התיאבון לאירופה הפך את פתאל לנפגעת הקורונה הגדולה בענף

המכה הקשה שספג ענף המלונאות ממגפת הקורונה מקרינה על דו"חות הרבעון הראשון של שלוש החברות הציבוריות בענף שנסחרות בתל אביב. פתאל אחזקות, מלונות דן וישרוטל הציגו שחיקה ממוצעת של 19% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, והעמקה של ההפסד המצרפי ל־422 מיליון שקל לעומת הפסד מצרפי של 105 מיליון שקל ברבעון המקביל. כל השלוש גם מעריכות שתוצאות הרבעון השני לא יהיו טובות יותר וכי צפוי לחלוף עוד זמן עד שהענף ישוב לימים של טרום עידן הקורונה.

עם זאת, החדשות הטובות הן שמלונות הנופש בישראל נהנים מתפוסה גבוהה יחסית הודות לתיירות הפנים, דבר שניכר בשערי המניות שלהן. וכך, בעוד פתאל שפעילה גם באירופה צנחה ב־72% מתחילת השנה, מלונות דן וישרוטל ספגו ירידות שערים צנועות יותר של 19% ושל 24% בהתאמה.

פתאל, שבשליטת דוד פתאל, הציגה ברבעון הראשון ירידה מהותית של 18% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, ל־839 מיליון שקל, והיא אף עברה להפסד תפעולי של 161 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 243 מיליון שקל בתקופה המקבילה, כשההפסד בשורה התחתונה העמיק ל־307 מיליון שקל לעומת הפסד של 88 מיליון שקל ברבעון המקביל.

פתאל, שמפעילה 183 מלונות, מהם 144 באירופה, מעריכה שהכנסותיה ורווחיה התפעוליים ברבעונים השני והשלישי של 2020 "ירדו מהותית מאוד" ביחס לרבעונים המקבילים כתוצאה ישירה מסגירת מרבית מלונות הקבוצה ועצירת פעילותה עקב משבר הקורונה. בסוף מרץ נסגרו 160 מהמלונות של פתאל, זאת בשל צווי סגירה שהוטלו על ידי ממשלות באירופה ובישראל בעקבות התפשטות מגפת הקורונה. התפוסה במלונות שנותרו פתוחים היתה נמוכה ועמדה על 30%-5%. כיום רק 86 ממלונות הקבוצה פעילים, ו־60 מלונות נוספים צפויים להיפתח במהלך יולי. בעוד המלונות העירוניים של פתאל, המבוססים על תיירות נכנסת, סובלים מתפוסה נמוכה של 30%-20%, התפוסה במלונות הנופש עומדת על 80%-50% בזכות התיירות המקומית.

על פי סקר של הארגון הבינלאומי World Travel & Tourism Council, שממצאיו מופיעים בדו"חות פתאל, סקטור התיירות והנסיעות עומד לאבד 100 מיליון משרות. לפי ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO) הביקוש המקומי לתיירות צפוי להתאושש מהר יותר מהביקוש הבינלאומי, וסימני ההתאוששות יופיעו ברבעון הרביעי של השנה וב־2021 בעיקר.

מימין: דוד פתאל, מיקי פדרמן בעל השליטה במלונות דן וליאור רביב מנכ"ל ישרוטל צילום: אביגיל עוזי אלי דסה דן בלילתי

ויתור על תשלומי שכירות

פתאל קיבלה הסכמה לדחיית תשלום של 33 מיליון שקל בדמי השכירות שהיא משלמת וכן ויתור על תשלום של 45 מיליון שקל עבור חלק מהמלונות שנסגרו ברבעון הראשון בשל סיכול וכוח עליון, והחברה עדיין מנהלת משא ומתן לגבי דחייה או וויתור על תשלום דמי שכירות של הרבעון השני והשלישי. כמו כן היא מעדכנת שבנקים בישראל ובחלק ממדינות אירופה, שהעמידו לה אשראי, הסכימו לדחות תשלומי קרן של 120 מיליון שקל לתקופה של שני רבעונים.

במהלך חודש יולי פתאל מתעתדת לבצע הנפקת זכויות בהיקף של 100 מיליון שקל לצורך חיזוק ההון והנזילות של החברה. בעל השליטה (56.6%) שהוא גם יו"ר ומנכ"ל פתאל, התחייב לנצל את מלוא הזכויות שיוקצו לו במסגרת ההנפקה ולהשקיע מכיסו 57 מיליון שקל. בפתאל מציינים שפעולות נוספות שבהן היא נוקטת עשויים להביא לתוספת מקורות כספיים לחברה של כמיליארד שקל. להערכת ההנהלה והדירקטוריון, הפעולות הננקטות, ביחד עם מזומנים ושווי מזומנים של 740 מיליון שקל שברשות הקבוצה יאפשרו לפתאל לעמוד בכל התחייבויותיה עד יוני 2021.

ישרוטל פסימית פחות

שעות ספורות אחרי פתאל גם חברת ישרוטל פרסמה אתמול את דו"חות הרבעון שלה שהצביעו על מגמות דומות. ההכנסות של ישרוטל התכווצו ב־24% וההפסד העמיק מ־11 מיליון שקל ברבעון המקביל ל־25 מיליון שקל. ישרוטל שבשליטת משפחת לואיס (83%) מחזיקה, מתפעלת ומנהלת 19 בתי מלון בישראל, מהם 8 בעיר אילת. נכון להיום חזרו לפעילות 11 ממלונותיה של ישרוטל והיתר צפויים לחזור לפעילות בתחילת יולי.

התחזית של ישרוטל ביחס למחצית השנייה של 2020 אומנם מצביעה על ירידה בהכנסות, אבל היא פחות פסימית מזאת של פתאל. בישרוטל מעריכים שהכנסות החברה ביוני־דצמבר יישחקו ב־16% לעומת התקופה המקבילה, וכי החברה, שנושאת חוב של 156 מיליון שקל לבעלי האג"ח, תוכל לעמוד בהתחייבויותיה בשנה הקרובה. התשואה הנמוכה (3.2%) שבה נסחרות אג"ח אלה, מעידה שהמחזיקים לא מודאגים.

המיקוד של ישרוטל בישראל והתחזית לירידה לא דרמטית בהכנסות הם אלה שעומדים כנראה מאחורי העובדה שמניית החברה איבדה "רק" 24% משווייה מתחילת השנה. לפי ישרוטל, מרבית המלונות שמחוץ לתל אביב וירושלים, המבוססים בעיקר על תיירות פנים, נבנו או נרכשו לפני שנים רבות וערכם בספרים נמוך יחסית ולכן לא מתקיים לגביהם סממן לירידת ערך.

מתחילת מאי ישרוטל החלה בשיווק בתי המלון בעיקר באמצעות מרכז ההזמנות הרשתי ואתר האינטרנט שלה. כתוצאה מכך ישרוטל נהנתה מביקושים גבוהים המיוחסים ללקוחות פרטיים מקומיים, ביקושים שנמשכים גם נכון למועד פרסום הדו"חות, עם צבר הזמנות עתידיות יותר מ־200 מיליון שקל נכון להיום. מרבית ההזמנות התקבלו למלונות באילת ולמלונות יוקרה של הרשת, אבל בישרוטל מזהירים שכל עוד לא תשוב תיירות החוץ לישראל, הביקושים הנמוכים למלונות שבתל אביב וירושלים צפויים להימשך.

דן גוזרת קופון קורונה

חברת המלונות דן שבשליטת משפחת פדרמן (73%), שלה 17 בתי מלון בישראל ואחד בהודו, היתה הראשונה בענף שפרסמה את דו"חות הרבעון הראשון כבר בשבוע שעבר. ההכנסות של דן ירדו ב־15% לעומת הרבעון המקביל וההפסד העמיק מ־7 מיליון שקל ל־90 מיליון שקל. אחד הגורמים ש"תרם" להעמקת ההפסד מיוחס לירידה של 47 מיליון שקל בשווי הרכוש הקבוע. הנהלת החברה, ששיעור התפוסה הממצע במלונותיה עומד על 35%, מעריכה שהכנסות הקבוצה ייתכווצו ב־70% נוספים ברבעון השני של השנה. החל מאמצע מרץ מלונות דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים משמשים כיום את משרד הביטחון לשיכון חולי ומבודדי נגיף הקורונה.

בדומה לישרוטל, שגם מלונותיה מרוכזים בישראל, מניית מלונות דן ספגה את הירידה "הקלה" ביותר (19%) מבין המתחרות מתחילת השנה, לשווי של 2.6 מיליארד שקל, שהופך אותה לחברת המלונאות בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בתל אביב כיום, לעומת שווי של 2.3 מיליארד שקל שבו נסחרות פתאל וישרוטל. חברות־בנות של מלונות דן ותאגיד בשליטה משותפת נטלו הלוואות מתאגידים בנקאיים בערבות מדינה בסכום מצטבר של 19.5 מיליון שקל. ההלוואות הן לתקופות של 5-3 שנים, כאשר הריבית בשנה הראשונה תמומן על ידי מדינת ישראל.