דסק"ש ביקשה לאשר לשלח שכר בסיס בעלות שנתית של 1.5 מיליון שקל, מענק של 500 אלף שקל ותגמול הוני של עד 765 אלף שקל. "יש לנו השגות מסוימות לגבי התנאים, מה גם שלא ראינו תוכנית כלשהי לשיפור הישגי החברה. ההצבעה היתה לגופו של עניין, לא לגופו של אדם", אמר ברון באמצעות עו"ד אלעד דנוך. דנוך הוסיף כי התקיימו שיחות בינו לבין אלשטיין ודסק"ש.

 

 

הדירקטוריון על הפרק

עתה יידרשו הצדדים לקיים שיחות נוספות כדי להגיע להסכמות, ולא רק לגבי תנאי העסקת המנכ"ל החדש. ב־31 באוגוסט תתקיים אסיפה נוספת של מהדרין, שבא יובאו לאישור הארכות כהונה של ארבעה דירקטורים מטעם דסק"ש. ברון צפוי להעמיד דירקטור מטעמו לבחירה, ייתכן ששניים. "ההשקעה במהדרין תבוא לידי ביטוי באמצעות בקרה ובחינה של החלטות החברה. מינוי דירקטור על בסיס מקצועי זו בהחלט אפשרות שעומדת על הפרק", אמרו גורמים בסביבתו של ברון. בנוגע למערכת היחסים עם דסק"ש הוסיפו: "ההיכרות קצרה יחסית. עד עתה מערכת היחסים היתה מקצועית לחלוטין".

מינויו של שלח, לשעבר מנכ"ל חברת המזון סולבר, אושר בדירקטוריון מהדרין ב־25 ביוני. הוא מונה לתפקיד במקום ישראל סנדלר, שכיהן מעט פחות משנה. אחד מנימוקי החברה לבחירת שלח הוא ניסיונו הבינלאומי העשיר, שאמור לתמוך בפיתוח הפעילות הבינלאומית של מהדרין וגיוון מקורות הגידול, במטרה לספק רצף של אספקה חקלאית התלויה בעונתיות. בהתאם לכך, היעד שהוצב לשלח הוא הגדלת המכירות בשוק הבינלאומי.

מהדרין, שהוקמה ב־1952, נסחרת לפי שווי שוק של כ־415 מיליון שקל. היא מייצאת תוצרת חקלאית, בעיקר פירות הדר, אבוקדו ותמרים. בארץ היא מעבדת פרדסים ומטעים, אורזת ומייצאת את הסחורה. כמו כן, היא מפעילה בתי קירור ומנהלת את המקרקעין שברשותה וכמה נכסים מניבים. לאורך השנים מהדרין ניסתה לשנות את הייעוד של חלק מהקרקעות החקלאיות שברשותה למגורים, אבל נתקלה בהתנגדויות. בית המשפט קבע כי אם לא תעבד את הקרקעות שלה, הן יוחזרו למדינה. בחו"ל מהדרין עוסקת בשיווק ומכירה ישירה של תוצרת חקלאית באמצעות חברות־בנות.

אלשטיין צילום: עמית שעל

 

בדלק נאלצו למכור

עד לפני שנה שלטו במהדרין דסק"ש באמצעות נכסים ובניין וכן קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה באמצעות הפניקס. היות ובשני המקרים מהדרין שימשה כחברה שלישית בפירמידה, שלפי חוק הריכוזיות צריכה להצטמצם לשתי שכבות בלבד, נאלצו בעלי השליטה לבחור בין חלוקת המניות כדיבידנד בעין לבין מכירתן. שתי החברות בחרו באפשרות הראשונה, כך שדסק"ש קיבלה לידיה מהחברה־הבת נכסים ובניין 31% ממניות מהדרין, וקבוצת דלק קיבלה מהפניקס 18.6% מהמניות.

אך בעוד אלשטיין, שמחזיק בקרקעות חקלאיות בברזיל וארגנטינה, ראה במהדרין אחזקה אסטרטגית בעלת פוטנציאל השבחה ולפיכך דסק"ש רכשה עוד מניות לאחר קבלת הדיבידנד בעין — בקבוצת דלק נאלצו למכור. זאת במסגרת מסע המימושים הנרחב שנועד לאפשר לה לעמוד בשירות החוב הגדול שלה, שעומד על קצת יותר מ־6 מיליארד שקל, ולחמוק מחדלות פירעון. לכן, בחודש מאי האחרון נמכרו המניות לברון ב־74 מיליון שקל, והוא רכש מאז מניות נוספות בשוק ב־6-5 מיליון שקל. נדמה שהוא לא מתכוון לעשות לאלשטיין חיים קלים, בניגוד לשותפו הקודם, תשובה.

ברון (60) הוא בעליה של קבוצת ברון, שמחזיקה שלל חברות בתחומי התעשייה, הנדל"ן והמלונאות. בין היתר בבעלותו מלון לאונרדו באשקלון, שפתאל משכירה ומנהלת. ברון נולד וגדל במושב ברכיה ליד אשקלון. בעשור הקודם ייבא מלט מטורקיה ונחשב ליבואן המלט הגדול בארץ, עם נתח שוק של 15%, כשבאותה העת המתחרה נשר חלשה על יותר מ־80% מהשוק. מאז נכנסו לשוק יבואנים נוספים וחלקו הצטמצם. ברון ואמו הועסקו בעבר במהדרין בקטיף תפוזים, וגם לאחר השחרור מהצבא הוא העניק למהדרין שירותי עיבוד פרדסים והובלה של פירות הדר.