פרשנות
אייל לפידות רצה גם וגם ונשאר בלי כלום
למנכ"ל שיכון ובינוי היה מגע קסם שהטיס את מניות החברות שניהל, אך תאוות היתר הביאה אותו לרצות יותר, והיא זו שהפילה אותו
- חשיפת כלכליסט: אייל לפידות בדרך החוצה משיכון ובינוי
- טעות מביכה בדו"ח על כלל מחלישה לדנציגר את הטיעון
- מנכ"ל שיכון ובינוי אייל לפידות: "מבנה החוב שלנו לא אופטימלי"
לפידות הרגיש כוכב והחל להתאהב בפוזיציה הכפולה: מצד אחד מנכ"ל מוכשר שמדקדק בפרטים הקטנים, ומצד שני ניהול קר ומנוכר שלא רואה את הסובבים אותו. המינוי בשיכון ובינוי היה מבחינתו הבמה לקצור את פירות הניהול המוצלח בהפניקס, שבה הוגבל שכרו בשל חוק שכר הבכירים. בשיכון ובינוי הוא כבר ידע לדרוש ולקבל חבילה גרנדיוזית ותלושה מהאקוסיסטם החברתי, שהסתכמה ביותר מ־100 מיליון שקל לחמש שנים.
אבל זה לא הספיק. הרעב של לפידות לא ידע שובע וניכר כי אינו נשלט. המנכ"ל השאפתן ניסה לשחק בשני המגרשים, ולצד המנכ"לות ביקש להיכנס למגרש של בעלי הבית. הוא התעניין בעסקות נדל"ן ורכש 5% ממניות כלל ביטוח.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
אבל לפידות ניסה לתפוס יותר ממה שיכל להכיל. ובעיקר יותר מכפי שהסובבים אותו והבוס שלו יכלו להכיל. במקום להתמקד בשיכון ובינוי לפידות פזל לעוד ועוד אזורים הדורשים תשומת לב, ובראשם נסיון להדחת מנכ"ל כלל ביטוח. לפידות וארקין ראו כיצד ההשקעה שלהם במניות החברה מתאיידת, אך נתקלו במנכ"ל יורם נוה שחשף את מעורבותם של בעלי המניות, הקים עליהם את הממונה של שוק ההון וייצר דו"ח בדיקה של השופט בדימ' יורם דנציגר. בסוף התהליך מנכ"ל כלל נותר בתפקידו, מניית החברה לא מתאוששת ולפידות ייצר לעצמו אויב חדש בדמותו של נתי סיידוף, שלא אהב את העסקים הצדדיים של המנכ"ל שלו. המנכ"ל הכוכב, הכל יכול, מטיס המניות ומקצץ ההוצאות נחתך בעצמו. משחק על שני מגרשים במקביל היה מהלך אחד יותר מדי.
ובכל זאת מוקדם להספיד את לפידות. הוא אמנם עוד צריך לבחור באיזה מהמגרשים לשחק, אבל אם ישכיל לבחור, מי שלא רצה אותו בשיכון ובינוי עשוי לראות אותו כבר בשנה הבאה כיו"ר כלל ביטוח.