אדוארדו אלשטיין: זה הזמן להשקיע בזהב

אדוארדו אלשטיין ממליץ על השקעה בזהב ובמתכות יקרות. בעל השליטה באי.די.בי ומי שנחשב לאחד מאנשי העסקים הגדולים בארגנטינה הקורסת, פרסם מסמך למשקיעי החברות שבשליטתו ובו הוא מנתח מדוע לדעתו הדפסת הכסף בעולם גורמת להשקעה בזהב להיות הכדאית. אלשטיין מצוי בימים אלה בארץ, כשאי.די.בי שבשליטתו מצויה ב-NAV (שווי נכסי נקי) שלילי ונושיה שוקלים להעמיד חוב של קרוב ל-2 מיליארד שקל לפרעון מיידי.

"במדריך ההישרדות הכלכלי של ארגנטינה אומרים כי בהקשר זה של גירעונות פיסקליים אפיים + החובות הגבוהים ביותר בהיסטוריה + הדפסת כסף ברמות שמעולם לא נראו + דיכאון כלכלי, כל מי שיש לו חיסכון גדול או קטן צריך להפנות מחדש חלק משמעותי מהנזילות למטבע היחיד שלא ניתן להדפיס: זהב".

כותרת המסמך היא "פרק שלישי (מהמשבר המאתגר ביותר בחיינו). אלשטיין מנתח את מצב הכלכלה העולמית בעקבות משבר הקורונה ומייעץ לשמור על ערך החסכונות ע"י השקעה במתכות יקרות.

"אלטרנטיבה זו, עד לא מזמן, נחשבה רק על ידי קבוצה קטנה של 'קנאי זהב', אך היא צומחת יותר ויותר כזרם מחשבה בקרב בנקאים בוול סטריט ומשקיעים מוסדיים. מסיבה זו, אני מאמין שעלינו להיערך לפרדיגמה חדשה בכלכלה העולמית", מציין אלשטיין.

משיחותיו עם עמיתים ומומחים, אלשטיין מסיק שכמעט אף אחד לא מעריך את מה שהוא מכנה "פרק שלישי" של המשבר. זה מה שהוא מכנה "הצורה - וההשלכות - של המדיניות שממשלות של המדינות המפותחות העיקריות נוקטות בה".

אדוארדו אלשטיין צילום: איתן שגב

הפרק הראשון הוא נושא הבריאות: "בעיצומה של מגפה עולמית", הוא מודה שאין הרבה מה להוסיף לדברים שכבר נאמרו, אך מאשר כי "החדשות הטובות הן שבשנת 2021 אנחנו אכן נצא ממנה, כל עוד יישמר הטיפול וריחוק חברתי וכי החיסון כבר יפותח, יופק ויופץ ברחבי העולם".

הפרק השני הוא ההשפעה הכלכלית הנגרמת על ידי הסגר הכללי במדינות השונות, במיוחד התמוטטות התוצר ברבעון השני שלפי הצפי, "יהיה מסיבי ועולמי", עם השלכות חזקות על התעסוקה "שתרד לרמות הדומות לאלו השפל הגדול".

"מדינות ידפיסו כסף בסכומים שלא נראו בהיסטוריה"

לאחר שבחן את תפקיד הזהב בהיסטוריה של ארגנטינה, מסיק אלשטיין כי "כשמדינות מפותחות צריכות לממן את הגירעונות שלהן, הן לא מהססות להדפיס כמה שיותר כסף כדי להקל על הדחיפות לטווח קצר, במיוחד אם לסוגייה זו אין השפעה (למשל, אינפלציה) כפי שקורה כיום במדינות אלה. לפיכך, אין לנו ספק שכתוצאה מהמשבר, מדינות אלה ישמרו על רמות שיא של הגירעון הפיסקלי, בעוד שהפד ובנקים מרכזיים אחרים ימשיכו לקנות אג"ח ריבוניות ותאגידיות, וידפיסו כסף בסכומים שמעולם לא נראו בהיסטוריה האנושית".

את הביצועים הפיסקליים של ארה"ב מכנה אלשטיין כ"קטסטרופליים", ומוסיף שהבעיה הגדולה ביותר בתרחיש זה היא שאחרי עשרות שנים של ביקוש גדול לאג"ח, האוצר של ארה"ב, העולם (ובמיוחד סין) לא ששים לממן את וושינגטון, והפד הוא הקונה היחיד של מכשירים אלה כיום".

מבחינת אלשטיין, העולם צריך להסתכל על ארגנטינה ועל ההתרחשויות בה כמיני מעבדה של המצב בעולם, וכמדינה שמסורתית מתמודדת עם המשברים שלה על ידי הדפסת כסף. הוא מסיים באומרו כי "בהיסטוריה של ארגנטינה, הדולר היה מפלטם ההיסטורי של החוסכים שלנו, המבקשים להגן על נכסיהם מפני פיחותו של הפסו, מטבע שאיבד שלושה עשר אפסים מאז הקמתו. עם זאת, ראוי לציון כיצד, בהרבה מקרים, ככל ששער החליפין גבוה יותר, כך גדל הביקוש למטבע האמריקאי.

"ההיגיון שעומד מאחורי גישה זו הוא שבעיתות משבר אין מחיר למטבע חוץ שהוא מספיק גבוה, מכיוון שהדברים החשובים הם בריחה מהתמוטטות המטבע עצמו. לכן איננו מופתעים שהמשקיעים מתחילים להסכים לשלם פרמיה גבוהה עבור מטבעות זהב. אז כששואלים אותי אם המחיר הנוכחי של 1,700 דולר לאונקיה הוא יקר או לא, אני עונה שערך זה מבטא רק את נקודת המוצא של מה שיכול להיות העלייה הגבוהה ביותר במתכת בהיסטוריה, שיעמוד בקנה אחד עם השיעור שבו מודפס המטבע הלא מגובה".