נסיגה מתונה בדולר לקראת פרסום המדד; "ייתכנו הפתעות"
הדולר יורד ב-0.3% לסביבת 3.43 שקלים, היורו עולה ב-0.4% ל-3.94 שקלים; לפי הציפיות בשוק, לא צפוי שינוי משמעותי במדד המחירים לחודש יוני; הראל: "ההשבתה של חלק מענפי המשק במהלך יוני ממשיכה להקשות על התחזית"; שינוי מגמה - השקל התחזק מול הדולר ברבעון השני כמעט ב-3%
לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן הערב (18:30), יורד הדולר ב-0.3% ל-3.43 שקלים, היורו עולה ב-0.4% ל-3.92 שקלים; בשוקי המטבעות בעולם עולה היורו ב-0.4% ל-1.143 דולר, הפאונד עולה ב-0.5% ל-1.260 דולר.
- תתכוננו: גל התייקרויות מחכה לכם מעבר לפינה
- המשנה לנגיד בנק ישראל: “המטרה היא לא לנפח מחירים אלא לספק ודאות"
- מדד מאי ירד במפתיע ב-0.3%; הדירות ממשיכות להתייקר - רשמו עלייה שנתית של 3.5%
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, צופה שהמדד יישראל ללא שינוי, אך מסייג - "ההשבתה של חלק מענפי המשק במהלך יוני (תיירות, טיסות ונופש) ממשיכה להקשות על המדידה ועל התחזית החודשית כך שיתכנו הפתעות".
ואכן, לקראת פרסום מדד חודש מאי התחזיות של הכלכלנים היו גם כן ללא שינוי ובסופו של דבר דווח עלנ סיגה של 0.3% במדד המחירים של חודש מאי. לפי נתוני מאי, מדד המחירים רשם נסיגה של 0.7% מתחילת 2020 ושל 1.6% בחישוב של 12 חודשים לאחור. לקראת הפרסום היום מציין קליין כי "העלייה החדה במחיר הדלק שתוסיף כמעט 0.35% למדד תקוזז עם ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה ושאר הסעיפים".
מאז פרסום מדד חודש מאי (ב-15 ביוני) חלה הידרדרות עקבית ומהירה בתחלואת הקורונה בישראל ובהתאם הטילה הממשלה מגבלות חדשות. במקביל, בנק ישראל הודיע כי ירכוש אג"ח קונצרני בשוק המשני בהיקף של 15 מיליארד שקל.
השבוע בישיבת הממשלה הודיעה הנגיד אמיר ירון כי לנוכח עלות תוכנית הסיוע הכלכלית שהציגה הממשלה, הגירעון עשוי להגיע השנה ל-13% מהתוצר. "תכנית בהיקף כזה מגדילה כמובן את הגירעון בתקציב ואת החוב הציבורי. להערכתנו, אומדן העלות התקציבית הפוטנציאלית של רשת הביטחון עליה הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר היא כ-15 מיליארדי שקל ב-2020 - מעבר למה שכבר תוקצב בתכניות הקודמות - ו-27 מיליארד שקל ב-2021. סכומים אלו לא כוללים את הרחבת האשראי בערבות הממשלה".
"חשוב לזכור", הוסיף הנגיד, "מדובר בעלות פוטנציאלית, בהנחה ששיעור האבטלה לא ירד אל מתחת ל-10%. במקרה כזה הגירעון עשוי להגיע השנה לכ-13%, וב-2021 ל-7% ויחס החוב לתוצר לכ-76% בסוף 2020 ולכ-78% בסוף 2021".
שינוי מגמה ברבעון השני
סה"כ, במהלך הרבעון השני התחזק השקל מול הדולר והיורו בשיעור של כ-2.8% ו-0.5% בהתאמה, בניגוד להיחלשותו ברבעון הראשון על רקע משבר הקורונה. מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, התחזק השקל ב-1.6%. התחזקות השקל מול שותפות הסחר העיקריות במהלך הרבעון היא המשך של המגמה ארוכת הטווח.
לאחר שבסוף הרבעון הראשון היו עודפי ביקוש לדולרים שהובילו להתחזקות הדולר מול רוב המטבעות על רקע משבר הקורונה, במהלך הרבעון השני נחלש הדולר מול רוב המטבעות העיקריים, למעט הפאונד הבריטי מולו התחזק הדולר בכ-0.5%.