באמצעות דירקטוריון כלל החזקות: ברקת הציב תמרור אזהרה לחברות הביטוח

מכתבו החריף של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון משה ברקת, שנשלח ביום שני לדירקטריון כלל החזקות, מהווה תמרור אזהרה לכל חברות הביטוח הגדולות. במכתב, שאותו פרסמה כלל החזקות אתמול באתר הבורסה, ברקת מבהיר כי לא ניתן יהיה לעקוף את הוראות הרגולציה באמצעות החלטות בחברת ההחזקות, שמחזיקה בבעלות על חברת הביטוח ‑ מבנה שקיים בכל חברת ביטוח גדולה.

עד היום נהגו חברות הביטוח לקבל החלטות מהותיות בחברות ההחזקה, הנסחרות בבורסה ומפוקחות על ידי רשות ני"ע ולא על ידי רשות שוק ההון. אלא שברקת כבר בלם יוזמות מסוג זה, כמו זו של חברת ההחזקות במגדל ביטוח, שביקשה להדיח את יו"ר חברת הביטוח ניר גלעד בפברואר 2020 וחזרה בה עקב התנגדות ברקת.

במכתבו ברקת תקף בצורה חסרת תקדים את דירקטוריון כלל החזקות. הוא טוען כי להתרשמותו, "הדירקטוריון איננו מבין באופן מלא את אחריותיו וגבולות סמכותו". ברקת רומז כי בידיו סמכויות פיקוח גם על כלל החזקות, ולא רק על החברה־הבת כלל ביטוח. לטענת ברקת, הגדרת החוק לעניין היתר שליטה כוללת גם חברת החזקות במבטח.

ברקת מתייחס לדו"ח שפרסם השופט בדימוס יורם דנציגר בנוגע להתנהלות כלל וטוען כי "ההתנהלות הפגומה שזכתה לביקורת לא היתה כנראה רק מנת חלקו של היו"ר (דני נוה, שדו"ח דנציגר קבע כי נפל פגם בהתנהלותו בהצעה שלו למנכ"ל יורם נוה להתפטר, ללא דיון בדירקטוריון — ג"ח), אלא זכתה לתמיכה לכאורה, ולו בשתיקה, לפחות של חלק מהדירקטורים בכלל החזקות, שלא עצרו באיבה את ההתנהלות הזו ולא עשו דין וחשבון כמצופה מתפקידם".

אבל עיקר המכתב של ברקת נוגע לעובדה שכלל החזקות לא מעבירה 660 מיליון שקל שגויסו בהנפקת הון בדצמבר 2019 לקופת כלל ביטוח. דירקטוריון כלל החזקות ענה לברקת בשבוע שעבר בעניין זה כי מטרת הגיוס היתה לא רק לחזק את ההון של כלל ביטוח, אלא גם לבחון התפתחות עסקית, כמו רכישות בכלל החזקות.

ברקת לא מקבל את התשובה ומציין כי בפגישה שקיים ב־16 בינואר עם הדירקטוריון הוא ציין כי הגיוס מקנה לו תחושת נוחות, שכן הוא מאפשר לכלל ביטוח אפשרויות צמיחה וכושר תחרות. לדבריו, העובדה שבאותה ישיבה לא ציינו הדירקטורים כי אין כוונה להעביר את ההון שגוייס לקופת כלל ביטוח ‑ רק מעצימה את העובדה שהכספים אמורים היו לעבור. "בעוד שהחברה־הבת כלל ביטוח גייסה הון משני יקר... הכסף שגייסה כלל החזקות יושב בקופת החברה חודשים על גבי חודשים בתשואה אפסית, אף שיכול היה לחזק את ההון של כלל ביטוח", כותב ברקת.

ברקת טוען שהעובדה שהכספים לא הועברו יש בה להעיד על מידת המחויבות של כלל החזקות לאיתנות הפיננסית של כלל ביטוח, שהיא הנכס המהותי ביותר שלה, ועל שיקול דעתו, שכן הכספים אינם מושקעים בשום נכס המניב תשואה אלטרנטיבית.

לדבריו, פעולות הדירקטוריון, הן באי־העברת הכספים והן בניסיון לכנס אסיפה כללית כדי לבחור שלושה דירקטורים לכלל ביטוח, בעוד שלפי החוק מספיקה החלטת דירקטוריון לכך, עלולה להשפיע על היתר השליטה בכלל ביטוח. מעבר לכך, "התנהלות זו עשויה להשליך על מצבם של בעלי המניות בכלל החזקות באופן מהותי", טוען ברקת.

משה ברקת צילום: דוברות האוצר