ה-OECD: הכלכלה העולמית תתכווץ השנה ב-6%

מגיפת הקורונה יוצרת סדקים בכלכלה העולמית, וההשפעה שלה על עסקים והכלכלות החלשות ביותר תדרוש מהממשלות לנקוט בצעדים יוצאי דופן - כך מזהירים בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), בדו"ח הרבעוני שפרסמו. הדו"ח כולל גם את תחזית הארגון לפיה הכלכלה העולמית תתכווץ השנה ב-6%.

התחזית הזו מבוססת על תרחיש שבו הנגיף ממשיך במגמת הנסיגה שלו. עם זאת, גל שני של התפרצות – תרחיש שלפי ה-OECD סביר באותה מידה – יוביל להתכווצות של 7.6%.

בית קפה פתוח בניו יורק צילום: שאטרסטוק

בהתחשב בהשפעה הברורה של ההגבלות והסגר שהוטלו במדינות ברחבי העולם, התחזית הזו לא מפתיעה במיוחד, אך בארגון הדגישו את הסדקים שנוצרו בשל המגיפה, ביניהם פערים כלכליים רחבים בין מדינות בהתבסס על חומרת ההתפרצות, העומס על מערכות הבריאות והיכולת הפיסקאלית של הממשלות להגיב. בנוסף, הסגר וההגבלות על המסחר הבליטו את אי השוויון בין העובדים, כשהצעירים והפחות מנוסים סופגים את המכה העיקרית.

חלק מהסקטורים עומדים בפני נזק ארוך טווח, כך למשל חברות התעופה כבר פיטרו אלפי עובדים, כך שב-OECD הזהירו שקרוב לוודאי שנחווה עלייה במספר פשיטות הרגל של עסקים ומתקופה ממושכת של אבטלה גבוהה. לפיכך, הם קוראים לממשלות לאמץ תכניות סיוע שיעזרו בתקופת המעבר ויספקו הגנה.

"עד סוף 2021, הפסד ההכנסה יהיה גבוה יותר מאשר בכל מיתון קודם במאה השנים האחרונות, לא כולל בתקופות מלחמות, ויהיו לכך השלכות עגומות ומתמשכות", מסר הכלכלן הראשי של הארגון, לורנס בון. הוא הוסיף כי "המגיפה האיצה את המעבר מאינטרגרציה גדולה לפרגמנטציה גדולה".

לפי התחזית שפורסמה, כלכלת ארה"ב תתכווץ השנה ביותר מ-7%, כך לפי התרחיש האופטימי, בעוד שגוש היורו יתכווץ ב-9%, כשאיטליה, צרפת ובריטניה יתכווצו ביותר מ-11%. ישראל לפי התחזית הזו תתכווץ ב-6.2% בהנחה שהמגיפה תיעלם בחודשים הקרובים. לפי התרחיש של גל שני, ההתכווצות תעמוד על 8.3%.

בארגון מודים שמדובר באתגר חסר תקדים עבור הממשלות, שכבר הוציאו מיליארדים על מנת לחזק את הכלכלות והעובדים בזמן סגירת הכלכלות. לכן, ההערכה היא כי קובעי המדיניות יהלכו על "חבל דק" בין המשך התקנת רשתות ביטחון יקרות והימנעות מקפאת פעילויות. "מעולם לא נתקלתי ברמה כזו גבוהה של חוסר ודאות", הודה בון. "זה הדבר הקשה ביותר במשבר הזה , ההערכות משתנות בכל שבוע כי המצב עשוי להשתנות בחדות".

עוד הוסיפו בארגון כי הממשלות חייבות להקדיש תשומת לב מיוחדת לשכבות הפגיעות ביותר. צעירים ובעלי הכנסות נמוכות מייצגים את מרבית כוח העבודה בסקטורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, בעוד שהעובדים המיומנים יותר הצליחו לרוב להמשיך ולעבוד מהבית. "בכל מקום, הסגר הגדיל את אי השוויון בקרב העובדים", הדגיש בון. לכן, רצוי להימנע מהפסקת התמיכה מהר מדי, על אף שהממשלות מסתכנות ברמות חוב גבוהות. "חשוב ביותר שלא נחזור על השגיאות של המבר הפיננסי ושנתמוך בתקופת המעבר הזו עד שהצמיחה והתעסוקה יצברו תנופה", סיכם.