משרד האנרגיה מתערב בקרב בין זלקינד לבן־משה

משרד האנרגיה צפוי לפנות השבוע לרשות התחרות, בבקשה לקבל חוות דעת בנושא הגבלות מכירת גז ללקוחות תעשייתיים. ל"כלכליסט" נודע שהפנייה נולדה לאחר שחברת סופרגז, שבבעלות אלקו שבשליטת משפחת זלקינד, שלחה בימים האחרונים מכתבים רשמיים לחברת דורגז, שבבעלות דור אלון שבשליטת מוטי בן־משה, שבהם היא מזהירה אותה שלא תפנה ללקוחות סופרגז ותנסה למכור להם גז מוזל.

כזכור, משרד האנרגיה פרסם לפני כמה שבועות קול קורא, שביקש לשווק גז נוזלי זול ללקוחות תעשייתיים. במשרד השתמשו במהלך גם כדי לעורר תחרות בשוק למאגרי תמר ולווייתן, וגם כדי לעורר את השוק ולהוזיל עלויות תפעול למפעלים המושבתים למחצה.

מימין: מוטי בן־משה, בעל השליטה בדורגז, ומיכאל זלקינד, מבעלי השליטה בסופרגז צילומים: אוראל כהן, ישראל הדרי

מי שזכתה בקול הקורא היתה חברת דור אלון, מבעלי דורגז, שתשווק שישה מטענים תקופתיים שיגיעו לישראל בין יוני לספטמבר, בשווי 40 מיליון שקל. תנאי המכרז כללו פנייה לכלל הלקוחות האפשריים. לפי משרד האנרגיה, "דור אלון הציעה עמלה שלילית בגובה של 0.01‑$ לכל יחידת חום". מחיר הגז שהוצע למפעלי התעשייה נע סביב 3-2.5 דולר ליחידת חום, זול בעד 50% מהמחיר שחלק ממפעלי התעשייה רכשו עד היום.

מה דעתך על מניית דור אלון:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

כך או כך, התחרות החדשה בשוק הביאה לכך שסופרגז, שהונפקה ב־16 ביוני השנה, שלחה באמצעות משרד עו"ד בר־קהן ציגנלאוב מכתב להנהלת דור אלון, שבו נכתב כי "הננו להודיעכם כי סופרגז התקשרה זה מכבר עם צרכני גז טבעי שונים. בהתאם להסכמים השונים, סופרגז מחויבת לספק גז טבעי והצרכנים מחויבים לרכוש את הגז. לצורך עמידה במחויבותה לקחה על עצמה סופרגז התחייבויות שונות ומשמעותיות כלפי צדדים שלישיים. ממילא כל ניסיון מצדכם או מי מטעמך מלהתקשר עם צרכני סופרגז ו/או להציע להם הצעות שונות על מנת למכור להם גז טבעי עלול לפגוע בסופרגז ולגרום לנזקים כבדים".

לפיכך, "כל מכירה ו/או ניסיון מכירה של גז טבעי לצרכן סופרגז על ידיכם או מי מטעמך יהיו מעשה שלא כדין ויהוו עוולה של הפרת חוזה. הנכם נדרשים להימנע מכל פנייה לצרכן סופרגז במישרין ובעקיפין. סופרגז תנקוט כל דרך חוקית להגנה על זכויותיה".

בדורגז קיבלו את הפנייה בתדהמה והשיבו באמצעות משרד עו"ד גרוס־קלינהנדלר־חודק שהם לא מקבלים את הניסיון "להלך אימים על דורגז", מה גם שהזוכה בקול הקורא "רשאית, לא כל שכן נדרשת, לאפשר לכל צרכן גז להתקשר עמה". עוד טוענים שם שהפנייה של סופרגז לא מבוססת על הוראות משרד האנרגיה, ולכן הם מציעים לשקול שנית את עמדתם ולנסות "להימנע מלסכל מהלכים לקידום התחרות".

מסופרגז מסרו בתגובה כי "לסופרגז מערכת חוזית מחייבת עם לקוחותיה ועם ספקי הגז השונים. תמוה בעינינו מדוע לא נפסלה הצעתה של דורגז, שכן היא אינה מייצרת תועלת כלכלית לא לדורגז ולא לתעשייה, היות שהגז בסופו של דבר לא שווק ללקוחות התעשייה. למיטב ידיעתנו, לקוחותינו שפנו לדורגז בסופו של יום לא חתמו על הסכם בשל תנאי החוזה הדרקוניים שהוכתבו ע"י דורגז".

הבעיה עם התגובה של סופרגז היא שמשרד האנרגיה לא מכיר את העובדות שנטענו: הטענה כאילו הלקוחות לא חתמו על חוזים התבררה כשגויה. לפי נתוני המשרד, הביקוש מצד המפעלים עלה על ההיצע עד לרמה שבה כל הסחורה שהגיעה הוכרזה כ־SOLD OUT בטרם נמסרה בפועל.

הביקוש האדיר דרבן את משרדי הממשלה לשכפל את היבוא הזול באמצעות חברת החשמל, בכפוף למגבלות יבוא משפטיות. משרד האנרגיה, שהיה צד לתכתובות, צפוי לפנות השבוע לרשות התחרות, במטרה לבדוק האם הפנייה של סופרגז עלולה להגביל לקוחות במשק.

מהמשרד נמסר כי "משרד האנרגיה בחר בחברת 'דור אלון' לשווק את עודפי הגז הנוזלי לכל צרכן המעוניין בכך, על מנת שצרכני התעשייה ייהנו ממחיר נמוך מהמחיר הממוצע בישראל. סביבה תחרותית מנערת את השוק, דבר הגורם, בין היתר, למחלוקות בין גופים עסקיים. רשות הגז הטבעי תמשיך לעודד תחרות בתחום".