משה ברקת מתווה קווים אדומים במגדל - ובענף הביטוח כולו

במרכז הדרמה שמתחוללת כעת במגדל ביטוח עומדים כמה שחקני מפתח. ומה שיקרה בה ישפיע לא רק על מגדל, אלא יגיע לענף הביטוח כולו.

משה ברקת

משה ברקת מכהן כממונה על שוק ההון וכמפקח על הביטוח פחות משנתיים, ובמהלכן הוא טלטל שלוש חברות ביטוח. זה התחיל עם הוצאתו של לוי רחמני מהחברה שבה הוא שולט, איילון; המשיך עם הדרמה בכלל ביטוח, שבמסגרתה לא אפשר לדני נוה להחליף את המנכ"ל, מה שהביא לעזיבתו, ניער את חברי הדירקטוריון והרחיק מעמדות השפעה את בעלי המניות הדומיננטיים אייל לפידות, אלפרד אקירוב ומורי ארקין; וכעת ברקת מטפל בתפוח האדמה הלוהט מכולם — מגדל ביטוח.

הלוהט ביותר - משום שמגדל היא חברת הביטוח הגדולה בישראל במונחי נכסים מנוהלים, ויש לה בעל בית עוצמתי במיוחד, שלמה אליהו. המכתב ששלח ברקת לדירקטוריון, שבו הודיע דה־פקטו לאליהו שעליו לצמצם את מעורבתו בחברה במירה דרסטית, לא הותיר לבעל השליטה ברירות רבות.

במרכז המכתב שני אירועים מרכזיים. הראשון, מנובמבר 2018, הוא המטבחון שהקים אליהו במגדל אחזקות, החברה־האם הנסחרת של מגדל ביטוח. תפקיד המטבחון היה לפקח בפועל על הנהלת מגדל ביטוח, והוא כלל את אליהו עצמו, הדח"צ אברהם ביגר והדח"צית רונית בודו, המקורבת לאליהו. הקמת המטבחון הביאה להתפטרות היו"ר הקודם עודד שריג, שהיה בעצמו המפקח על הביטוח בעבר.

ברקת קבע כי הקמת המטבחון מנוגדת לחוק, וחמור מכך, מעלה "חשש לפעולה בניגוד לחובת האמונים הקבועה בסעיף 254 לחוק החברות" מצד אליהו והדירקטורים. לפי הסעיף, על דירקטור להימנע מלפעול בניגוד עניינים. זו האשמה חמורה כלפי דירקטור, קל וחומר כלפי הדח"צים במגדל אחזקות — בודו, ביגר שפרש מאז, ומירב בן־כנען.

האירוע השני הוא ההחלטה של דירקטוריון מגדל אחזקות מאפריל האחרון להדיח את ניר גלעד מתפקיד יו"ר מגדל ביטוח. ההחלטה נבלמה בהוראת ברקת, שגם ביחס לאירוע זה קבע כי ישנו "חשש לפעולה של הדירקטורים שהיו שותפים להחלטה, בהנחייתו וביוזמתו של אליהו, בניגוד לחובת האמונים של דירקטור הקבועה בחוק החברות".

הגבול בין התערבות לגיטימית של בעל שליטה למעורבות יתר הוא דק, ויש להתייחס לסוגיה ברגישות. אולם, הפרשה מאירה את ברקת כרגולטור עוצמתי שלא חושש מעימות עם בעלי כוח.

משה ברקת צילום: עמית שעל

שלמה אליהו

ברקת הניח על שולחנו של אליהו אקדח בדמות אולטימטום. האפשרות הראשונה של אליהו היא לעזוב את דירקטוריון מגדל ביטוח ולהישאר היו"ר של חברת האחזקות הציבורית. בחירה בה תסרס את היכולת של אליהו להשפיע על הניהול השוטף של חברת הביטוח, בעוד הוא רגיל לחלק הוראות לעובדים אפילו בזמן נסיעה במעלית. תחת האפשרות הזו, אליהו לא יוכל להשפיע על מינוי מנהלים בחברה, ולא על החלטות דרמטיות יותר; וההתערבות היא טבע שני עבורו, שלא התמתן גם לאחר שהוזהר פעמים רבות, בשל השקפתו כי הוא בעל הבית ולכן יכול לנהוג בחברה כאילו היא חברה פרטית. מקורביו הזהירו אותו מפני ההשקפה הזו מספר פעמים. אבל כנראה שבגיל 85, אנשים לא משתנים. גם הדירקטורים שמינה לא מנעו ממנו מליפול לבור הזה.

האפשרות השנייה של אליהו היא להישאר דירקטור במגדל ביטוח ולפנות את כס יו"ר החברה־האם, והיא לא פחות קשה עבור אליהו. עזיבת חברת האחזקות עשויה לטלטל את הפירמידה הממונפת שלו. אם יבחר באפשרות הזו, הוא ייאלץ גם לפנות את חדרו במשרדי מגדל ביטוח בפתח תקווה, כי מעמדו בחברה הוא כשל דירקטור מן המניין.

באילו מן האפשרויות, הגרועות מבחינתו, יבחר אליהו? סביר שיוותר על כיסא בדירקטוריון מגדל ביטוח. ישנה אפשרות שלישית — יציאה למאבק משפטי בברקת, שבו זכות הקניין תשמש כנשק העיקרי שלו. הבעיה שלו טמונה בשורת הבכירים שפיטר. מאז רכש את השליטה במגדל ב־2012, אליהו פיטר תשעה מנכ"לים ויו"רים, כולל בנו עופר, שכיהן כמנכ"ל. עם רזומה כזה קשה להגיע לבית משפט. ומי שמכיר את אליהו יודע שזו אפשרות פחות ריאלית.

שלמה אליהו צילום: עמית שעל

אריה מינטקביץ

אריה מינטקביץ היה עד לפני 25 שנה יו"ר רשות ני"ע, ולדירקטוריון מגדל ביטוח הגיע מטעמו של אליהו. מינטקביץ נחשב גם לחברו של ניר גלעד, עוד מימיהם המשותפים במשרד האוצר, מה שהפך אותו בפוטנציה למי שיכול היה למנוע מאליהו את המבוכה.

אך במפתיע, מינטקביץ היה מהדוחפים הגדולים להדחת גלעד, ועודד את אליהו להתעמת עם הרגולטור, תוך נפנוף בעברו הרגולטורי. מינטקביץ אף הזמין את עצמו למשרד של ברקת במטרה ללחוץ עליו לאפשר את הדחת גלעד. גורמים המעורים בתוכן הפגישה אומרים כי ברקת ניסה לשמור על כבודו של מינטקביץ, אבל כמעט זרק אותו מהחדר.

גורמים בסביבת אליהו חושדים שמינטקביץ דחף להדחת גלעד כי היה בטוח שאליהו יציע לו את התפקיד. אבל אליהו הפתיע והעלה את שמו של מוטי רוזן, שהיה מנכ"ל מנורה־מבטחים. כך נותר מינטקביץ ללא תפקיד היו"ר, ללא החברות ארוכת השנים עם גלעד ועם הקביעה של הרגולטור שהתנהלותו מעלה חשש להפרה של חובת האמונים. מה הרגולטור מינטקביץ היה אומר על פועלו של הדירקטור מינטקביץ?

אריה מינטקביץ צילום: עמית שעל

רונית בודו ומירב בן־כנען

רונית בודו ומירב בן־כנען מכהנות כדירקטוריות חיצוניות במגדל ביטוח, ועד לאחרונה כיהנו בתפקיד זה גם בחברת האחזקות. השתיים נחשבות מקורבות לאליהו ומובילות את הקו הלעומתי כלפי הנהלת מגדל ביטוח וכלפי היו"ר. בכירים לשעבר במגדל סיפרו ל"כלכליסט" שכשאליהו רצה להתיז את ראשו של בכיר כלשהו, השתיים שימשו כחיל החלוץ.

קשה להבין כיצד בודו, שעומדת בראש ועדת הביקורת, ובן־כנען, שעומדת בראש ועדת המאזן, יוכלו להמשיך לכהן כדח"ציות כשהממונה על שוק ההון קובע כי יש חשש שפעלו בניגוד לחובת האמונים של דירקטור. ברקת הזמין את השתיים לשיחת אזהרה עוד לפני ניסיון ההדחה של גלעד. במקרה של כלל ביטוח, פעולה הרבה פחות בעייתית של היור דני נווה שרק שוחח עם המנכל על התפטרות הובילה את היו"ר להחליט על עזיבה . עת עולה השאלה כיצד הן ינהגו לאחר הקביעות הקשות של ברקת בעניינן.

כלל ביטוח

מי שעקב אחר הסאגה בכלל ביטוח יכול היה, במידה רבה, לנחש מה עתיד להתרחש במגדל. רשות שוק ההון אותתה באמצעות כלל ביטוח כי היא לא תאפשר ארביטראז' רגולטורי בין חברת האחזקה לחברת הביטוח, שאמורה להיות מפוקחת בצורה הדוקה יותר. הקו האדום שהציב ברקת בשני המקרים עשוי לשנות את ההתנהלות של המערכת כולה.

מירב בן כנען