פרשנות
הדירקטורים הפנימו את הלקח
שחברי הדירקטוריונים כיום מפנימים את כובד האחריות שרובצת על כתפיהם בבואם לחתום על חלוקת דיבידנד
אף שחומרתו של משבר האשראי ב־2008 נחשבת לשנייה בעוצמתה רק למשבר הגדול של 1929, השפעתו של משבר הקורונה על חלוקת הדיבידנדים של החברות בתל אביב גדולה לאין שיעור. הסיבה הראשונה לכך נעוצה בעובדה שמשבר האשראי העולמי ב־2008 היה משבר פיננסי שהיו לו גם ביטויים כלכליים ריאליים. משבר הקורונה, לעומת זאת, מלווה בתסמינים של פגיעה קשה בכלכלה הריאלית. הפערים בין שני המשברים דומים לאלו שבין שפעת רגילה לקורונה.
- פרשת הדיבידנדים: בעלת מניות נוספת מאיימת לתבוע את קבוצת פוקס
- בעקבות מבחני לחץ: הפד יטיל מגבלות על חלוקת דיבידנדים של הבנקים
- לאחר שקיבלה מענק חילוץ מהמדינה - פוקס תחלק דיבידנד של 49 מיליון שקל
הסיבה השנייה להתכווצות הדיבידנדים נובעת ממבנה שוק ההון בישראל שהשתנה ללא הכר בעשור האחרון. אם ב־2008 שלטו בקופה חברות האחזקה, הרי שהיום מקומם של המבנים הפירמידאליים כמעט ונעלם, ואיתם הטייקונים ששלטו בהן.
שאול אלוביץ' כבר לא מפעיל לחץ עם בזק לחלק דיבידנד לבי־קום וממנה לאינטרנט זהב, כמו שנוחי דנקנר כבר לא יכול ללחוץ על אי.די.בי פתוח להציל את אי.די.בי אחזקות. כשבעל השליטה יושב בדירקטוריון וכולם מבינים שבלי דיבידנד אין חיים, אז מוצאים את הדרך לפתרון המיוחל. מרגע שבטלו חברות האחזקה חולבות הדיבידנד לצורך מימון רכישות ממונפות, בטל גם הצורך של החברות־הבנות לחלק דיבידנד בכל מחיר.
המהלכים האגרסיביים שבוצעו ב־2008 כדי להכשיר חלוקת דיבידנד חוללו שינוי מבורך בשני מישורים. ראשית, המוסדיים למדו שמחובתם לפקוח עין בוחנת על חברי הדירקטוריון, אלו ש־99% מהם הוציאו שם רע לכל היתר שעה שנעתרו לדרישות בעל השליטה.
שנית, הודות לעובדה שחלוקות דיבידנד אגרסיביות הגיעו לפתחו של בית המשפט, נראה שחברי הדירקטוריונים כיום מפנימים את כובד האחריות שרובצת על כתפיהם בבואם לחתום על חלוקת דיבידנד. תהיה זאת תמימות לחשוב שהממשל התאגידי בכל החברות הגיע לנקודה אופטימלית. הדרך עודנה ארוכה, אבל אפשר להביט אחורה בסיפוק.
